אמנות בע"מ

חצי שנה אחרי אותו סקנדל, פגשתי את הול בפסטיבל ונציה, ונראה שהיא התאוששה מהכותרות ומההאשמות שהוטחו בה. היא בכל זאת לא ששה להתייחס לפרשה ההיא, אך אמרה: "קשה לי עם העובדה שהפרטיות שלי נלקחת ממני. מאחר שגדלתי במשפחה המעורה בעסקי השעשועים ואני משחקת מגיל צעיר, הייתי מודעת כבר בילדותי לכל הזבל הכרוך במקצוע. לכן אני גם לא מתרגשת מסלבריטאות וזוהר. למדתי את הלקח - קלטתי מהר מאוד שלא כל הנוצץ זהב הוא, ושנרקיסיסטיות היא דבר מזיק. ולכן אני משתדלת להימנע מחשיפה ומהקטע של הפרסום".

פושעים לשעבר בתפקיד יועצים. הול ואפלק ב"גנב עירוני" (צילום: אימג' בנק)

הול בת ה־28 הגיעה לוונציה כדי להשתתף בבכורת סרטה החדש "גנב עירוני", אותו ביים בן אפלק. הסרט, שמגיע השבוע לארץ, מככב בטבלאות שוברי הקופות בארה"ב ועוסק בחבורת שודדים מבוסטון. באחת המשימות, הם שודדים סניף בנק כשפניהם מכוסים במסכות, ובמהלך השוד הם חוטפים את מנהלת הבנק (אותה מגלמת הול) כבת ערובה. אחרי שהשודדים מגיעים למקום מבטחים הם משחררים אותה, אלא שאז נודע להם שהיא גרה באזור שלהם, והם חוששים שהיא הבחינה במשהו שעלול להסגיר אותם. מנהיג הכנופיה (אותו מגלם אפלק) יוצא לרחרח כדי לגלות מה היא ראתה בדיוק. מנהלת הבנק לא מודעת לזהותו האמיתית של הגבר המרשים והשרמנטי שמתפרץ לחייה, ומתאהבת בו. בלי לתכנן זאת, כמובן, הוא מתאהב בה בחזרה, בזמן שסוכן משטרתי (בגילומו של ג'ון האם מ"מד מן") מנסה ללכוד את החבורה כולה.

"'גנב עירוני' מתרחש באזור בבוסטון, שבאופן היסטורי היה מאוכלס בשודדי בנקים. יצאתי לבדוק את האזור וביליתי שם במספר פאבים", מספרת הול. "אתר הצילומים שרץ פושעים לשעבר, ששימשו בתור יועצים וניצבים, אבל לא היו שום בעיות איתם. מאוד אהבתי את האווירה של בוסטון. אגב, לכבוד הסרט לא הייתי צריכה לאמץ את המבטא המקומי הכבד, מאחר שהדמות שלי היא אאוטסיידרית בשכונה הזאת והיא יותר יאפית משאר תושביה. אז הסתפקתי במבטא אמריקאי רגיל של החוף המזרחי".

איך היה לעבוד עם בן אפלק, שהיה בוודאי טרוד בלהתרוצץ בין תפקיד הבמאי לשחקן?

"כולם יודעים שבן הוא שחקן נהדר וכוכב קולנוע עם המון כריזמה וקסם אישי, ובזכות הסרט הזה ובזכות הסרט הקודם שהוא ביים, 'נראתה לאחרונה', אפשר לגלות שהוא גם במאי מצוין. זה כמעט בלתי אפשרי ללהטט בין שני התפקידים. לפעמים לא האמנתי כשצפיתי בבן בפעולה וראיתי אותו קופץ מהמשחק לבימוי. הוא פשוט יוצא מן מהכלל. ראוי לציון. הוא לא משחק בלהיות במאי. הוא פשוט במאי אמיתי. בן חושב כמו במאי, מודע באופן קבוע לאנשים האחרים מסביבו ורואה את התמונה הגדולה. הוא כמובן מבין שחקנים בגלל שהוא כזה. הוא משתדל כל הזמן שההופעה שלנו תהיה אותנטית כמה שיותר. ולמרות כל עיסוקיו, לפעמים הוא מצא זמן גם להשתעשע ושיחקנו במשחקי שלג".

