"חופש? שטויות. העיקר שאין יותר מסיבות-סיוּט"
יכול להיות שאמא ל-4 תברך על בואו של החופש הגדול? כן, כזו שמעדיפה בשלב הזה כל דבר חוץ מעוד מסיבת-סיום במתנ"ס המיוזע. אפרת מונשרי-גורן שמחה שסוף-סוף יוצאים לחופש
כשעיתוני סוף השבוע וכל מהדורות החדשות מתמלאות בכתבות על בחירת קייטנה וחששות מהחופש הגדול, אני יודעת שהנה היא מתחילה - עונת המסיבות. מסיבות סיום גדולות וקטנות, קצרות וארוכות, בשמש הקופחת או במזגן המקפיא. מסיבות סיום, מסיבות סיוט. אני עוצמת את העיניים ומקווה שעוד מעט זה יעבור והחופש הגדול, שכולם כל כך מפחדים ממנו, יגיע ויעטוף אותי בשלווה חדשה, נטולת הסעות, מדידת תלבושות והכנת פשטידות.

 

אני יודעת שאני נשמעת לכם לא שפויה. אמא לארבעה מחכה לחופש הגדול, לחמסינים, לאלתורי ה"מה לעשות עם הילדים"? אז כן. הנה, יוצאת מהארון ומספרת לכם כמה אני אוהבת את החופש הגדול או לחילופין, כמה אני שונאת את חודש יוני הארוך והמתיש.

 

כיסא קטן, בלי מזגן

הטור הזה הוא במה נהדרת לקיטורים. משנתי הסדורה היא שבתור אמא הרווחתי כל קיטור בכבוד. אז אני מודה ומוכנה להישפט בבית המשפט לאמהות - אני פשוט לא עומדת יותר במסיבות. כמה פעמים אפשר לשבת על כיסא קטן בגובה גן ולהבין שמה לעשות, הישבן שלי לא עבר את סטודיו C ולכן לא ממש נכנס לכיסא בנוחות ולראות הופעת מחול? בינינו, כמה פעמים אפשר להתפעל מבני 3 שרוקדים במגושמות ומבני 12 שרוקדים גם כן במגושמות. אני יושבת ומחשבת כמה מסיבות כבר היו לנו וכמה עוד יהיו והמאזן ממש לא לטובתי.

 

זה התחיל עם מסיבת סיום של שיעורי מחול. נשמע לא רע, נכון? אז זהו, שלא, כי האירוע התקיים ביום הכי חם השבוע במגרש ביה"ס. השילוב בין חמסין לכך שבין ההתארגנות לחזרות ולהסעות, שכחתי לקחת בקבוק מים, היוו את תחילתו של שבוע גדוש ומעייף.

 

בהמשך היתה לנו מסיבת סיום החוג לדרמה, הכוללת 3 חזרות, מדידת תלבושות והופעה אחת ואז, מסיבת סיום החוג לאנגלית, תחרות קרטה וקבלת חגורות. חוץ מזה, היה לנו קונצרט חגיגי במיוחד ועוד תחרות של אמנויות לחימה.

 

אמא רעה דיה

כל המסיבות האלה גורמות לי להרגיש אמא רעה במיוחד או סתם אמא רעה דיה. אני יושבת בתחרות הישרדות (אמנות לחימה, לא התוכנית) ובמקום לחוש חמלה על הבת שלי, שלא זכתה במקום הראשון, אני חושבת לעצמי למה אולמות ספורט הם מקום מסריח במיוחד, למה המזגן לא עובד ומה קורה לי שאחרי שעתיים וחצי יש לי כאב גב מהכיסאות המעצבנים בטריבונה?

 

המחשבות שלי מצליחות להגיע מקסימום למקום הרדוד של כמה עוגות יש לי להכין השבוע ולאיזו מסיבה ולקוות שרשמתי נכון את הכל ביומן ושלא אגיע להופעת מחול עם הילד הלא נכון.

 

המחשבות שלי עוד ממוקדות בילדים. מהצד האבהי של אולם הספורט נרשמו קיטורים רמים על משחקי המונדיאל שמשודרים בדיוק כרגע. סליחה, מישהו שומע אותי? אי אפשר לערוך מסיבת סיום על משחק מונדיאל. זה מתכון לאבות עצבניים. אלו בשילוב אמהות מותשות לא עושה לשום משפחה טוב.

 

מהמסיבות הקלאסיות של הגן התייאשתי. הקטנים לא ממש אוהבים לשתף פעולה ובתור אמא חובבת צילום מה שאני מצליחה לצלם זה את הישבן של המנגנת, שהוא מה לעשות יותר גדול מהישבן של מרינה מהישרדות ותופס לי תמיד את כל התמונה. אני גם מודה בפה מלא שאני מהאמהות שמתבאסות שהבן הפרטי שלהן לא אוהב לשיר ולעשות תנועות עם הידיים.

 

אז מה אני מציעה? אני מציעה שגלעד ארדן, שמוכר בהצעות החוק המקוריות שלו, יוציא חוק שמגביל את כמות מסיבות-הסיום למשפחה, כמו שבקופת חולים יש מגבלה על התשלום המשפחתי. מגבלה על כמות מסיבות. זה חוק שיתפוס חזק. אני כבר עושה לזה לובי.

 

של מי המסיבה הזו?

מסיבות הסיום נועדו לסיים את השנה, להתחבר לשיר "סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר", לתת לילד אפשרות להיפרד או לסיים פרק, אבל מזמן המסיבות זנחו את תפקידן המסורתי לזמן איכותי ונחמד והפכו למפגן ראווה בפני ההורים, של מפעילים, מתנפחים וליצנים. ברור לכולם שמסיבת סיום זו דרך מצוינת להרשים את ההורים על ידי הכסף שהם שילמו (ומוצא על מערכות הגברה, מפעילים, כיבוד ושאר אטרקציות).

 

אז אני מוותרת מראש. הילדים שלי לא מוותרים. הם הולכים באדיקות לכל חזרה של החוג במתנ"ס ומתאמנים ברצינות בקרטה ובנגינה. אני מסתכלת, ממבט הורי, על מסלול הייסורים שלהם - כמות החזרות והחומר שהם צריכים לעכל. בעיניי, כמו שימי ההולדת עברו מזמן את גבול הטעם הטוב, לפחות שלי ואת התקציב השפוי, שוב - שלי. גם מסיבות הסיום שינו מזמן את ייעודן.

 

אני מקווה שכל המורות והמדריכים של ילדיי לא קוראים את הטור, אחרת ברור לכולכם שהסתבכתי. אגב, שלא תחשבו שאני מזלזלת. ברור לי שכולם עובדים קשה על המסיבות ומשקיעים זמן ומאמץ. מצד שני, תסתכלו על הילדים. אחרי שעתיים מסיבה, המתנה בחום ותלבושות מחניקות וסינטטיות - נראה לכם שהם נהנים?

 

  • אפרת מונשרי גורן, MA בחינוך, אמא לארבעה, מנהלת פורום "יעוץ להורים " ב-ynet, מנחת סדנאות הורים ובעלת פינת הורות בתוכנית הבוקר "סדר יום".

 

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חופש? שטויות. העיקר שאין יותר מסיבות-סיוּט"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד