שתף קטע נבחר

לוליטה במיל'

בגיל 45, עם הרבה ניסיון בביזנס ומעט מאוד פאסון, אין לברוק שילדס בעיה לדבר על החשש מהזקנה, הדיכאון המפורסם, טיפולי בוטוקס שעברה והבעיות עם דימוי הגוף. בראיון לקראת סרטה החדש, "פראי ועצבני", מי שהיתה הפנים של שנות ה־80 כבר לא מפחדת להודות שלוקח לה שעתיים בכל יום להיראות טבעית

30 שנה אחרי שתפקיד אחד בלתי נשכח ב"הלגונה הכחולה" הפך את ברוק שילדס מסתם עוד ילדה יפהפייה עם גבות עבותות ל"פנים של שנות ה־80", היא כבר לא מתביישת לדבר על כלום. לא על הדיכאון שעברה ובעקבותיו כתבה ספר, לא על ניתוחים פלסטיים ובוטוקס, ובמיוחד לא על הזדקנות בעולם הצעירים של הוליווד. "נאמר לך בביזנס הזה שכשמגיעים לגיל 40 זה נגמר", היא מסבירה, "אני לא משווה את עצמי, אבל אפילו לשחקניות כמו מריל סטריפ היתה תקופה של איזה עשר שנים שבה היא לא עשתה הרבה ואז זה חזר. המעבר הזה בין שחקנית צעירה לשחקנית מבוגרת הוא הרבה יותר קשה, ועד לא מזמן כמעט התחלתי להאמין שאולי זה הזמן לסיים את הקריירה שלי. מהר מאוד התעשתי והבנתי שזה מגוחך. החלטתי שאני אהיה טובה בגיל הזה כפי שהייתי בגיל 20, ולזה אני מתכוונת כשאני אומרת על עצמי שאני מחזירה לעצמי את הנעורים".

 

בראיון מיוחד לקראת סרטה החדש, "פראי ועצבני", שמגיע אלינו השבוע, שילדס ממש לא חוששת להיכנס ישר אל תוך המים העמוקים שבהוליווד כל כך נהנים לשחות בהם, אבל כמעט אף אחד לא מוכן לדבר עליהם.

 

במסגרת הניסיון להיראות צעירה יותר, עשית ניתוחים כלשהם?

"ניסיתי בוטוקס. בעיקרון אני חושבת שכל עניין הבוטוקס נהדר, כי זה מעניק לנשים מבוגרות הרבה ביטחון עצמי, אבל מצד שני אני חושבת שהרבה פעמים זה נראה מוגזם. אני לא חושבת שזה רע אם זה לא יותר מדי, וכשעשיתי את זה ממש פחדתי. לא הצלחתי להזיז את הפנים שלי כרגיל וזה קצת הפחיד אותי, כי זה מרגיש קצת קלסטרופובי. חוץ מזה, לא נראיתי כמו עצמי. נראיתי מופתעת באופן תמידי. אני לא יודעת, אולי לא עשו לי את זה כמו שצריך. במשך שלושה חודשים הרגשתי שהבעת הפנים שלי פשוט קפואה. כשצילמתי סצנה של שמחה או סצנה עצובה שבה איבדתי תינוק, נראיתי בדיוק עם אותה הבעת פנים. זה היה מביך, כי הרגשתי שגם כשחקנית אני לא מביעה שום דבר. אני לא עושה את זה יותר, אבל אני עושה הרבה פילינג וכל מיני טיפולי פנים שמאוד עוזרים לעור".


 

כבר לא חשוב לך להיראות יותר צעירה?

"חשוב לי להיראות בגילי. בסרט החדש למשל, אני לא מנסה להיות מישהי יותר צעירה. אף אחד לא חושב שאשתו של ברנדון פרייזר בת 22. איבדתי הזדמנות לשחק דמות בגיל שלי לבנות 28 או 29 בערך שלוש פעמים בשנה האחרונה. הפנים שלי יותר מדי מוכרות. אם זה פתאום משתנה בגלל ניתוח פלסטי, אני מרגישה שזה יהיה יותר מדי הלם לאנשים".

