מחקרים: יציאה לחופשה לא עושה אותנו מאושרים

קיץ. מה יכול להיות נעים יותר מלצאת לחופשה, לברוח מהחום למקום קריר יותר, מהנה יותר, הרחק מהמשרד, מהמטלות, מהשעון המעורר, לבלות זמן איכות עם המשפחה? כולנו אוהבים לתכנן את החופשה הבאה, אבל האם חופשות באמת עושות אותנו מאושרים?

מי לא מכיר את התחושה של היום האחרון לחופשה, כשאנחנו נתקפים במיני-דיכאון? הסיבות לכך רבות ושונות, מהצורך לחזור לעבודה, דרך מריבות של הילדים במושב האחורי של המכונית השכורה בחו"ל, המזוודה שלא הגיעה, התור בביקורת הדרכונים, ובתוך כל אלה מבצבצת לה גם המחשבה כמה כל התענוג הזה עלה לנו.

אז מה יצא לנו מזה? אם להאמין למחקרים שנעשו בנושא - ממש שום דבר. ראינו עולם, טיפסנו, רכבנו, דהרנו, השתזפנו, קנינו, בילינו, אכלנו, נחנו, חיבקנו את הילדים, נתקלנו בדברים שלא היינו זוכים לראות בארץ, אז מה? אם חשבתם שתוכלו לשמר את ההנאה הזאת לאורך זמן, או לפחות עד הקיץ הבא והחופשה הבאה - תשכחו מזה. תוך שבועות ספורים, קובעים כל המחקרים שעוסקים בנושא, תמצאו את עצמכם באותו בוץ רגשי שבו הייתם לפני שיצאתם לחופשה.

נהנים יותר לפני

מבחינת האושר, "אין הבדל בין אנשים שלא יצאו לחופשה לבין כאלה שחזרו ממנה‭."‬ כך קובע מחקר הולנדי חדש, שניסה למדוד את ההשפעה של חופשות על התחושה הכללית של שביעות רצון ואושר, וכמה זמן היא נמשכת. החוקרים בדקו את רמות האושר בקרב ‭1,530‬ מבוגרים הולנדים ש‭974-‬ מתוכם יצאו לחופשה במהלך 32 שבועות המחקר, והשאלות שהנבדקים התבקשו לענות עליהן היו בנוסח: "האם אתם נהנים מהמטלות היומיות שלכם‭" ;"?‬האם חשתם אומללים בעת האחרונה‭"?‬; "מאושרים‭;"?‬ "חשים דיכאון קל או עגמומיות‭"?‬. התשובות נעו בין "אף פעם לא‭,"‬ "כמעט אף פעם לא‭,"‬ "לפעמים‭,"‬ "לעיתים תכופות" ועד "תמיד‭."‬

הממצאים הראו שהאושר הרב ביותר נרשם לפני שהחופשה החלה. אנשים שעומדים לצאת לחופשה מאושרים יותר מאלה שנשארים בבית, קבע המחקר. מסתבר שעצם התכנון, הפנטזיה, המחשבות והציפיות למה שעתיד להיות הם שגורמים לנו את תחושת שביעות הרצון הגבוהה ביותר.

שבוע אחרי שחוזרים מהחופשה ההשפעה שלה פגה (צילום: סי די בנק)

אלה היו החדשות הטובות, ויש גם חדשות רעות, כי מיד עם החזרה מהחופשה רמת האושר יורדת במהירות לנקודת ההתחלה. אנשים שמתארים את החופשה שלהם כ"סתמית" או "מלחיצה" בוודאי לא מצליחים לשמר רמה גבוהה של אושר, אבל גם אלה שתיארו את החופשה שלהם כ"מרגיעה" לא חוו שום עלייה באושר אחרי שחזרו הביתה. "הם לא היו מאושרים יותר מאלה שלא יצאו לחופשה‭,"‬ אמר ראש צוות המחקר, יירון נוויין מאוניברסיטת ארסמוס שברוטרדם. לדבריו, הנופשים היחידים שדיווחו על עלייה ברמת האושר אחרי שחזרו הביתה היו אלה שסיפרו שהיו "מאוד רגועים" במהלך החופשה. אבל גם הם הצליחו לשמר את תחושת האושר למשך שבועיים בלבד לפני שחזרו לנקודת הבסיס, ואז נעלם האושר. ממש כמו השיזוף.

לדברי נוויין, מתוך העדויות של האנשים שהשתתפו במחקר, הסיבות להתפוגגות האושר נובעות מעצם החזרה לשגרה, אבל לעיתים גם מדברים שהתרחשו במהלך החופשה עצמה. אחרי הכל, בילוי עם המשפחה 24 שעות ביממה, גם אם בתנאים נוחים יותר מאלה שאתם רגילים אליהם בבית, יכול בהחלט ליצור סיר לחץ שמתפרץ מדי פעם. "רוב הדיווחים היו על מריבות עם השותפים לחופשה או על מקרים של מחלה‭,"‬ אומר נוויין.

