קומבינציית טריות

בין דוכני השווארמה, הסנדוויצ'ים של ארומה והפיצריות של הקניונים התמקמו להן בשנים האחרונות הסושיות המהירות. הן מציעות ארוחות מהירות וקלילות במחירים שווים לכל נפש. נשמע נחמד? לא בטוח.

בבדיקות מעבדה שערכנו בשמונה רשתות סושי פופולריות מצאנו שבמקרים רבים לא מקפידים בסושיות על הניקיון והטריות של המנות. מעבדת המכון למיקרוביולוגיה של המזון בחיפה, בראשות ד"ר עירית וייזר, מצאה בחמש מתוך שמונה הנקודות מנות עתירות קוליפורמים, ובשש התגלו כמויות שמרים גבוהות, אם כי לא נמצאו חיידקים מסוכנים.

למרות שסושי הפך למאכל פופולרי מאוד, ולמרות שהוא מבוסס על דג נא הרגיש לקלקולים ולחיידקים מסוכנים, אין תקן ישראלי המתווה דרישות בתחום המיקרוביאלי למנות מזון שנעשות בעבודת ידיים. לצרכן אין כל דרך לעמוד על טיבו של המוצר הסופי ולזהות לא רק הימצאות חיידקים, אלא אפילו חוסר טריות. "הסושי יכול להיות מבריק ויפה אבל ישן ועתיר חיידקים", קובעת ד"ר וייזר.

בהיעדר תקן נדרשה ד"ר וייזר להפעיל את חוות דעתה המקצועית. כדי לדרג את הממצאים היא נעזרה בתקן של מאכל שעל פי המלצתה הינו הקרוב ביותר בהגדרתו לסושי: סלטים מקוררים מוכנים לאכילה המכילים רכיבים מן החי. במקרה של הבדיקה שלנו הסושי הורכב מסלמון, אצות ואורז מבושל. דווקא הרכיב האחרון לא נחשב בעייתי.

• התוצאות המלאות – רק בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"