שתף קטע נבחר

סדר ראש השנה: אוכלים ברכות

חגי תשרי עוסקים לא רק באוכל אלא גם במסורת, ואם אפשר לשלב את שניהם - הכי טוב. אלומה בליליוס חוזרת לסדרי ראש השנה שהיו מתקיימים בבית סבתה ומלמדת אתכם איך מכינים ברכות טעימות

אני חסידה גדולה של חגים, ראשית בגלל המשפחה: הביקור אצל סבתא, תבדל לחיים ארוכים, וסבא ז"ל, הצחוקים עם הדודים, העברת אינפורמציה עם בני הדודים, אך בעיקר בשל המסורת שעוברת אל הדור הבא והבא לאחריו. המסורת היא לא רק המפגש המשפחתי והקידוש לפני הארוחה, יש לה פנים רבות, ומבחינתי ברכיות ראש השנה הן מוקד הארוחה. סבתי תמיד היתה עומלת על ארוחת החג ובמיוחד על הברכיות שנאמרו עוד בטרם הסעודה, ליד השולחן עמוס בכל טוב, צבעוני ומלא חום ומשפחתיות.

 

בבית סבי וסבתי הטורקיים קוראים לברכות ראש השנה "ברכיות" ואפשר לומר שהן מעין מתאבנים/טפאסים טעימים מאוד שנאכלים פעם בשנה. את מסורת הכנת הברכיות הנ"ל ניתן למצוא בקרב עדות יוצאי ספרד, שהשפה הערבית אינה זרה להם. אמנם גם בסידור ליל ראש השנה האשכנזי תראו את אותן הברכות, אך אינני יודעת איך הם מכינים אותן. כפי שתראו, בין הברכות המילוליות לבין המנות המלוות את קריאתן יש דימיון לשוני.

 

עם השנים הזדקנה סבתא ואמי לקחה על עצמה את תפקיד הכנת הברכות והפכה אותן למודרניות יותר ולא פחות טעימות, אם לא טעימות יותר. השנה בחרתי להביא את המסורת של סבתא הכוללת את הטעמים, ובעיקר את הגעגוע לחגים עם סבא ז"ל שישב בראש השולחן, הרכין ראש וקרא מסידור ראש השנה, יחד עם אבי שהיה מזמר איתו ומקריא בקול רם את הברכות בקצב מסחרר.

 

על פי המסורת של בית סבי וסבתי, הכנת הברכות מחייבת אי-שימוש במלח, בכדי שהשנה החדשה תהיה מתוקה ולא מלוחה. אני חייבת לציין שברגע שכולם נוגסים ביס אחד מהברכה, מייד נשמעים תקתוקי המלחייה מכל עבר. כשניגשתי להכנת הברכות לא חשבתי או חישבתי כמה זמן והשקעה יש בהכנתן, ולאחר שעסקתי בהכנת חלק מהן, התמלאתי הערכה רבה לעבודתן והשקעתן הנאמנה של סבתי ואימי בברכיות, הטעימות כל-כך, שהן מכינות לנו כל שנה, כמו גם לשקידתן על שימור המסורת רבת השנים.

 

סדר ליל ראש השנה מתחיל בנטילת ידיים ולאחר מכן חלוקת לחם טבול בסוכר, על מנת שתהא זו שנה מתוקה. לפני כל טעימת ברכה יש לומר את הברכה בקול רם ולאחריה לאכול ממנה.


(צילום: יולה זובריצקי) 

 

ברכה ראשונה: תפוח בדבש

"יהי רצון מלפניך, אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה מראשית השנה ועד אחרית השנה. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם הבורא פרי העץ."

 

שלב זה אינו מצריך הסברים, כל אחד לוקח פרוסת תפוח עץ וטובל אותה בדבש, מברך ואוכל.

 

ברכה שנייה: כָּרָתֵי – כרשה (פרסה)

"יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שיכרתו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתנו"

 

כָּרָתֵי/כרתה היא מילה ערבית שתרגומה לעברית הוא כרשה. הצליל של המילה מזכיר את המילה העברית "כרת" כלומר לכרות/לחתוך את האוייבים שלנו ואת השונאים שלנו ומכל מבקשי רעתנו.

 

המרכיבים (ל-10 מנות):

5-6 כרשות בינוניות חצויות ופרוסות לפרוסות דקות, שטופות היטב

2-3 בצלים קצוצים דק

3-4 כפות שמן קנולה

פלפל שחור

 

אופן ההכנה:

  1. מבשלים את הכרשה במים עד לרתיחה, לאחר כ-5 דקות של רתיחה, שופכים את התכולה למסננת ונותנים לכרשה להגיר את הנוזלים לפחות כחצי שעה. אין לסחוט את הכרישה.
  2. מוסיפים למחבת את השמן, מטגנים את הבצל על אש בינונית עד קטנה, עד שהוא מקבל צבע של קרמל.
  3. כשהבצל מקורמל מוסיפים את הכרשה ומטגנים עד שהיא מקבלת צבע זהוב וכל נוזליה מתאדים. תהליך זה אורך כשעה עד שעה וחצי.
  4. מצננים את הכרשה ומכניסים למקרר. אפשר להכין את הכרישה/ברכה יומיים-שלושה מראש.


(צילום: יולה זובריצקי) 

 

ברכה שלישית: סילְקָא – עלי מנגולד

"יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שיסתלקו אויבך ושונאיך וכל מבקשי רעתנו".