הול נולדה בלונדון למשפחה מיוחסת: אביה הוא הבמאי הבריטי האגדי פיטר הול ואמה, מריה, היא זמרת אופרה. "גדלתי בסביבה מאוד יצירתית, שבזכותה אני הבן אדם שאני כיום", מספרת הול. "אנשים משלמים הרבה כסף כדי לרכוש את הדברים והחינוך שקיבלתי בבית. אני מאוד גאה ברקע שלי ויודעת להעריך זאת. לכן אני יכולה להתחבר למחזות יותר אינטלקטואליים ואמנותיים".

הול מספרת שתמיד רצתה להיות שחקנית. "כשאתה בא ממשפחה כמו שלי, קשה לחמוק מזה. אבא שלי זוכר שיחות שהוא ערך איתי כשהייתי בת שמונה - הופעתי אז בסדרת טלוויזיה שהוא ביים, וכבר אחרי היום הראשון של הצילומים אמרתי לו שמשחק זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות. כשגדלתי, חשבתי שזה יכול להיות משעמם להחליט להיות שחקנית, ושיש שם הרבה נרקיסיסטיות ויוהרה, והחלטתי שאני רוצה להיות ציירת, אמנית טהורה. זה היה הקטע המרדני שלי. אז ציירתי המון, ובסוף הבנתי שאני מעדיפה להיות שחקנית. כולם צוחקים כשאני אומרת שציור היה המרדנות שלי בהוריי. אנשים חושבים שיכולתי לבחור משהו אחר, מרובע ולא אמנותי, כמו בנקאות, אבל אני ממש גרועה בחשבונות. אז לא היה שום צ'אנס שאהפוך לפקידה בבנק".

אחרי שהפכה לשחקנית תיאטרון מוערכת, החלה הול לזכות בתשומת ליבם של במאי קולנוע נחשבים כמו כריסטופר נולאן שעשה איתה את "יוקרה", רון האוורד שליהק אותה ל"פרוסט/ניקסון" וכמובן וודי אלן, שנתן לה את תפקיד מרכזי ב"ויקי כריסטינה ברצלונה" לצידן של סקרלט ג'והנסון ("נוצרה בינינו כימיה. אנחנו מסתדרות נהדר") ופנלופה קרוז ("מגיעים לה כל הפרסים והשבחים שהיא מקבלת לאחרונה. היא ראויה לכך. היא שחקנית חמה ומבריקה"). להול יש זיכרונות טובים מהבמאי המקשיש. "וודי הוא מישהו שלא מפסיק להתבונן על כל דבר שקורה מסביב, למשל על סתם שיחה ביני לבין סקרלט ג'והנסון. הוא אפילו הבחין בחולצה חדשה שלבשתי. וודי מאוד משתף פעולה עם השחקנים שלו. הוא רוחש להם כבוד ואמון ומעניק להם חופש יצירתי מוחלט. הוא זה שמביא את האינטלקט - רעיונות וקונספט, ואז השחקן צריך להפיח חיים ואנושיות ברעיונות האלה".

התפקיד ב"ויקי כריסטינה ברצלונה" זיכה את הול במועמדות לפרס גלובוס הזהב, אבל נבצר ממנה לנסוע ללוס אנג'לס להשתתף בטקס, מאחר שהיתה בעיצומו של מסע הופעות עם הצגת תיאטרון. "זה לא היה דבר כזה נורא לשבת בפיג'מה מול הטלוויזיה, מוקפת בקופסאות של פיצה, ואז לראות על המרקע את ג'וני דפ מקריא את שמי". בסופו של דבר, הול הפסידה לבריטית אחרת - סאלי הוקינס, כוכבת "חופשייה ומאושרת". אבל לא נורא, לאור הביצועים שלה עד כה, לא מופרך להניח שעוד ייצא לה לאסוף לחיקה פרסים.

שחקנים רבים פונים לאחרונה לבימוי. גם את רוצה לביים?

"אני לא חושבת שזה תהליך טבעי לשחקן. מדובר בחיה לגמרי אחרת. אני לא שוללת את הרעיון ומניחה שזה יקרה, השאלה היא רק מתי".