שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
זירת הקניות

ארדן: אמרת מספיק מלים; הגיע הזמן להיות אלים

את הביקור במפעל "חוד מתכות" סיכם השר להגנת הסביבה במלים "גועל נפש" ולתושבים החנוקים הוא אמר שאם היה במקומם, תגובתו לשריפה שפרצה שם בשבת הייתה אלימה יותר. אבל הוא לא יודע אם הוא יכול לסגור את המפעל "שעומד בכל התקנים". יותר מדי דיבורים, כבוד השר

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, חוזר ומצהיר מאז כניסתו לתפקיד שיגלה אפס של סובלנות כלפי מפעלים מזהמים. בשבת, לאחר השריפה הקשה בחצר מפעל "חוד מתכות" בעכו, הוא הזדרז והורה - כבר באותו ערב - על פתיחת חקירה פלילית נגד המפעל.

 

אתמול הוא ביקר שם, ואחר כך נפגש עם תושבי הקיבוצים הסמוכים. את רשמי הביקור הוא הגדיר בפגישה עימם "גועל נפש", ואף סיפר להם איך השתדל שלא לעמוד בקרבת ערימות הפסולת השרופות בחצר המפעל מחשש שיתמוטטו. "אם אני הייתי במקומכם הייתי אלים יותר ועצבני יותר. הייתי מגיב בצורה פחות מתורבתת. אני לא בטוח שהכניסה למפעל הייתה נשארת פתוחה בימים שאחרי האירוע", אמר ארדן. מילים קשות, ובוודאי שהן נאמרות מפיו של שר במדינה, מילים מהלב.

 

אבל מילים, כבוד השר, בוטות ככל שיהיו, לא יספיקו כדי להבטיח את הבריאות של תושבי מפרץ עכו ואת הזכות שלהם לחיות בסביבה ראויה. גם הבטחות לבחון אם בסמכות המשרד להגנת הסביבה לסגור את המפעל, לא יספיקו. הפעם צריך מעשים נחרצים.

 

אולי כדאי להתחיל ולבדוק את התגובה המחבקת והכמעט מזכּה בדבר "התנהלותו משביעת הרצון של המפעל" והאמירות לפיהן "המפעל לא מזהם בדרך-כלל... ועומד בכל התנאים לרישיון העסק שלו". המשרד מיהר להוציא את ההודעה הזו לתקשורת כשבחצר המפעל עדיין בערה האש, וענן העשן חנק את גרונות התושבים.

 

אחר כך צריך לבחון את דרך התנהלות המשרד מול המפעל מחד, ומול התושבים המודאגים מנגד במהלך שנים ארוכות. הייתכן שכל כך הרבה שנים הם מתלוננים בלי שום סיבה? לבסוף צריך לבחון את אמצעי החקיקה הסביבתית בישראל, ואת הסמכויות הנתונות בידיו של השר. אם המשטרה יכולה לעצור חשוד עד תום ההליכים אם בוצעה עבירה חמורה ויש סכנה לציבור, מדוע לא יכול השר להגנת הסביבה לסגור מפעל לאלתר בצו מנהלי עד שיתברר האם לא נשקפת ממנו סכנה לציבור?

 

התושבים דרשו מהשר בפגישה להעתיק את המפעל למקום אחר. אבל גם העתקת מפעלים מזהמים מריכוזי אוכלוסיה אינה בהכרח הפתרון, במיוחד לא במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו.

 

מפעלים שלא עומדים בתקנים או שלא ערוכים כראוי לתקלות ולתאונות (שקורות כידוע), ומפעלים שמחכים לחסדי שמים כדי להתגונן נוכח "כוח עליון" כמו התלקחות ספונטנית בערימת גרוטאות לא צריכים לפעול בשום מקום בגבולות מדינת ישראל - גם לא רחוק ממקום יישוב. כי הרי לזיהום אין כתובת, ולא פעם דווקא האזור "שמתחת" למפעל חשוף פחות לסכנות. חשוב גם לזכור שהתנהלות תקינה לאורך זמן, כמו שנטען במקרה הזה, אינה סיבה להקלה במקרה של תקלה שפרצה את גבולות המפעל.

 

כבוד השר ארדן, אל תשאיר לאזרחים לנהל את המלחמות מול התעשיינים ואל תקרא להם להפעיל לחץ פוליטי על שרים אחרים. גם אתה חייב לנהוג כעצתך לתושבים ולהיות "אלים יותר, עצבני יותר ופחות מתורבת", ולדאוג שהכניסה למפעל "חוד מתכות" ודומים לו לא תהיה פתוחה עד שאפשר יהיה להבטיח את בריאות התושבים ואת איכות החיים שלהם.

 

ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השריפה בחוד מתכות
צילום: שי לוי
מומלצים