ליל המטאורים: כנראה גם היקום מאמין בזוגיות
לא היינו שם לבד, בפארק תמנע תחת כיפת השמיים. היו שם חברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה, ועוד חובבי גרמי שמיים, ששמעו על מטר המטאורים הגדול של השנה. מסע בין כוכבים
יכול להיות שלפני יותר משלושת אלפים שנה שכבו כאן זוגות מצריים, ובזמן שהיה להם בין עבודה במכרות הנחושת ותפילות לאל רע הם התבוננו בשמיים וספרו מטאורים נופלים.
אנחנו לא היינו שם לבד, איתנו הגיעו עוד חובבי גרמי שמיים, ששמעו גם הם על מטר המטאורים הגדול של השנה. בשעות הלילה המאוחרות של חמישי שעבר הצטופפו כמה מאות אנשים מכל הארץ, שהצפייה בחלל האינסופי גורמת להם התרגשות. קריאות 'וואו' נשמעו מכל עבר כשחלף בשמי הלילה מטאור שהותיר שובל של אור בשמיים.
לחברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה זה לא עוד סתם ערב תיירותי כדי להעביר בצורה לא שגרתית את החופש הקייצי, אלא ערב שהם מחכים לו כל השנה: מארגנים הסעות, אורזים טלסקופים, מכינים מפות שמיים ומנסים לשער מה יהיה הקצב של המטר.
אלה רץ, בת 26, עלתה ממוסקבה בגיל 16. שם, כמו יתר בני גילה, גדלה על סיפורי הגבורה של יורי גגארין, האדם הראשון בחלל, ותלאותיה של תחנת החלל מיר. בבקרים היא לומדת מידענות ועובדת כספרנית, ובערבים הולכת למצפה הכוכבים בגבעתיים, רושמת כוכבים נופלים ושרה "איך זה שכוכב אחד מעז".
היא מסבירה לי בהתלהבות על ההבדלים בין מטאורים למטאוריטים "אלו נשרפים בשמיים ואלו מגיעים לקרקע" ומקורו של המטח שנצפה בו "חלקיקי אבק שהותירו כוכבי שביט, וכשכדור הארץ עובר במסלולם חלקיקי האבק האלה חודרים לאטמוספירה ומתייננים עם האוויר, אז מתקבל אפקט פס האור".
אני שואל אותה אם תסכים להכיר בחור שלא מתעניין באטמוספירה. "כן אין לי בעיה", היא אומרת לי אף על פי שאני יודע שהיא היתה מאוד רוצה להכיר אחד שכזה, כמו הסיפור של הזוג האסטרונומי מיכל ואהרון מרמת גן, היא בת 50 והוא בן 62. מיכל עובדת בתחום ההייטק מתעניינית מגיל צעיר באסטרונומיה. "כשראיתי בפעם הראשונה את 'אודיסיאה בחלל' עם המוזיקה הנשגבת של שטראוס נשביתי בקסם והצטרפתי לחוג אסטרופיזיקה", מספרת מיכל. מאז היא התחתנה, ילדה שלוש בנות, ואהבת נעוריה השמיימית נשכחה. אבל אחרי הגירושים חזרה לאהבתה הישנה, הצטרפה להרצאות באגודה, ובשלב מסוים נכנסה לוועד המנהל. מאז, לצד עיסוקה היא מקדמת את ענייני החלל בקרב הציבור. "הדבר הזה בנפשי, והעיסוק בנושא מוסיף לי ממד אחר לחיים. מבחינתי זאת שליחות, כי כשאני צופה ביקום הכל לפתע מקבל פרופורציות אחרות", היא אומרת.
מיכל ואהרון. אהבה משותפת (צילום: איתן אלחדז)
לפני חמש שנים, כשיצאה לעוד אחת מהתצפיות הרבות על כוכבים בנחל ברק (עכשיו הם עברו לפונדק ה-101) בנגב, הגיע לשם גם אהרון, שגילה דרך להוסיף עניין לחיים. "חיפשתי דברים מעניינים דרך האינטרנט, כי כילד הייתי חובב אסטרונומיה, ראיתי שיש תצפיות והצטרפתי לאחת מהן".
כשהגיעו בשעות הערב לנחל והתארגנו לתצפית בעזרת טלסקופים, מיכל התחילה לתדרך את החדשים בתחום, ותוך כדי כך גם הגיעה אל אהרון. "הסברתי לו על הפעילות האסטרונומית ובמה אנו הולכים לצפות, פה נוצר בינינו הקשר הראשוני, שלא היה ברור לאן הוא יוביל".
