שו"ת: הילד לא מסכים ללכת לחבר. מה עושים?

שאלה:

שלום, בני בן חמש ו-10 חודשים, אינו מעוניין ללכת לחברים בכלל! אם אני אציע להצטרף הוא יבוא תוך רטינות ופרצוף, אבל יבוא. לבד אין סיכוי. במהלך השנה הסכים להזמין חברים אליו הביתה בלבד. בחופש גם זה לא. הוא מעדיף להשתעמם, "להיסחב" עם אמא לסידורים שלא מעניינים אותו או לחלופין להיות בבית עם החברים של אחיו הקטנים. רק לא ללכת.

עקשן כמו פרד. זה מפריע לי מאוד. האם יש מקום לטיפול רגשי כלשהו? האם יש דרך לגרום לו ללכת, בטוח לא בכוח, אבל אולי רעיון? הגבלנו את הזמן למשחק במחשב, נינטנדו וכדומה כדי ליצור שעות מתות שהוא ירצה לצאת מהבית, אך זה לא עוזר. מעדיף לא לעשות כלום ולא ללכת. מה עושים? אגב, כל החברים בגילו הולכים ובאים בלי בעיה. אני מארחת בלי סוף חברים של כל האחים. הבן הקטן, בן ארבע וחצי, הולך בלי שום בעיה. תודה, נעמה.

תשובה:

הי נעמה, אני בהחלט מבינה את הקושי. היית רוצה שהילד יצא, יתחבר, ידע להתנהל עם ילדים אחרים. הרצון שלך מובן, אבל מתברר שככל שתלחצי ותנסי - כך ההתנגדות שלו תהיה יותר גדולה. ממליצה לך להרפות לחלוטין! זה בוודאי לא יהיה פשוט עבורך, אבל אין לך ברירה. אל תציעי לו ללכת לחברים וגם אל תזמינו אליו. תני לו להגיע למצב שהוא זה שרוצה ומבקש וסביר להניח שהצורך בחברים והאטרקטיביות שבמפגש החברתי בסופו של דבר יהוו מגנט שימשוך אותו החוצה, כשהזמן יבשיל. כרגע הוא כנראה זקוק להיות איתכם בבית וצריך לאפשר לו את זה.

כשהוא איתך - נסי לחזק את הדימוי העצמי שלו ואת המיומנויות החברתיות שלו. שדרי לו שאת מאוד מעריכה את ההתנהגות שלו גם כשהוא "נסחב" אחריך. תני לו תפקידים. אפשרי לו להרגיש שהוא תורם, משמעותי, מועיל ובעל ערך. אל דאגה! זה עדיין לא אומר כלום לגבי ההתנהגות שלו כבוגר. ככל שהוא ירגיש בבית יותר מוערך ושותף, כך המיומנויות החברתיות שלו תשתפרנה. בהצלחה.

• השיבה: ענת אשד M.Ed - יועצת להורים וצוותים חינוכיים, מורה במדרשה להנחיית קבוצות ומנהלת פורום מכון אדלר .