סוכרתיים? כך תתאמנו נכון ותילחמו במחלה

בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר החולים בסוכרת מבוגרים. בארה"ב למשל חולים בה כ‭6%-‬ מכלל האוכלוסייה הבוגרת. הסוכרת גורמת לסיבוכים רבים: מחלות לב, אירועי שבץ מוחי, מחלת כליות, פגיעה בכלי הדם בעיניים, פגיעה בסיבי העצב בגפיים שעלולה להגיע עד קטיעה באזור הגף התחתונה.

מזה עשרות שנים ידוע שאימון גופני גורם לאורך זמן לירידה ברמות הסוכר בדם ולאיזון טוב יותר של הסוכרת, ועל ידי כך מפחית משמעותית את שיעור הסיבוכים ממנה. עם זאת, בעיקר בקרב מתאמנים הנוטלים אינסולין או תרופות להפחתת רמות הסוכר, אימון לא מבוקר עלול להוביל לירידה מסוכנת ברמת הסוכר (היפוגליקמיה) שמלווה בסחרחורת, בחולשה, בבלבול ובעילפון. לעיתים האימון עלול לגרום לעלייה ברמות הסוכר. אמנם היא אינה מסוכנת בטווח הקצר - אך לאורך זמן היא עלולה להחמיר את סיבוכי המחלה.

בעוד שלפני עשר שנים צידדו רוב המחקרים בפעילות גופנית יום-יומית לחולי סוכרת, בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים שמצאו שגם מינון של שלושה אימונים בשבוע, שיכללו אימון אירובי של כ‭40-‬ דקות בדרגת קושי בינונית, ונוסף על כך אימון כוח לחיזוק שרירי הרגליים ופלג הגוף העליון בדרגת קושי בינונית, יגרום להטבה משמעותית ברמות הסוכר בדם ולהפחתת הסיבוכים.

אימון גופני נכון הינו פעילות בטוחה מאוד עבור הסובלים מסוכרת, אולם בגלל הסיכון הגבוה יחסית למחלות לב וכלי דם מומלץ לפני תחילת האימונים לבצע בדיקת א-ק-ג במאמץ (ארגומטריה‭.(‬ נוסף על כך חשוב לנעול נעלי ספורט או נעליים אורתופדיות נוחות כדי למנוע פצעים או התפתחות של יבלות בכף הרגל.

מחקרים מצאו שבמצבם של חולים הסובלים מבעיות עצביות (נויורפתיות) ברגליים אין סיכון להחמרה בעקבות האימון הגופני, אולם אם הם סובלים מכאבים מומלץ לבצע פעילות ללא נשיאת משקל הגוף - לדוגמה רכיבה על אופניים או שחייה - ולא הליכה.

כיצד משפיע אימון אירובי  

אימון בדרגת קושי קלה-בינונית: מפתיע אבל אימון אירובי - הליכה, אופניים או שחייה - בדרגת קושי קלה עד בינונית עלול לגרום דווקא לירידה ברמות הסוכר (היפוגליקמיה) במהלך האימון ואחריו. יש לכך כמה סיבות: ראשית, ההשפעה של הטיפול התרופתי נוספת על השפעת האימון הגופני, ואלו גורמים לירידה חדה ברמות הסוכר. שנית, אצל סוכרתיים, בניגוד לבריאים, בזמן המאמץ לא מתרחש דיכוי של הפרשת האינסולין מהלבלב, ולכן רמות האינסולין הגבוהות מעכבות את ייצור הגלוקוז בכבד. בקרב מתאמנים הנוטלים אינסולין המאמץ הגופני גורם לספיגה מהירה יותר של האינסולין ולהשפעה מהירה וחזקה יותר. ככל שהמתאמן מבצע כושר גופני קשה יותר או מתאמן זמן ארוך יותר - רמות הסוכר יורדות מהר יותר. לכן, לא רצוי לבצע מאמצים בדרגת קושי קשה בתחילת תוכנית האימונים ויש להתקדם בהדרגתיות.

כדי למנוע מצב של ירידה ברמות הסוכר במהלך האימון או אחריו מומלץ בתחילת תוכנית האימונים למדוד את רמות הסוכר לפני האימון, בזמן האימון ובסיומו. למתאמנים שרמות הסוכר שלהם לפני האימון נמוכות מ‭100-‬ מ"ג מומלץ לאכול פחמימות לפני האימון ואפילו במהלכו. מומלץ להתייעץ עם תזונאי כדי להוסיף מנת פחמימות לתפריט היומי בהתאם למשך האימונים ולתדירותם. אם התופעה חוזרת, מומלץ על פי הנחיות הרופא לשנות את מועד נטילת התרופות ביחס לזמן האימון או להפחית את מינונן.

אימון בדרגת קושי קשה: באופן עקרוני אין מניעה לחולים סוכרתיים שנמצאים בכושר טוב להתאמן ברמה מאומצת. עיקר הסכנה באימון מהסוג הזה הוא עלייה ברמות הסוכר בדם לאחר האימון. במהלך אימון מאומץ עולה רמת הסוכר בדם גם אצל אנשים בריאים וגם אצל מתאמנים סוכרתיים. עלייה זו נמשכת עד כשעה-שעתיים מסיום האימון. הסיבה לכך היא שבזמן מאמץ מופרשים הורמונים כמו אדרנלין, המגבירים את קצב ייצור הגלוקוז בכבד פי כמה מקצב ניצולו בשריר, והתוצאה הכוללת היא עלייה ברמות הסוכר בדם.

בסיום האימון מופרש אינסולין הגורם לירידה ברמות הסוכר. היות שאצל חולי הסוכרת ההשפעה של האינסולין על רמות הסוכר מתונה יותר, תיתכן ירידה איטית ברמות הסוכר שתגרום להיפרגליקמיה לאורך זמן.

במקרה של אימונים מאומצים וקשים לא מומלץ לחולים סוכרתיים לאכול פחמימות מיד לפני האימון או במהלכו. נוסף על כך מומלץ למדוד את רמות הסוכר כשעתיים לאחר האימון, ואם עדיין נרשמות רמות גבוהות, יש לשנות בתיאום עם הרופא את זמני נטילת התרופות, כך שהשפעתן תהיה יעילה יותר.

כיצד משפיע אימון כוח 

בשנים האחרונות התפרסמו כמה מחקרים שהוכיחו כי אימון לשיפור הכוח שווה ביעילותו לאימון אירובי באיזון רמות הסוכר. אימון לשיפור הכוח גורם לעלייה במסת

השריר ולירידה במסת השומן בעיקר באזור הבטן. מכיוון שרקמת השריר מנצלת את הגלוקוז בדם, הרי שככל שמסת השריר גדולה יותר, יותר גלוקוז נכנס לתא. בכמה מחקרים שבדקו את ההשפעה של אימון כוח של גף אחת - לדוגמה אימון של רגל אחת - בקרב סוכרתיים, בגף המאומנת מצאו הן עלייה במסת השריר והן עלייה במספר הקולטנים (רצפטורים) הגורמים לכניסת הגלוקוז, בהשוואה לגף שלא עברה אימון.

בטווח הקצר אימון הכוח אינו גורם לשינוי משמעותי ברמות הסוכר במהלך האימון או לאחריו, ולכן אימון זה מומלץ בכל תוכנית אימונים לחולים הסוכרתיים.

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף הרצליה לפיזיותרפיה ולכושר