שלום, בני בן שנתיים וחצי והוא ילד מקסים וחכם. כבר מעל שנה הוא נמצא באותו גן פרטי מעולה, אך עדיין מתקשה בפרידה מאיתנו בבוקר. הייתה תקופה שבה נפרד ללא בעיות אך שוב חזר לבכות בבקרים, ממש עד גבול ההיסטריה, כולל צעקות ובכי בלתי נשלט. באופן כללי אני מרגישה שיש לו בעיה עם פרידה / מעבר בין סיטואציות (לצאת מאמבטיה שהוא אוהב, ללכת לישון, כשחברים או משפחה הולכים וכן הלאה), אבל בד"כ אנחנו מצליחים להסיח את דעתו ולקיים טקסים שמסייעים לו. אבל בפרידת הגן שום דבר לא עוזר וניסינו די הרבה. אשמח לעזרתך, תודה, נעמה.
הי נעמה, כשילד מתקשה להיפרד מההורים אני מציעה להורים לבדוק את המסרים שהם מעבירים לו. על פי רוב, ההתנהגות של הילד עם ההורים היא כמו ריקוד. הילד עושה משהו – ההורים מגיבים והילד מגיב להורים. התגובה של ההורה תלויה בפרשנות שהוא נותן לאירוע.
אם את מאמינה שיש לילד שלך בעיה עם פרידה – את מן הסתם מגיבה בצורה מסוימת כדי להקל עליו.
את כותבת "אני מרגישה שיש לו בעיה עם פרידה/מעבר בין סיטואציות". רק אם תאמיני באמונה שלמה שהילד שלך לא שונה מילדים אחרים, שלכל ילד קשה להיפרד אבל בסופו של דבר הוא מצליח להתגבר על הקושי - רק אז תוכלי לעזור לו להיפרד בצורה נכונה. ממליצה לך לומר לו: "אני מבינה שאתה רוצה שאשאר, אבל אמא הולכת ואני מאמינה שתצליח להתגבר". עם מסר שכזה תראי שהוא בסופו של דבר ילמד להתמודד עם הקושי.
יש לכם שאלות למומחים? שילחו אותן לכאן
ותקבלו תשובה.
- השיבה: ענת אשד M.Ed – יועצת להורים וצוותים חינוכיים, מורה במדרשה להנחיית קבוצות ומנהלת פורום מכון אדלר
.
