מפיקי סרט המלחמה עטור הפרסים "מטען הכאב", מהדקים את הלולאה סביב צווארם של מי ששיתפו את הסרט בתוכנות שיתוף קבצים, ולתבוע אותם אישית על הפרת זכויות היוצרים שלהם.
לפי הבלוג Media Maverick של Cnet,
חברת התקשורת קווסט, הודיעה ללקוח שלה בדנבר שבקולורדו, כי קיבלה צו בית משפט לפי בקשת חברת ההפקות
של "מטען הכאב", לחשוף את פרטיו האישיים (שכן כרגע יש בידי חברת ההפקה רק את כתובת ה-IP של משתף הקבצים, והם זקוקים לפרטיו האישיים מספקית האינטרנט שלו - כדי שיוכלו לתבוע אותו).
"זוהי מדיניות של חברתנו להודיע ללקוח, כשמתקבל צו בית משפט המבקש את הרשומות הנוגעות אליו", כתבה חברת קווסט ללקוח,
שפנה ל-Cnet ובקש לשמור על פרטיותו. החברה הודיעה ללקוח כי לפי דרישות החוק, היא תיענה לצו בית המשפט ותגיש את הנתונים המבוקשים עד 30 בספטמבר 2010.
אולפני וולטג', מפיקי הסרט "מטען הכאב", הם חלק מקבוצת אולפנים עצמאיים המנהלים מאבק בשיתוף הפיראטי של יצירות בתוכנות שיתוף קבצים, באמצעות משרד עורכי דין מוושינגטון. לרוב גופי הפקה קטנים חסרים את המשאבים שיש לאולפנים הגדולים כדי להילחם בפיראטיות, ולכן מתקבצים ונעזרים בשירותיו של משרד עורכי דין אחד באופן משותף.
המשרד, דנאלופ, גראב וויבר, עשה בשעתו צעד קיצוני, כאשר תבע בבית המשפט לא פחות מ-5,000 משתפי קבצים לא ידועים, תחת "פלוני אלמוני" (John Doe), ששיתפו לטענת המשרד את "מטען הכאב" באופן פיראטי ברשת. הצעד עורר ביקורת קשה של ארגוני זכויות אזרח, לצד גופים הלוחמים לזכויות הפרט ברשת, כמו ה-EFF.
תביעות אישיות כנגד גולשים על הפרת זכויות יוצרים, היו נפוצות בארצות הברית לפני כשנתיים, בגלים של תביעות
של התאחדות תעשיית התקליטים של אמריקה (RIAA) כנגד גולשים, אך מדיניות זו פסקה.
בישראל, טרם נתבעו גולשים אישית על הפרת זכויות יוצרים דרך שיתוף בתוכנות שיתוף קבצים, אך גורמים המסייעים לכאורה לפיראטיות מסוג זה, כמו קבוצות מתרגמים ומפעילי אתרי שיתוף קבצים, קיבלו איומים משפטיים
שהסתיימו בפשרות שונות, ובמספר מקרים אף הפסידו במשפטים אזרחיים ונאלצו לשלם פיצויים
לאולפנים ונציגיהם בישראל.
