זהו, הגברים כבר פתרו את כל הבעיות באהבה?
לרגע לא תיארתי לעצמי שלא יהיה אפילו גבר אחד שירצה להצטרף למסע טיפולי, ללא תשלום, שישפר את סיכוייו לממש את יכולתו לאהוב. אז גברים, לפתוח את הלב בבקשה, אחרת ייצא ששוב הן צודקות - אנחנו שותקים מדי, מופנמים מדי, חסרי אינטליגנציה רגשית, עסוקים בציד
האם הגברים שמסביב כבר פתרו את כל בעיותיהם עם האהבה? או שמא אינם מעיזים להודות בחולשתם? אולי גברים, עם היכולת הוורבלית הפחות מפותחת שלהם, מעדיפים לשתוק מאשר לטפל בעצמם?
גברים לפתוח את הלב בבקשה, אחרת ייצא ששוב הן צודקות - אנחנו שותקים מדי, מופנמים מדי, חסרי אינטליגנציה רגשית, עסוקים בציד.
הנוירופסיכאטרית האמריקנית ד"ר לואן בריזנדיין כתבה רב מכר הנושא את הכותרת "מוח נשי". הספר, שעוסק בעיקרו בהורמונים, מביא בין היתר גם את הנתון הסטטיסטי הבא: נשים מדברות בממוצע 20,000 מילים ליום, בהשוואה לגברים, שמדברים בממוצע 7,000 מילים. יש שיטענו שלנשים אינטליגנציה רגשית הרבה יותר מפותחת, יש שטוענים שזאת ההוויה הנשית, לקבל עזרה. שמעתי רק חלקי תשובות מסביבי, מאנשי מקצוע שבתחום הטיפול, ובכל זאת הופתעתי, הסטטיסטיקות (הלא רשמיות בכלל) שאספתי בין חבריי ומכריי המתעסקים בטיפול פסיכולוגי דיברו כולן על יחס של 30 אחוז פונים ממין זכר ו-70 אחוז ממין נקבה, אבל אף לא אחד יכול לשים את הצבע על הסיבה המדויקת.
זאת קרקע די פורייה לשוביניסטיות ופמיניסטים, שיכולים מצידי לפצוח בריקוד טנגו משותף. לי זה לא מובן מאליו שזה מה שהיה אמור לקרות. לרגע לא עברה בי המחשבה שלא יהיה אפילו גבר אחד שירצה להצטרף למסע טיפולי, ללא תשלום, שישפר את סיכוייו לממש את יכולת אהבתו. השאלון שניסחתי עבור המועמדים לפרויקט אהבה במעקב היה בלשון זכר, עם הערה מנומסת לנשים: "השאלון נוסח בלשון זכר רק לצרכי הנוחות בקריאה", זאת פעם ראשונה בחיי שאני נאלץ לתקן ולכתוב שאלון רק בלשון נקבה, מפני שלשון הזכר נמצאה מיותרת כאן.
שמעתי שהבבונים זה ה-IN החדש
לא יודע מספיק על המטרוסקסואל, מי שאמור להיות הגבר המודרני (אגב שמעתי שזה OUT והבבונים זה ה-IN החדש). אישית אני נגד למרוח קרמים על בסיס יומיומי, לא תמיד זה מסתדר עם זיפי הזקן, אבל אני לגמרי ובעד לדבר, כל הזמן לדבר. גבר! אם תתחיל לדבר תגלה באופן שיפתיע אותך שהיא גם מקשיבה וגם אוהבת אותך יותר. למטרוסקסואל לקח יותר ממיליון שנה מהרגע שהזדקף על שתי רגליו ועד שלמד לשים קרם. בקצב הזה, בעוד מיליון שנה הוא יתחיל לדבר, ובעוד שני מיליון הוא גם ילמד להקשיב. ואולי דארוין טעה וזה לוקח פחות זמן, השינויים הנדרשים בשביל לשרוד? היכולת לדבר באינטימיות אינה נחשבת לתכונת הישרדות, רוב הגברים שותקים ושורדים. יש אפילו מי שטוען שכדי לשרוד בזוגיות עדיף לשתוק.
כשאני בחברת גברים אני לא מרגיש את השתיקה הזאת שנשים מתלוננות עליה. אין את הבעיה של דיבורים, גברים מלהגים ומקשקשים, בלי סוף ובקול רם. הנושאים תחרותיים וילדותיים לחלוטין, חסרי פואנטה ולא מרגשים או מלמדים, להבדיל מנשים, שמהמעט שיצא לי לצותת להן נוהגות לדבר מהלב ו/או על דברים פרקטיים להחריד.
פעם ישבתי חצי ערום בחושך מזיע בתוך אוהל צפוף של סאונה אינדיאנית (קוסם שבור-לב פוגש מכשף באוהל אינדיאני). מצאתי את עצמי באוהל סגור לחלוטין, עם אבן לבה רותחת במרכז, מים שנשפכים על האבן והופכים לאדים מה שהופך את המקום לסאונה קיצונית, אפילו הערום או הערום החלקי לא היה העניין, אלא רק העובדה שכולם גברים, רק גברים. הדיבור בחושך היה גברי לחלוטין, זה הדבר שהכי קרוב לשיח גברי אמיתי שחוויתי.
מעולם לא הייתי ב'מעגל נשים', ב'העצמה נשית'. זה תמיד נשמע מרחוק כטקס עם קונוטציות עתיקות מדי. אני מת שיזמינו אותי למעגל נשים כזה, לראות איך זה קורה מקרוב. בדמיון שלי זה הכי קרוב ללב ההוויה הנשית, המשותפת והמשתפת. חשבתי שרק לפני קרבות בין שבטים מתקבצים הלוחמים למעגל העצמה, ואז גיליתי מסביב עשרות סדנאות פתיחות וחיבור נשי. ומעט מדי כאלה של גברים. בטח גם זה לא במקרה.
מאחר שהגיעו לפרויקט אהבה במעקב רק שאלונים מנשים, התעוררה בי המחשבה שצריך לבדוק את הנושא מקרוב, שאלתי את כל חברי מעולם המטפלים, אבל הם לא ידעו לענות בשליפה מהמותן, אף אחד לא נתן לי תשובה מרגיעה או ברורה. החלטתי לתת לזה זמן לחקירה יותר יסודית, ועל כך אני מקווה לכתוב בטור נפרד.
מועדון חסרי האחריות
בינתיים פניתי ל'חבר'ה שלי, חסרי האחריות (המקצועית) שמסביבי, כדי לאסוף קצת חוות דעת, לשמוע קצת דעות קיצוניות. הנה מה שהם ענו על השאלה: למה יותר נשים פונות לטיפול פסיכולוגי מאשר גברים?
איש הפרסום, קרחת מבריקה, ג'יפ שחור, גרוש טרי ונמרץ, בדיוק בשלב שהוא "משיג כל אחת", כך לפחות לטענתו, אמר: "לנשים יש את הפניוּת הנדרשת לטפל בעצמן, זה כולל הכל, מטיפוח חיצוני ועד טיפול נפשי מעמיק, לגברים מספיק רק הבריף".
איש השיווק הווירטואלי, זה שלא זז מהכסא רוב היום (גם את אשתו הוא מצא ברשת), אמר: "נשים מוכנות לצאת מהפנטזיה, מהסרט שכולם חיים בו, ולבדוק את המציאות מקרוב, אני אישית לא זז מהמסך, הכל נמצא כאן".
עורכת ספרותית צעירה ענתה לי בכנות נוגעת ללב: "ברור שרק נשים תצטרפנה, גם רק נשים 'תעזנה' וגם רק נשים 'תבטאנה', 'תשקולנה', 'תחשובנה', השפה העברית מלאה בפעלים שמתאימים באמת רק לנשים, ובכל זאת השפה זכרית ביסודה בהרבה מקרים".
סופרת אחת בגיל בינוני ענתה בקוצר רוח: "נשים תעשנה הכל כדי לשמור על אהובן, הכל זה אומר אפילו ללכת לטיפול במקומו".
היועץ הרוחני פסק: "נשים מתמסרות יותר, אבל רק במובן הרוחני".
הדוור הממהר אמר: "זה הכל עניין של מיקוד, נשים יותר ממוקדות, והן גם כותבות את המיקוד על המעטפה, כי אכפת להן מהפרטים החשובים".
פילוסוף שקול פטר אותי בהמהום מביך: "מעניין, לא חשבתי על זה כך, אני אתייעץ עם אשתי, אולי צריך לנסח את השאלה מחדש".
ההולך על גחלים ירה מבלי לחשוב: "נשים הן פחות ריאליסטיות ונוטות להאמין שטבע האדם יכול להשתנות, גברים לעומתן ריאליסטים מדי".
תחקירנית צעירה שהסתבכה עם המילים מלמלה ממש לא בבירור כי "הן מאמינות שסוף סוף מישהו יקשיב להן" ואז הודתה שהיא מדברת בעצם על עצמה. על כל הקושי שיש לה בלמצוא מישהו שיקשיב לה, אבל באמת.
המטפלת בריקוד סברה שזה מאוד דומה לריקוד, "לנשים קל יותר לרקוד את עצמן, בהווייתן".
המדענית שאלה על מה מבוססת ההנחה שלי ואמרה שעד שלא אראה לה מחקרים קודמים, היא סוברת שההנחה לא נכונה.
המנכ"ל היסס קצת ואמר: "אשתי שכנעה אותי שכדי להגדיל את התפוקה נלך ליועץ נישואים. הלכנו, היא לא הפסיקה לדבר את כל השעה של הפגישה, שילמתי וחזרנו לשגרה, עד הפעם הבאה שיא תבוא עם יוזמה חדשה, אני מעודד אותה ליזמות עצמאית".
עיתונאית סקסית במיטב שנותיה חייכה: "הן הולכות לפסיכולוג כדי להשחיז את השפיץ של החץ, זה שחודר דרכך ומשאיר אותך כרוך בחבל".
אשה חכמה, חושנית ובוגרת בטירוף, הכריזה: "כל מה שנשים עושות הן עושות יותר מגברים, כולל ללכת לטיפול".
מכרה שלי עברה על הטקסט והוסיפה את נסיון הרחוב שלה: "מותק, אם את רוצה להחזיק איתו מעמד את חייבת תמיכה וחיזוק, אותם לא תקבלי ממנו, לא כרגע, אז תלכי למקום אחר לבכות ולקבל עידוד". ואז, כדרכה, שאלה: "ואתה, אדוני הקוסם, יש לך רעיון למה רק נשים פנו לפרויקט?"
האמת? הדבר היחידי שנראה לי כרגע זה: כי הן נועזות יותר, מאמינות יותר (גם בכוחה של האהבה), מוכנות לשינוי ולהשתנות בעצמן, מוכנות לבקש ולקבל עזרה, מוּדעות, רגישות, וכל מה שהופך אותן לכל כך נשיות ואטרקטיביות בעיניי.
אז נראה אתכם, גברים, רוצים להצטרף לאהבה במעקב? כיתבו לנו
- לעמוד המציג את פרויקט אהבה במעקב
לפנייה לכתב/ת 
