"פרי הרבעה? הם עושים חיים"

ביום בהיר אחד, התכנסה חבורה של בוקרים באתר מהביל, ושוחחה על היקפי אשכים. זה מה שקרה השבוע בנווה יער, תחנת ניסוי של משרד החקלאות, בואך בית שערים.

האירוע: מכירה פומבית של פרי הרבעה מגזע סימנטל הדרום גרמני. המשתתפים: בין 200 ל-300 בוקרים ו-50 פרים, עגלים למעשה, היות שמשקלם נע בין 400 ל-600 ק"ג ומשקלו של פר בוגר עולה על 1 טון. הפרים הללו עברו בדיקות מדוקדקות, ונבחרו לדגמן נוכחות במכירה הפומבית, מתוך 108 פרים שהוצעו למכירה.

במקום נכחו גם שר החקלאות שלום שמחון ומנכ"ל ארגון מגדלי בקר לבשר חיים דיין. במכרז השתתפו פרים שטופחו בחוות קשת שברמת הגולן, חוות השקמים, חוות הבקר של משק אלטשולר מבנימינה, חוות הבקר בקיבוץ גלעד וחוות הבקר בקיבוץ מגשימים שבדרום רמת הגולן.

"כשהיא נותנת הוא יכול לעבוד"

לפני המכירה הפומבית, הבוקרים בהו בפרים ובחנו את התנהגותם. הפר המצטיין היה פר מס' 11 מחוות קשת. נולד בהמלטה קלה, היקף אשכיו: 40 ס"מ (כשהשיאן במקום החזיק בהיקף של 45 ס"מ), והוא הפגין עלייה במשקל של מעל 2 ק"ג ביום. אחרי קרב מר, הוא נרכש ב-25 אלף שקל על-ידי משק חלפה ממושב חזון. הפר שנמכר במחיר הגבוה ביותר היה פר מספר 15, גם הו מחוות קשת, שנמכר במחיר שיא של 25,900 שקל לגלעד שרון מחוות השקמים.

רוב העגלים הללו מיובאים, או לכל הפחות זרעם מיובא. אחרים נולדו בארץ. ניר אלטשולר, דור שלישי למגדלי בקר, מכיר בעל פה את שמות הפרים וגם את אילן היוחסין שלהם. "שמונה וגם עשרה דורות לאחור", הוא מסביר. "יש לי כרטיסיות של העדר מ-1969 ומשנת 2000 הם מתועדים במחשב".

לפי אלטשולר בשנה נערכים שלושה מכרזים, כשבשניים הנוספים מוכרים גם את גזעי השרולה והלימוזין, שלא מיועדים לטיפוח אלא למאכל בלבד. "היקף האשכים זה בנק הזרע של העגל ווהוא מעיד על הפוטנציאל שלו".

פרי הסימנטל יפעלו כפרי הרבעה במשך 7-6 שנים ואז ילכו לשחיטה. "ודאי שאנחנו נקשרים לעגלים", הוא מסביר את מה שמתבקש להסביר. "אני אפילו מתעדכן עם הקונים מה שלום הפרים, אבל זו דרכו של עולם. הפרים האלה זכו להיות פרי הרבעה ולעשות חיים. היחס הוא פר אחד ל-25 פרות, והם מסתובבים בשטח יחד עם הפרות. אני מניח שהוא רוצה מן הסתם, כמונו, כל הזמן ומתי שהיא נותנת הוא יכול לעבוד, והם עושים כיף".

"מג"ב משטרת ישראל וכוחות הביטחון לא עושים מספיק"

מהכיף הזה, נולדים 40 אלף עגלים לשיווק בשנה, שיוצאים מרחמן של 60 אלף פרות שמרכיבות את ענף הבקר לבשר בישראל. עדרי הבקר לבשר מספקים כ-13% מתצרוכת הבשר בישראל, כשבקר ישראלי משמש לבשר טרי בלבד. הבשר הקפוא הנצרך פה - מגיע מייבוא. הצריכה לנפש בישראל עומדת על כ-18 ק"ג בשר בקר בשנה וענף בשר הבקר הטרי מגלגל 150 מיליון שקל בשנה. לארץ גם מייבאים בשנה כ-80 אלף עגלים, שנמכרים כבשר קפוא, קטגוריה שמגלגלת 200 מיליון שקל בשנה. כלל הצריכה לנפש בישראל עומדת על כ-18 ק"ג בשר בקר בשנה.

בשנים האחרונות, טיפוח הזנים נוטה לעבר פרות ופרים קטנים יותר, על מנת שיתאימו לשטחי המרעה ההולכים ומצטמקים במדינת ישראל."הטיפוח חשוב, ההתפתחות הגנטית בענף חשובה, כי על בסיס זה מתקדמים, מזה מגיע הסטייק לשולחננו", אמר לנו אבו וילן, אבו וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

אבל הבעיה האקוטית של הבוקרים אינה גנטיקה, וגם לא החום הנורא שטיגן את כובעי הקאובוי של הנוכחים באותו היום, אלא בעיקר גניבות הבקר, שאמנם חלה ירידה בשכיחותן מ-300 אירועים ב-2005 ל-100 ב-2010, אבל הן עדיין מכרסמות באכזריות בפרנסת העוסקים בענף.

"יש בעיה מאוד קשה של גניבות", מודה וילן. "לצערי מג"ב, משטרת ישראל וכוחות הביטחון עושים הרבה פחות מדי ממה שצריך לעשות. זאת מלחמה סיזיפית".

איילת גורדון שמנהלת את עדר הבקר והמפטמה בקיבוץ רמת יוחנן הכולל 200 אימהות וצאצאים, מסכימה. "בעקבות הגניבות אין באפשרותי לקנות השנה", היא מסבירה. "גנבו לי חצי מהעגלים בעדר אני גם כועסת וגם מתוסכלת. אני עובדת קשה, שומרת בשיניים על אדמות ישראל והשטחים הפתוחים, וכל יום קמה למלחמה חדשה".

שר החקלאות, שלום שמחון אמר ל-ynet שמשרד החקלאים מסייע במידת האפשר לבוקרים. "במכרז הזה אנחנו מעניקים מענק של 2,000 שקל לכל בוקר שקונה פר, ובמהלך השנה אנחנו מספקים להם מענקים רבים נוספים. בנוסף, אנחנו מקדמים את חוק המרעה וחוק ה-DNA, חוקים שבאים להסדיר את נושא המרעה, ומצד שני למנוע גניבה ופשיעה חקלאית ולסבסד את עיבוד השטחים הפתוחים באמצעות בקר".