 

בשנת 1981 פרסם המגזין "טיים" שברוק שילדס, אז בת 16 בלבד, עושה יותר כסף מרונלד רייגן, נשיא ארצות הברית דאז. היום, בגיל 45, היא נשואה למפיק והתסריטאי כריס הנצ'י, מתפקדת במקביל לקריירה קולנועית וטלוויזיונית גם כאמא במשרה מלאה לשתי בנותיה: רואן בת השבע וגרייר בת הארבע. למרות שהבנות נולדו וגדלו לתוך בית שכולו שואוביז, שילדס מקווה שבכל מה שקשור לקריירה, התפוח ייפול רחוק מהעץ. "אני מקווה שהבנות שלי לא ירצו להיכנס למשחק", היא אומרת, "יש להן את האופי לזה והן חזקות יותר ממה שאי פעם הייתי, אבל יש כל כך הרבה דחייה במקצוע הזה וכל כך הרבה לחץ. מצד שני, אני לא יכולה להיות צבועה, המקצוע הזה הוא הדבר שהכי גורם לי אושר מלבד הבנות שלי".

 

הן כבר מביעות עניין בעולם ההוליוודי?

"אין להן את הסבלנות לזה. ניסינו לגרום להן לעשות תפקיד אורח בסרט החדש שבעלי מצלם עם מארק וולברג ("The Other Guys" - י.ד). הבת שלי כל כך התרגשה, עשתה שעתיים איפור ושיער, הלבישו אותה ובסוף היא סירבה לעשות את התפקיד. היא אמרה לי שכל מה שהיא רצתה זה שיעשו לה רק איפור ושיער. אמרתי לה שהיא לא תשרוד שנייה בביזנס הזה. הן לא צריכות את האישור הזה מהחברה כפי שאני הייתי צריכה כשגדלתי".


מגיע השבוע לארץ. שילדס בקומדיה "פראי ועצבני"

 

את "הלגונה הכחולה" צילמה ברוק שילדס בשנת 1979 כשהיתה בת 14, אבל הקריירה שלה בתעשיית הבידור התחילה, אם ממש מתעקשים על הפרטים הטכניים, בגיל 11 חודש כשעשתה פרסומת לסבון. את התפקיד הראשון שלה כשחקנית קיבלה כשהיתה בת תשע בסרט הטלוויזיה "אחרי הסתיו" וארבע שנים לאחר מכן לוהקה לתפקיד הראשי בסרט הקולנוע "ילדה יפה". סצנות העירום הנועזות שלה בסרט עוררו פרובוקציה ודיון ציבורי בנושא פורנוגרפיית ילדים, אבל בעיקר הפכו אותה לשם מוכר בכל בית. כשהגיע "הלגונה הכחולה", זמן קצר לאחר מכן, היא כבר הפכה לאייקון יופי בינלאומי ולאחד הפרצופים המוכרים ביותר ברחבי העולם.

 

בניגוד לקלישאה שלפיה חייהן של ילדות יפות תמיד קלים יותר, גיל ההתבגרות של שילדס היה רחוק מלהיות מושלם. "כשהייתי ילדה לא הסתכלתי במראה", היא מגלה, "כשהיו מאפרים אותי ושואלים איך זה נראה, הייתי משפילה מבט ואומרת, 'כן זה טוב, זה נהדר', ומתחמקת מזה. בגלל שכולם בהו בי זה הרגיש לי מאוד אגו מניאקי להעיף מבט בעצמי שוב. הייתי לוקחת שיעורי בלט שנערכו מול מראה, אבל אף פעם לא הצלחתי לעשות סיבוב. תמיד נפלתי. עד שיום אחד המורה בא אליי ואמר, 'כדאי מאוד שתתעלי על עצמך ותתחילי להסתכל במראה ותראי מה שאת רוצה לראות'. כי כל הזמן חשבתי, 'אלוהים אדירים, מה אם אני לא אוהב את מה שהם רואים? הם נותנים לי כל מיני תארים, אני הכי זה והכי זה, איך זה אפשרי? למה דווקא הפנים שלי הם הפנים של שנות ה־80? לא יכולתי באמת להאמין לזה".

