שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מרכז חדש לננו-טכנולוגיה נחנך באוני' בר אילן
    150 מיליון דולרים הושקעו במרכז הגדול בישראל לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים המפתח דרכים חכמות וקטנות במיוחד לייצור תרופות ולניצול יעיל של אנרגיה. אז מה הפלא שהוא הפך אבן שואבת עבור מדענים ישראלים המבקשים לחזור הביתה?

    מרכז חדש לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים, הגדול מסוגו בארץ, נחנך היום (ב') באוניברסיטת בר-אילן. המרכז, בעלות של למעלה מ-150 מליון דולרים, מכיל 39 מעבדות משוכללות וכ-340 ואנשי צוות העוסקים במחקר בינתחומי בשטחי מדע שונים

     

    "זהו אחד המקומות המרגשים בעולם, המביא את חזון האינטרדיסציפלינריות באופן ממשי", אמר ראש המרכז, פרופ' אריה צבן. "הבניין נועד לשבור את מחסום השפות בין הפיזיקאים, הכימאים והביולוגים, והדבר נעשה אודות לנוכחות המשותפת שלהם והתכנון המיוחד של המבנה".

     

    "מדע הננו-טכנולוגיה כאן ב-15 השנים האחרונות, והוא לא עומד לעזוב אותנו בקרוב", מסביר פרופ' בני ארנברג, דיקן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בר-אילן.

     

    "לגרגר קטן של חול יש אותן התכונות שיש לערימת חול, אבל המיוחד בננו-חלקיקים הוא שהגודל המזערי שלהם הוא שמכתיב את תכונותיהם, ואלו מציעים לאנושות פתרונות מדהימים".

     

    מעבדות שצפות באוויר

    בין הנושאים הנחקרים במרכז: אנטיביוטיקות חדשות להתמודדות עם חיידקים, עיצוב של צינוריות פחמן ננו-מטריות ליישומים בהתקני אנרגיה ורפואה, גילוי של ננו-חלקיקים שמעכבים את פעילותו של נגיף ההרפס, תכנון תאים סולריים המבוססים על ננו-חלקיקים שיקטינו את עלות האנרגיה ועוד.

     

    אחדים מהפיתוחים במכון נמצאים בשלבי פיתוח תעשייתיים, וכבר כיום יש למרכז כ-170 שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ועם חברות מובילות מהארץ ומחו"ל, ביניהן ג'נרל מוטורס, פיליפס, סימנס, אל.ג'י ועוד.


    המרכז החדש לננו-טכנולוגיה: 39 מעבדות משוכללות (צילום: אוניברסיטת בר-אילן) 

     

    המעבדות החדישות, שעלות כל אחת מהן מגיעה לכמיליון דולרים, מכילות את המילה האחרונה בתחום הטכנולוגיה: מיקרוסקופ אלקטרונים לצד מכשירי חיתוך, ריתוך, קידוח וחיבור ברמת הננו, כלומר בסדר גודל של מיליונית המילימטר.

     

    על מנת לאפשר את התנאים הדרושים למחקר ננומטרי נדרשים מרחבי עבודה "סטריליים" וציוד שמנותק מהשפעות חיצוניות כגון שדות מגנטיים וחשמליים. לשם כך צויד הבניין ב"מעבדות צפות" ובהן שולחנות גדולים ועבים במיוחד שעשויים בטון וצפים באוויר. כך מושגים דיוק מירבי ומינמום הפרעות.

     

    מוחות גדולים - חלקיקים קטנים

    באוניברסיטת בר-אילן מקווים כי המרכז הננו-טכנולוגי החדש יסייע במאבק בתופעת "בריחת המוחות" שפשתה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. עד כה גייסה האוניברסיטה 13 מדענים חוזרים שהשתלבו במרכז, ביניהם ד"ר דורון גרבר המתמחה במיקרו-פלואידיקה, תחום העוסק בהתנהגות ובבקרה של נוזלים במימדים קטנים.

     

    גרבר חוקר את פעילותם של וירוסים שונים במטרה לרכוש ידע שישמש ליצירת תרופות. סיפורו הוא דוגמא קלאסית ל"בריחת המוחות" מישראל: את תאריו הראשונים עשה באוניברסיטת בר אילן ובמכון ויצמן, ולארה"ב הגיע במטרה לעשות פוסט-דוקטורט בסטנפורד היוקרתית.

     

    "נסעתי מתוך מטרה ברורה לחזור לארץ", מספר גרבר, "אבל אחרי ששהיתי שם זה כבר לא היה כל-כך ברור, משום שסטנפורד היא באמת אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם.

     

    ידעתי שאני רוצה לחזור לארץ, ובבר-אילן מצאתי מקום שמאפשר לי לעשות את כל הדברים שאני רוצה מבחינה מדעית. לכן החלטתי לשוב ארצה באוקטובר, ומאז שאנחנו כאן אנחנו מרגישים שחזרנו הביתה לגמרי, הן מבחינת האוניברסיטה והן מבחינת המשפחה".

     

    ד"ר גרבר מאמין כי בסופו של דבר סוגיית בריחת המוחות היא עניין תקציבי: "מדובר באנשים שהשקיעו את כל חייהם במדע והגיעו לאוניברסיטאות הכי טובות בעולם לפוסט-דוקטורט. המטרה של השלב הזה בקריירה הוא להכיר את המדענים המובילים בעולם ואת הטכנולוגיות החדישות.

     

    מובן שכולם נוסעים במטרה לחזור לארץ, אלא שאז ניצבת בפני החוקר דילמה: אם הוא מצליח – אז נפתחות בפניו אופציות חדשות, ובארץ, לעומת זאת, לא תמיד הוא יכול למצות את הפוטנציאל שלו. לא תמיד יש די תקציב כדי להחזיר אותם".


    מעבדות צפות יאפשרו מחקר "סטרילי" (צילום: משולם לוי)

     

    נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' משה קווה, מעריך כי מדינת ישראל איבדה בעשור האחרון בין 800 ל-1000 ממדעניה – סדר גודל של החוקרים באוניברסיטת מחקר.

     

    "זה קרה בגלל בעיות של תקציב. אין לנו משאבים כמו נפט אבל יש לנו המוחות הכי טובים. כדי להיות מדען צמרת, אתה חייב להשתלם באחת האוניברסיטאות החשובות בעולם, וטובי בנינו נקלטים בארה"ב.

     

    ישראל נמצאת שם במקום הראשון – 25% מהזרים שנקלטו שם הם ישראלים. לשם השוואה, בקנדה, שכנתה של ארה"ב, נקלטו 8% בלבד.

     

    תוצרת המחקר במדינת ישראל היא מהטובות בעולם: על כל דולר שמושקע בישראל צריך בארה"ב להשקיע 20-25 דולר עבור אותה תוצרת. זה אומר שהתוצר שאנחנו מקבלים מהמוחות הטובים שלנו יוצאת מן הכלל – אבל צריך להציע להם הזדמנויות, והמרכז לננו-טכנולוגיה הוא הזדמנות מצוינת".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מרכז חדש לננו-טכנולוגיה נחנך באוני' בר אילן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המרכז לננו-טכנולוגיה בבר-אילן
    באדיבות אוניברסיטת בר אילן
    מומלצים