 

"סילקא" בערבית דומה למילה העברית סלק. כלומר, אלוהים יסלק מקרבם את כל אויביהם, שונאיהם ומבקשי רעותיהם.

 

המרכיבים (ל-10 מנות):

4 חבילות גדולות של עלי מנגולד

3-4 בצלים קצוצים דק

3-5 כפות שמן קנולה

מעט פלפל טחון

 

אופן ההכנה:

  1. שוטפים היטב את עלי המנגולד וקוצצים אותם. מעבירים את עלי המנגולד הקצוצים לסיר עם מים קרים ומבשלים עד לרתיחה. ברגע שהמים רותחים, שופכים עלי המנגולד למסננת ונותנים להם להגיר נוזלים.
  2. מטגנים במחבת עם שמן את הבצל, על אש בינונית עד קטנה,  עד שהוא מקבל צבע של קרמל. כשהבצל מקורמל, מוסיפים את עלי המנגולד ומטגנים אותם עד שכל הנוזלים מתאדים. תהליך זה יכול לארוך כשעה עד שעה וחצי.
  3. מצננים את עלי המנגולד למכניסים למקרר. אפשר להכין את המנגולד/ ברכה יומיים-שלושה מראש.


(צילום: יולה זובריצקי) 

 

ברכה רביעית: תמר

"יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שייתמו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתנו"

 

המילה תמר לקוחה מהמילה תם. כלומר אנו מאחלים שייתמו אויבנו, שאלוהים יבטיח שכל אויבנו יפסיקו להטריד אותנו.

 

לוקחים תמר, מברכים ואוכלים.

 

ברכה חמישית: קָרָא – דלעת

"יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שתקרע רע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו".

 

דלעת בשמה הערבי היא "קרא", המילה דומה למילה העברית "קרע". הברכה מבקשת מאלוהים לקרוע ולהסיר מעלינו את כל הגזרות המעיקות של יהודי התפוצה.

 

אל תנסו לחסוך בקלוריות במנה זאת, כל גרסה אחרת לא תהיה טעימה, ומכיוון שרק טועמים מכל ברכה, כמות הקלוריות נמוכה.

 

המרכיבים (ל-10 מנות):

1 ק"ג דלעת

שמן לטיגון עמוק

 

אופן ההכנה:

  1. מקלפים את הדלעת ופורסים לפרוסות בעובי של 1/2 ס"מ.
  2. מטגנים בשמן עמוק עד להזהבה ומעבירים לנייר סופג.
  3. מניחים לדלעת להתקרר ומכניסים למקרר בתוך קופסא עם נייר סופג.
  4. אפשר להכין את הדלעת/ברכה יומיים-שלושה מראש.


(צילום: יולה זובריצקי)

 

ברכה שישית: רוּבְּיָא - לוביה

"יהיה רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו זכויותנו כרוביא".

 

המילה הערבית ללוביה היא "רוביא" והיא דומה למילה רב/ריבוי. השעועית שחורת העין מסמלת את ריבוי המזל והמעלות הטובות. ירק הלוביה גדל בחודשי הקיץ. בזמנו, סבתי היתה מבשלת אותה מבעוד מועד (בקיץ) ומקפיאה אותה עד ראש השנה. גם מסורת זאת נעלמה וכיום אנחנו אוכלים את שעועית הלוביה, שהיא טעימה לא פחות, אך שונה מטעמו של ירק הלוביה.

 

המרכיבים (ל-10 מנות):

2 כוסות שעועית לוביה יבשה מושרית ללילה

 

אופן ההכנה:

  1. שופכים את מי ההשריה ומנקים את השעועית.
  2. מבשלים את השעועית עד לרתיחה. עם רתיחה ראשונה שופכים את תוכן הסיר למסננת. מנקים את הסיר מהקצף שנוצר מהרתיחה הראשונה ומבשלים שוב את השעועית עד שהיא רכה דייה. אין להוסיף מלח למי הבישול.


(צילום: יולה זובריצקי)

 

ברכה שביעית: רימון

"יהיה רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו זכויותינו כרימון".

 

הרימון גדל לקראת ראש השנה. פרי זה מביא אותנו לבקש מהאל להעניק לנו שפע מעלות כשפע גרגרי הרימון. מאחר ולא ניתן לספור את כמות גרגרי הרימון בפרי, אנו מבקשים שפע ומעלות בריאותיות שיש לפרי בחיינו.

 

מקלפים את הרימון ואוכלים כף מלאה מהרימון.


(צילום: יולה זובריצקי) 

 

ברכה שמינית: ראֹש – ראש טלה או כבש

"יהיה רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב. ותזכור לנו אלו של יצחק אבינו עליו השלום".

 

אכילת ראש החיה באה לסמל שנהיה לראש ולא לזנב, ומסמלת בעיקר את הקרבת האיל שהקריב אברהם אבינו במקום את בנו יצחק אותו כפת למזבח בפקודת יצחק.

 

סבתי היתה מכינה את ראש הכבש עם בצל, מים ותבלינים. ברכה זו לא זכורה לי לטובה. אוכלי המנה היו הגברים ואילו הנשים הסתכלו מהצד בחמלה.

 

חג שמח ושנה טובה לכל עם ישראל!

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים