שו"ת: איך מתגברים על מאבקי הכוח?

שאלה:

בתי הבכורה בת 5, בדרך כלל ילדה טובה ומקסימה. ברור לי שהיא ילדה של מאבקי כח. כעת היא יצאה למלחמה בעניין האוכל וממש קשה לי עם זה. גם כשאני מכינה משהו שהיא אוהבת מאוד ובדרך כלל מוכנה לאכול, היא מסרבת. היא יכולה לרעוב כל היום. שאלותי:

1. איך אני מרגיעה את עצמי מבחינה תזונתית, שלא חסר לה דבר ושהיא תגדל כראוי? גם ככה היא שוקלת מעט מאוד לגילה ולכן אני לא מצליחה לא להיכנס איתה למאבק, גם אם אני לא אומרת או עושה שום דבר. הכעס שלי כלפיה קיים. חשבתי לעשות בדיקות דם, להוסיף תוספי תזונה, אבל מצד שני, אני לא רוצה לעשות מזה עניין.

2. מה לעשות כשהיא מבקשת משהו אחר מהאוכל הגשתי. לדוגמא: הגשתי ביצה והיא רוצה חביתה. היא מעדיפה לחם כזה ולא אחר. אני לא רוצה להיכנע לה. מצד שני, אני רוצה שתאכל. בקיצור, הסתבכתי. אודה על תשובתך (יעלי).

תשובה:

מאבקי כוח בין הורה לילד עלולים להגיע למקום מסוכן שבו הילד עלול לפגוע בעצמו. מאבקי הכוח באים לידי ביטוי בדרכים שונות, אבל על פי רוב יש קשר ישיר בין הניסיון של ההורה להשפיע ולהכניע לבין ההתעקשות של הילד. לדוגמא, בבית שבו להורה מאוד חשוב שהילד ישמור על ניקיון - סביר להניח שדווקא הילד הזה יבלגן את החדר. כשלהורה מאוד חשוב שהילד ישמור על שקט - דווקא אז הילד צורח. במקרה שלכם – ככל שנושא האוכל יותר מדאיג ומעסיק אותך, כך בתך מתעקשת ומסרבת לאכול.

חשוב שתלמדי לא להיכנס למאבקי כוח עם בתך, בוודאי לא בנושא האוכל, ואם אתם כבר נמצאים במעגל של מאבקים, חשוב שתלמדי לצאת מהמקום הזה. בתך נשאבת למקומות לא טובים ואת היא האחראית והבוגרת. כעיקרון, ילד שמרגיש מועיל, תורם ומשמעותי באופן חיובי לא זקוק לקבל בבית מקום בדרך של מאבקים. ככל שילד מרגיש יותר אוטונומי על עצמו - כך הוא פחות בעייתי ולהיפך - ככל שההורים מנסים לנהל את הילד, הם נכנסים איתו למאבקים.

• השיבה: ענת אשד M.Ed – יועצת להורים וצוותים חינוכיים, מורה במדרשה להנחיית קבוצות ומנהלת פורום מכון אדלר .