חופשה ארוכה יותר לא תעשה אתכם מאושרים יותר, קובע המחקר ההולנדי. להיפך. "המסקנה המעשית שנובעת מהעבודה שלנו היא שרוב שביעות הרצון נובעת מהציפייה בשלב קדם-החופשה‭,"‬ אומר נוויין, "ולכן מה שכדאי אולי לעשות זה להגדיל את תקופת הציפייה באמצעות יציאה למספר חופשות קצרות במקום אחת ארוכה. במצב כזה יש יותר תכנונים, יותר דיבורים על החופשה, יותר כניסות לאינטרנט כדי לשוחח ולקבל טיפים ממטיילים אחרים, וכל אלה גורמים לאושר רב יותר‭."‬

אפקט ההפוגה

מחקר הולנדי אחר, שהתפרסם בשבוע שעבר במגזין האקדמי ‭,'Work & Stress'‬ תומך בממצאים של קודמו. החוקרים עקבו אחרי 96 נבדקים במשך שבעה שבועות, החל משבועיים לפני היציאה לחופשה המתוכננת. במהלך התקופה הזאת התבקשו הנבדקים לדווח על דרגות שונות של ‭,"wellness"‬ שכללו מצב בריאותי, מצב רוח, רמת מתח, אנרגיה ושביעות רצון. בכל אחד מהפרמטרים האלה נרשמה עלייה לקראת ובמהלך החופשה. עם זאת, שבוע אחד בלבד אחרי החזרה לעבודה ירדו הדיווחים לרמה שנרשמה לפני החופשה.

"עבור רובנו החופשה היא דבר טוב לנשמה ולבריאות‭,"‬ אומרת הפסיכולוגית הארגונית פרופ' דליה עציון, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב‭" .‬יש מעטים - כ‭3%-‬ לפי ההערכה של רופאים בהולנד - שאינם מסוגלים לצאת לחופש ונעשים חולים ברגע שהם מפסיקים לעבוד. אלה מרגישים רע אפילו בשבת או בסוף שבוע. אבל מלבד מיעוט חריג זה, רוב הציבור נרגע בחופשה מלחצי היום יום וחוזר לעבודה פחות לחוץ, פחות שחוק ועם הרבה יותר מרץ‭."‬

במחקרים שערכה פרופ' עציון בשיתוף עם פרופ' מינה וסטמן, נמצא כי לחופשה הייתה השפעה חיובית על היעדרויות בתקופה שלאחר החופשה והיא שיפרה את היחסים בין בני זוג. "ככל שהחופשה הייתה מוצלחת יותר, כך האפקטים שמצאנו היו חזקים יותר, אך גם חופשה לא כל כך מוצלחת נתנה תגובה חיובית, בתנאי שאיפשרה פסק זמן והתנתקות משגרת העבודה‭."‬

נדמה שההתנתקות מהשגרה היא אבן היסוד של החופשה, גם אם זה אומר שאתם יוצאים לנסיעת עסקים שבה אתם נדרשים להשקיע שעות ארוכות של עבודה אך במקום ובאופן שונה מהרגיל, קובעת פרופ' עציון. אז בפעם הבאה שבן/בת הזוג עושים פרצוף מסכן כי הם חייבים לצאת לכנס בברצלונה, או אפילו למילואים, רשמו להם את זה כימי חופשה.

"את מחקריי על חופשה התחלתי אחרי שמצאתי עם תלמידתי ד"ר יעל לפידות ועמיתי פרופ' דב עדן,

שאנשים שחזרו לעבודה לאחר שירות מילואים של שבועיים לפחות היו במובהק פחות שחוקים בעבודה מחבריהם שלא יצאו למילואים בתקופה המקבילה, וככל שדיווחו על ניתוק רב יותר מקשר עם מקום העבודה, כך 'אפקט ההפוגה‭,'‬ כפי שקראנו לזה, היה חזק יותר‭,"‬ אומרת פרופ' עציון.

אבל גם במחקרים שלה אפקט החופשה הולך ודועך במהירות. "את מקסימום 'אפקט ההפוגה' מקבלים מחופשה בת ‭10-7‬ ימים, והדעיכה של האפקט מתרחשת בטווח של שלושה שבועות עד חודש‭,"‬ היא אומרת. "לכן אני ממליצה לחלק חופשה שנתית לשני חלקים, ולצאת לחופש כל חצי שנה‭."‬ כלומר, החופשה - בעיקר אם אתם יוצאים לחופשה שתפורה לאופי שלכם ומהווה שינוי מהשגרה שהורגלתם לה - היא כיף גדול, אך קצר מועד. הדרך למקסם את ההנאה היא להשקיע כמה שיותר זמן בתכנונה מראש. זה מאריך את שלב הציפייה (ויכול גם לחסוך לכם כסף, בסופו של דבר‭.(‬

ומה הדרך הטובה ביותר לטפל בנפילה של רמת האושר ושל 'אפקט ההפוגה' אחרי החופשה? זה פשוט - התחילו מיד לתכנן את החופשה הבאה.