 

איך מתמודדים עם זה בגיל כל כך צעיר?

"האמת היא שהשתמשתי המון בהומור, כהגנה עצמית. השתמשתי בהומור כדי להשיג חברים ולגרום לילדים אחרים לא להרגיש מאוימים ממני כי אני מפורסמת. אם הייתי עושה מעצמי צחוק או נראית טיפשית בעיניהם, זה אפשר להם לא להרגיש מאוימים ואז היה אפשר לנהל מערכת יחסים חברית, פתוחה יותר ונורמלית. אז הפכתי לליצן הכיתה. בליל כל הקדושים, כשהיה צריך להתחפש, כל החברות שלי התחפשו לצועניות יפהפיות כאלה ואני התחפשתי לצ'ארלי צ'אפלין. חמש שנים ברציפות הייתי צ'ארלי צ'אפלין. זה היה בקטע של 'לא לא, אני לא יותר מדי יפה. יש בי עוד חוץ מזה. תראו, עשיתי תואר באוניברסיטה'. זאת תחושה שליוותה אותי כל החיים".

 

את חושבת שהתגברת על זה?

" עדיין בכל פעם שהבת שלי אומרת לי, 'אמא את נראית יפה היום', אני בהלם וחושבת 'באמת?'. זה כמו סאלי פילד שכאילו כל הזמן שואלת, 'אתם אוהבים אותי? אתם אוהבים אותי?' זה עדיין קורה לי עכשיו כי בעבר כדי להתרכז בחיים שלי, הייתי חייבת לחסום את זה. לקח לי הרבה זמן עד שיכולתי להגיד לעצמי, 'היי, אני נראית טוב היום'".

 

איך את מסתכלת היום על ילדים־כוכבים? ג'סטין ביבר למשל?

"אם מדברים על הומור, יש לילד הזה בהחלט חוש הומור. אני לא כל כך יכולה לענות על זה בעצם, כי המון תלוי במשפחה ולא רק בו, ואני לא יודעת מי המשפחה. יש לו כישרון נפלא וזה בהחלט יישאר איתו, אבל אולי הוא נחשף לתהילה הזאת בצורה קצת יותר בריאה דרך הפילטר של ההורים שלו. אנשים אומרים מה שהם רוצים על אמא שלי, היא היתה הכוחנית והשולטת בכל הסיפור, היא היתה הגדולה מהחיים. חיינו בניו יורק והיא דאגה שאלך לבית ספר רגיל. אבל לילדים הכוכבים של היום נותנים יותר מדי ומהר מדי. בריטני ספירס למשל, היא לא היתה צריכה לעבור את כל מה שעברה רגשית. אבל מי שהיה סביבה... אני בטוחה שההורים שלה חשבו שהם עושים עבודה טובה".

 

הבנות שלך מודעות ליופי? זה משחק תפקיד בבית?

"תראה, עניין היופי לא משנה את סדר היום שלי. הילדים שלי לא ממש ערים לזה, אבל למשל אתמול הייתי בבית ואספתי את השיער למעלה והבת שלי באה אליי ואמרה, 'אמא אני ממש לא רוצה שתאספי ככה את השיער שלך, זה לא נראה יפה'. חשבתי לעצמי 'וואו, את בת ארבע וכבר שופטת אותי'. זה בהחלט מצער, אבל בהוליווד זה מאוד חשוב. איך שאתה נראה זה מה שמניע כל אחד מאיתנו. אז זה כן ממלא תפקיד בעבודה שלי, כי כדי להתחרות את צריכה להיות במיטבך. מצער שמתמקדים בזה, אבל זאת פשוט המציאות, אז אני חייבת להיות בכושר, או אני חייבת שיהיה לי צוות איפור ושיער שיעבדו עליי שעתיים כדי שאיראה טבעית, זה חלק אינטגרלי מהעבודה".

 

  • את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגיליון החדש של פנאי פלוס

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הסרט שהפך אותה לאייקון. "הלגונה הכחולה", על שער People
שהתפוח יפול רחוק מהעץ. שילדס והבנות
לאתר ההטבות
מומלצים