עיני וברוש שידרגו לכם את הפנסיה

שנה טובה לעובדים: נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, חותם ברגעים אלו (ג') על הסכם קיבוצי עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ועם נשיא לה"ב, יהודה טלמון, לשיפור הסכם פנסיה לכל עובד.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

ההסכם, שברוש ועיני חתמו עליו ב-2007, חייב את המעסיקים להעניק לעובדיהם פנסיה,

שהחלה בשיעור של 2.5% משכרם לפחות וקבע כי עד שנת 2013 הם יצטרכו להפריש לכל עובד לפחות 15% משכרו - 10% על חשבון המעסיק ו-5% על חשבון העובד.

ב-2014: ההפרשה לפנסיה תגדל

ההסכם שנחתם היום מחייב את המעסיקים להגדיל את ההפרשה בשנת 2014 ב-2.5% נוספים משכר העובד - 2% נוספים על חשבון המעסיק ו-0.5% על חשבון העובד, כך שבסך הכל, יקבל כל עובד הפרשה של 17.5% משכרו, כמקובל במקומות עבודה טובים יחסית.  

ההסכם בין ברוש ועיני מחייב רק את המעסיקים המאורגנים בלשכת התיאום. מדובר בעסקים הגדולים והמסודרים יותר, שרובם ממילא הפרישו לפנסיה של עובדיהם גם לפני ההסכם. אלא ששר התמ"ת לשעבר, אלי ישי, חתם ב-2008 על צו הרחבה, שהפך את ההסכם לחוק מדינה לכל דבר ועניין שמחייב, לראשונה בתולדות המדינה, כל מעסיק במשק להפריש פנסיה לכל עובדיו.

שר התמ"ת צפוי לאשר

הסכם השדרוג שנחתם היום יחייב את כל המעסיקים (וגם את המדינה עצמה, כמעסיק) רק אם שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, יחתום על צו הרחבה נוסף. בהסתדרות ובארגונים הכלכליים אומרים כי "ההסכם צפוי לקבל צו הרחבה משר התמ"ת כך שיחול על כלל העובדים במשק".

גורמים בתמ"ת מעריכים שבן אליעזר ירחיב גם את השדרוג ויהפוך אותו לחוק מחייב. ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "אנו מברכים על כל שיפור בתנאי הפנסיה של העובדים. מדובר בהבטחה שניתנה בעבר ומתקיימת היום ואכן מדובר בשדרוג לרמה שמקובלת בהסכמי עבודה טובים. עם זאת, לאחר שההסכם יוגש ויתקיימו כל ההליכים שצריכים להתקיים לפי החוק, ולאחר שנראה את ההסכם, שר התמ"ת יחליט אם להרחיב את ההסכם".

ההסכם יחול גם על פורשים שזכאים לקיצבה

עוד קובע הסכם השדרוג שנחתם היום כי הסכם פנסיה החובה יחול גם על מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה מהביטוח הלאומי. מדובר בקביעה שהייתה אמורה להיות מובנת מאליה, כיוון שפנסיה מגיעה גם למי שמקבל קצבת זיקנה ממשלתית ולהיפך; אבל הסעיף הזה לא הובהר בהסכם שנחתם בשנת 2007 והוסף עתה למען הסר ספק, כדי למנוע מצב שיהיו מעסיקים שינצלו זאת כדי להתחמק מהסכם הפנסיה.

בנוסף, בוטל הסעיף בהסכם המקורי, לפיו המעסיקים לא יחוייבו לבטח לפנסיה עובדים שיש להם ביטוח שמוגדר כ-"ביטוח פנסיוני מיטיב". התיקון קובע כי מבוטח במסגרת "ביטוח פנסיה מיטיב" יקבל הפרשות לפנסיה חובה עד שהמעסיק יתחיל להפריש לו ביטוח פנסיוני מיטיב בפועל.

עוד הובהר כי עובד שיתקבל למקום עבודה חדש ובמקום עבודתו הקודם היה מבוטח בביטוח פנסיוני אחר, יהיה זכאי להפרשות בשיעורים לפי הסכם פנסיית חובה החל מהיום הראשון לעבודתו - למרות שהסכם פנסיה חובה מחייב להעניק פנסיה לעובדים שלא הייתה להם פנסיה עד כה - רק כאשר הם צוברים ותק של תשעה חודשים במקום עבודתם הנוכחי.