אחרי חודש הם נפגשו שוב במצפה הכוכבים בגבעתיים, ושם הקשר התהדק. "התחלנו לצאת בחשאי, כיוון שהייתי בתהליכי גירושים, וכשכבר הייתי בתום כל התהליכים הודעתי לכולם".
מסך הורם ועליו הוקרנו "סיפורי אהבה בחלל"
לפני שנה ומשהו הם חתמו על הסכם חיים משותפים ועברו לחיות יחד. לא עבר זמן והם החליטו לקיים מסיבה לכבוד המאורע. את הערב הזה לא יישכחו הרבה זמן חברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה, שבדרך כלל חוגגים כשהם צופים בהולדתו של כוכב חדש או בעת סופר נובה (התפוצצות מרהיבה של כוכב). מצפה הכוכבים נסגר בשעות הערב, שולחנות וקייטרינג הוצבו מבעוד מועד, מסך הורם ועליו הוקרנו "סיפורי אהבה בחלל" משולבים בסיפורי המיתולוגיה היוונית. חברים העלו זכרונות על לילות לבנים במקומות שכוחי אל בהם שועלים היו גונבים להם את התיקים. חלק הביאו איתם טלסקופים כדי לא לפספס אף כוכב.
"בירח הדבש טסנו לסין עם עוד חברי האגודה"
"זה בדיוק מה שחלמתי עליו כל הזמן, וזה קרה", נזכרת מיכל, שבדיוק מראה לי את הטלסקופ הגדול שקיבלה מאחיה לרגל האירוע ומשמש אותה ואת אהרון בתצפיות המשותפות שלהם. גם את ירח הדבש שלהם בחרו מיכל ואהרון להעביר במשהו שקשור לתחביבם. "בירח הדבש טסנו לסין עם עוד חברי האגודה, כדי לצפות בליקוי החמה הארוך של המאה, שהיה שש דקות שלמות", היא מספרת בעיניים נוצצות.
זה לא הסיפור הרומנטי היחיד שנרקם לו מתחת לטלסקופ. "יש לנו במצפה זוג מדריכים צעירים שהכירו תוך כדי הפעילות במצפה מאז הספיקו להתחתן, כי מה יותר רומנטי מאשר להכיר מתחת לכוכבים?" מוסיפה מיכל.
אנה לוין, מומחית למטאורים (צילום: איתן אלחדז)
האהבה של אנה לוין לאסטרונומיה התחילה בגיל עשר. "גדלתי בחצי האי קרים, ושם כולם יונקים אסטרונומיה מגיל צעיר. חשבתי להיות גננת, אבל נדבקתי במחלה הזאת. ומאז, בעוד שאצל ילדים אחרים זה עובר באיזשהו שלב - אצלי זה נשאר". לוין מוגדרת כמומחית למטאורים ומשמשת מדריכה במצפה. בפארק תמנע, בשעת לילה מאוחרת, היא מציבה טלסקופ ענקי ומסבירה לילדים על צדק, נוגה והעגלה הגדולה, תוך שהיא גם מתפנה לדבר איתי על רומנטיקה בחלל.
אפילו גלקסיות שואפות להיות בשתיים
"יש זוגות גם בשמיים", היא מכריזה ומצמידה אותי לעינית הטלסקופ, כדי לראות את זוג הכוכבים האוהבים מיזאר ואלקור (סוס ורוכבו, במיתולוגיה היוונית), שתחת העינית נראים כמרקדים באור יקרות. לפי לוין, היקום בהחלט מאמין במוסד הזוגיות. "כל הכוכבים שואפים להיות ביחד ולהתחבר, יש מערכות כפולות של שמשות שמסתובבות סביב מרכז כובד אחד (הגדרה מצויינת לזוגיות), אפילו גלקסיות שואפות להיות בשתיים, כמו גלקסיית אנדרומדה שרוצה להיות עם גלקסיית שביל החלב שלנו".
לדברי לוין, מטר המטאורים שראינו מקורו בקבוצת הכוכבים פרסאוס, שבמיתולוגיה היוונית היה בנו של זאוס. "לפי המסופר, הוא הציל את הנסיכה אנדרומדה שהיתה כבולה לסלע בנמל יפו. כשהוריה, קפאוס וקסיופאה (עוד קבוצת כוכבים), הקריבו אותה למפלצת כדי להציל את עמם".
כשחזרנו לפנות בוקר, עם עיניים טרוטות, עוד הספקנו לשמוע מבין עפעפי השינה את "לוסי ברקיע היהלומים" של הביטלס.
