מותר לסייע להורים מכספי צדקה ומעשרות?
שאלה:
הוריי הזדקנו וחלו, וזקוקים לסיוע רב; הן באישפוז במוסד, והן בשכירת אדם שימצא עימם כל הזמן. סיוע זה עולה ממון רב, וכל הבנים שותפים בו. האם אפשר להחשיב הוצאות אלו כקיום מצוות צדקה, ולהשתמש בכספי צדקה ומעשרות לצורך זה? (אברהם)
תשובה:
אברהם שלום וברכה,
א. מצות כיבוד הורים ומוראם היא מצוה גדולה וחשובה מאד, עד שאמרו עליה ש"גדול כבוד אב ואם שהעדיפו הקב"ה יותר מכבודו" (ירושלמי פאה א א), והפליגו חז"ל במקומות רבים בדבר חשיבותה וגודל שכרה.
ב. איזהו כבוד? מאכילו ומשקהו מלביש ומכסה, מכניס ומוציא, ויתננו לו בסבר פנים יפות, שאף על פי שמאכילו בכל יום פטומות והראה לו פנים זועפות - נענש עליו. (שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ ד) והיינו, שצריך לעשות כל הצרכים החומריים הדרושים להורים, ולא רק הדברים ההכרחיים, אלא, חייב גם בכל עניני עזרה המתבקשים עבורם. (בן יכבד אב עמ' 62 הע' יט)
ג. בגמרא (קידושין לב) נחלקו אמוראים על מי חל החיוב של ההוצאות הממוניות הקשורות בכבוד ההורים; והיינו, האוכל והשתיה, הבגדים והשירות; האם המימון חל על ההורים, והבנים צריכים רק לתת את השירות, או שגם ההוצאות הממוניות חלות על הבנים.
מסקנת הגמרא שם וכך נפסק להלכה, ש"שזה שמאכילו ומשקהו - משל אב ואם" (שולחן ערוך שם ה). פסק זה עדיין צריך פירוט רב, כי יש לחלק בין כבוד ובין מניעת צער, שבמקרה כזה יש אומרים שהבן חייב להפסיד אפילו את רכושו, כדי למנוע מההורים את הצער (ר"ן קידושין לא)
ד. כל האמור לעיל, שההוצאות הן על חשבון ההורים, הוא רק כאשר יש ממון להורים, אולם אם אין להם ויש לבנים - "כופין אותו וזן אביו כפי שהוא יכול" (שולחן ערוך שם). הרמ"א מוסיף, "ויש אומרים דאינו חייב ליתן לו , רק מה שמחוייב ליתן לצדקה, ומכל מקום אם ידו משגת - תבוא מארה למי שמפרנס אביו ממעות צדקה שלו". כלומר, שההיתר להשתמש בכספי צדקה לפרנסת ההורים, מותנה בזה שאין לבן יכולת לפרנס הוריו וגם לתת צדקה.
מכל מקום, עולה מהדברים, שכאשר אין אפשרות לבנים מבחינה כלכלית ממונית - מותר להם לפרנס את ההורים מכספי צדקה.
ה. בעניין הכפייה על הבנים לדאוג להורים, צריך לומר שעל השירות שהבן עושה לאביו - על זה לא כופים. אולם, כאשר אין לאב אמצעים , כופים על הבן לשלם מדין צדקה, כמו שכופים לגבי עניים אחרים.
ו. מכל מקום, מוכח בבירור, שכאשר אין אמצעים להורים - יכולים ואף מחוייבים הבנים לפרנס את ההורים מדין צדקה, ואף מכספי צדקה.
יתירה מזו. בדין צדקה נפסק, שאין נותנים כל הצדקה לעני אחד בלבד, ואילו לגבי נתינה להורים כאשר הם זקוקים - חייב הבן לתת להם את כל כספי הצדקה ומעשרות שיש ברשותו, ואינו רשאי לתת לשום עני אחר, עד שיהיה להוריו כדי פרנסתם. (שו"ת חתם סופר יו"ד רכט)
לפי זה מובנת יותר הוראתו של הרמ"א, שאפשר לפרנס את ההורים מכספי צדקה.
סיכום:
כאשר נדרשות הוצאות לפרנסת והחזקת ההורים - יכולים ומחוייבים הבנים לפרנסם, ואף מכספי צדקה ומעשרות, אם אין להם דרך אחרת. אולם, אם יד הבנים משיגה גם לצדקה וגם לפרנסת ההורים - אין להשתמש בכספי הצדקה למטרה זו. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