בזכות ההידברות

"ההסכם משווה את ההפרשות לפנסיה של עובדים חדשים עם המקובל במשק", אומר עיני אומר היום: "כשחתמנו על ההסכם המקורי הבטחנו שנמשיך ונגדיל את ההפרשות, והינה שוב הוכחנו שבאמצעות הידברות ניתן להגדיל את זכויות העובדים".

ברוש הוסיף: "היום אנו מקיימים את הבטחותינו ואת המוטל עלינו כמעסיקים להשוות את הפנסיה לכלל העובדים במשק ומכל המגזרים, כך שזכויותיו של אף עובד לא יפגעו. העלאת הפנסיה מבטאת דאגה ואכפתיות אמיתית לרווחתם של כל העובדים מכלל המגזרים".

התעלומה הגדולה: כמה עובדים קיבלו פנסיה בפועל? 

על הנייר, הסכם פנסיה חובה ושידרוגו היום הם מהפיכה היסטורית ביחסי העבודה בישראל. אלא שבשטח ההסכם יושם עד כה רק באופן חלקי ולא כל העובדים זכו בפועל לחיסכון פנסיוני.

 עד לחתימת ההסכם, הועסקו כמיליון עובדים במשק בלא כל הפרשה לפנסיה. תחקיר ynet  מצא בסוף 2008 שרק 200 אלף מהעובדים חסרי הפנסיה זכו להפרשה פנסיונית מיד עם חתימת ההסכם, וכי 800 אלף עובדים נותרו בלא הפרשה פנסיונית.

מנתונים שחשף המפקח על שוק ההון באוצר בנובמבר שעבר עולה כי מאז המצב השתפר ו-300 אלף עובדים נוספים נרשמו בקופות הפנסיה והחלו לקבל הפרשה - כך ש"רק" חצי מיליון עובדים נותרו בלי. במאי השנה עלה מספר המבוטחים החדשים, לפי נתוני האוצר, לכ-400 אלף, כך שמספר הבלתי-מבוטחים ירד ל-400 אלף. 

בדיון שנערך ביוני השנה בוועדת העבודה של הכנסת בהשתתפות נציגים מהאוצר, ההסדתרות והארגונים הכלכליים, התברר שהתמונה בנושא היא מורכבת ושלמעשה, איש אינו יודע לכמה עובדים בדיוק יש כיום הפרשה. לפי נתוני האוצר שנחשפו בדיון, נרשמו בקרנות הפנסיה מאז ההסכם כ-300 אלף מבוטחים חדשים בשנה, לעומת כ-70 או 80 אלף מבוטחים חדשים בשנה עד 2007.

משמעות הנתונים היא שבפועל, קיבלו רק כ-400 אלף עובדים פנסיה בזכות ההסכם. עם זאת, באוצר הדגישו כי אין להם נתונים מלאים וכי ייתכן שהמספר הוא גדול יותר בגלל רישום של עובדים לקרנות פרטיות קטנות. בהסתדרות מעריכים כי מאז חתימת ההסכם עד היום זכו 800 אלף איש לפנסיה ורק כ-200 אלף נותרו בלי.

למי אין פנסיה?

איש גם אינו יודע מי הם העובדים שנשארו בלי פנסיה: ההערכה היא שמדובר בעובדים במשרות חלקיות ובהעסקה זמנית. חלקם לא קיבלו כיוון שההסכם מחייב להעניק פנסיה לעובדים רק לאחר שצברו ותק של תשעה חודשים ומעלה, וחלקם בגלל שהמעסיקים התעלמו מהצו.

נראה כי במקרים נוספים, עברו חברות הביטוח על החוק וסירבו לפתוח תיק לעובדים חלשים במשרה חלקית עם הפרשה קטנה. למעשה, הנתון החמור ביותר שעלה מהדיון בכנסת הוא שאין, למעשה, אף גוף שעוקב אחר המצב בשטח ומוודא שהצו נאכף.