תיחמון: מייבאים נורות ליבון בתור "כדורי חימום"

גרמניה רוצה להפחית את צריכת החשמל שלה על ולכן היא אוסרת לייבא ולמכור בשטחה נורות ליבון בהספק הגבוה מ-60 ואט. הסיבה היא שנורות אלה פולטות את רוב האנרגיה שלהן בצורת חום - ורק את מיעוטה כאור.

שני יזמים גרמנים ניצלו בדיוק את התכונה הזו של נורות הליבון כדי להמשיך ולייבא אותן כרגיל: הן מייצרים בסין נורות בהספק של 75 ו-100 ואט ומייבאים אותן לגרמניה לא כנורות אלא כגופי חימום תחת המותג "כדורי חום". מאחר שהחוק הגרמני אינו מתייחס ליבוא גופי חימום מצלחים היזמים, זיגפריד רותהאוזר וגיסו, להמשיך ולעשות כסף.

בגרמניה, כמו במדינות אחרות באירופה, נהרו רבים לחנויות וקנו נורות רבות ככל האפשר מיד כשנודע על הכוונה להוריד אותן מהמדפים. רבים טענו שהם מעדיפים את האור הרך של נורות הליבון על האור הבוהק של נורות CFL. אחרים טענו שהם חוששים מכל מיני דיווחים בתקשורת על מחלות שנקשרו לחשיפה ממושכת לנורות הפלואורסנט.

רותהאוזר, מהנדס חשמל בהשכלתו, ניצל את הביקוש הגדול לנורות הליבון ומצא את הפרצה בחוק שתאפשר להם להמשיך ולייבא אותן לגרמניה. הוא חישב ומצא שנורות בהספקים גבוהים פולטות 95 אחוז מהאנרגיה שהן צורכות כחום, ורק 5 אחוזים כאור, ולכן ניתן באופן חוקי למכור אותן כגופי חימום קטנים.

באתר שהקים יחד עם גיסו, הם מכנים את "כדורי החום" כאובייקטים אומנותיים, ואת היוזמה לייבאן כאקט של מחאה נגד החקיקה שנכנסה לתוקף ללא דיון ציבורי דמוקרטי וללא הליך פרלמנטרי כנדרש.

הם מוכרים כל "כדור חימום" ב-1.69 אירו, והמשלוח הראשון של 4,000 יחידות נמכר כולו בשלושה ימים. רותהאוזר מודע לעובדה שנורות הליבון מבזבזות אנרגיה, ולכן הצהיר כי הוא מתחייב לתרום 30 סנט מכל "כדור חום" להצלת יערות הגשם - מטרה שבעיניו היא ראויה יותר לשמירה על הסביבה מאשר שימוש בנורות CFL, שחלקן מכילות כספית רעילה.

אגב, גם בישראל מקדם משרד התשתיות יוזמה להוריד מהמדפים את נורות הליבון בהספק 60 ואט ומעלה שאינן עומדות בקריטריון מחמיר של חיסכון בחשמל.