מבחנים בסלולרי, שיעורי בית בטאבלט
למרות שבעולם מנצלת מערכת החינוך סמארטפונים לשיפור חוויית ואופי הלמידה - בישראל עדיין לא הורמה הכפפה. מה יכולות הפלטפורמות הניידות החדשות להעניק לתלמיד?
בעוד שברוב מדינות המערב מערכות החינוך התקדמו משמעותית מבחינה טכנולוגית, בישראל לא מצליחים להדביק את הפער. כיום ניתן למצוא בכיתות בארץ מורים, שלא רק שאינם מבינים את הסלנג של התלמידים (לייק?! מה זה?), אלא אינם יודעים אפילו לעשות שימוש סביר במחשב, לא מכירים את שפתו המיוחדת, ומתייחסים לעובדה שתלמידיהם מתקדמים מהם טכנולוגית בתור איום.
מבחנים ותוצאות בסמארטפון
ישראל של שנת 2010 היא המדינה עם יחס המפתחים לשוק הסלולר לנפש הגדול בעולם. קשה להאמין שאפילו חלקם הקטן לא מועסק בהשבחת כלי למידה. משרד החינוך נדרש מזמן להעביר תקציבים גדולים לפיתוח אפליקציות לימודיות לטלפונים סלולריים, וליצירת סביבת למידה אינטרקטיבית מרחוק לתלמידים.
אף אחד לא מעוניין לרוקן את בתי הספר, חלילה, אבל בהחלט ניתן לעודד תלמידים לחקור וללמוד באמצעים עצמאיים, בכלים המוכרים והקרובים להם, גם בבית הספר וגם בבית. ישראל כבר לא תהיה חלוצה בתחום: כבר עכשיו, תלמידים יפנים מבצעים מבחנים במכשיר הסלולרי שלהם, ומקבלים משוב עם ציון מיידי; בארה"ב ניתן למצוא ברשת תוכניות לימוד מסודרות והרצאות שלמות, שניתן להוריד מאייטיונז, והתלמידים יכולים להאזין להם בדרך לבית הספר.
שיעור היסטוריה בפורסקוור
מכשירי העולם החדש - הסלולרי, הטאבלט והנטבוק הם כלים נפלאים, שניתן לפתח עבורם יישומים מבוססי רשת ואפליקציות, שישלבו משחק והנאה עם למידה ישירה או עקיפה. שיעורי היסטוריה וגיאוגרפיה, למשל, ניתן ללמד באמצעות תוכנות המשלבות שירותים מבוססי מקום (LBS) ושירותי מציאות מועשרת. אנגלית ניתן לתרגל עם הילדים בעזרת חיפוש מידע באינטרנט כבר מגיל צעיר. הסלולרי יכול להציע פלטפורמת משחקי חשיבה ומטלות המזכות בתגמול (כמו ברשת (Foursquare ומשחקי חינם.
האם מפעילות הסלולר ירצו להרים את הכפפה? מצד אחד, מדובר בפוטנציאל הכנסה גדול מאוד, ומצד שני מדובר ברווח נקי לחברה הישראלית. ויש גם צד שלישי - להגשמת החלום יש צורך בשדרוג תשתיות משמעותי ובהשקעה בציוד קצה, שעוד לא נגיש לכל האוכלוסייה.
לפנייה לכתב/ת 
