שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
זירת הקניות

מי באמת שומר על הסביבה ביו"ש

לאחרונה נטען כאן שהמשרד להגנת הסביבה עוצם את עיניו ולא רואה כיצד יישובים בתחומי יהודה ושומרון פוגעים בסביבה ובטבע, מזהמים ומפרים את החוק. יעל ישראל, תושבת האזור, מתווכחת עם הטענות אחת לאחת וקוראת לכולם לשמור על הירוק - בלי פוליטיקה

צמד הכותבים שהלינו השבוע במאמרם על מצב איכות הסביבה ביהודה ושמרון, כמעט שנשמעו כאילו הם מצדיקים את הקמת העיר הפלסטינית ראוובי משום שיש יישובים אחרים שגורמים נזק. הם טענו כי יישובים ביהודה ושומרון קמו ללא תיכנון סביבתי, שהם מזהמים את הסביבה בשפכים ושישראל מצניחה את המצב. בתור תושבת יהודה ושמרון אני מבקשת להציג את המציאות כפי שאני פוגשת בה יום יום.

 

הישובים במרחבי יהודה ושמרון בנויים לפי תפיסות שונות. ישנם ישובים קהילתיים, מושבים וישובים אחרים שצורת הבניה שלהם נגזרת מהאופי המתבקש לישובים כאלה. וישנם ישובים עירוניים כמו אריאל, ביתר עילית, מודיעין עילית ומעלה אדומים, שבנייתם והתכנון שלהם נגזרים מהאופי של ישוב עירוני. ככלל, הישובים הישראלים ביהודה ושמרון כפופים לכל הדרישות והסטנדרטים המחמירים של מדינת ישראל בכל תחום סביבתי.

 

אמנם ליקויים סביבתיים קיימים בכל מדינת ישראל - וגם ביהודה ושמרון לא חסרים כאלה - אך אנו כתושבים עושים כל מאמץ לדרוש מהרשויות ומהמדינה פתרונות.

 

בהתיישבות הישראלית ביהודה ושמרון יש טיפול בלמעלה מ-80 אחוז מהשפכים. הנתון הזה מתאים לטיפול בשפכים בשאר אזורי הפריפריה במדינת ישראל. זהו אינו טיפול מושלם לצערי, אך העובדה ש-95 אחוז משפכי הפלסטינים לא מטופלים כלל, ומחלחלים למי התהום שכולנו שותים מהם רחוק עוד יותר מטיפול מקצועי, מהאינטרס הסביבתי וממציאות הוגנת.

 

ישנן גם מזבלות, כמו מזבלת אבו-דיס, שהיא אכן טעות היסטורית ומטרד סביבתי חוצה גבולות. היא לא הוקמה במטרה לבלום את התפתחות אבו דיס כי מי שהקים אותה היו התושבים עצמם. כיוון שכבר פעלה שם מזבלה בה שפכו פסולת - גם תושבי הכפרים הסמוכים ועיריית בית לחם - נעשה מאמץ להסדיר את האתר ולפקח עליו.

 

נכון להיום, ישנה תכנית לסגירת האתר תוך שלוש שנים. זה יותר מדי זמן לטעמנו, ובינתיים גם אושרה תחנת מעבר. נכון שהאתר לא נסגר בינתיים אך לפחות הנושא בטיפול.

 

צריך מאבק משותף - בלי פוליטיקה 

הכותבים ציינו שהמחצבות בשטחי יהודה ושומרון פועלות בניגוד לחוק. אני יודעת שכולן פועלות בהיתר, לפי דין ותוך תשלום מיסים מלא. עד היום טרם אומצה הטענה כי מדובר בהפרה של החוק הבינלאומי ותשובת המדינה לבג"ץ שהוגשה בנושא נותרה ברורה: "אין הפרה של הדין הבינלאומי בהפעלת המחצבות בתנאים הנוכחיים".

 

עוד טענה שהועלתה הייתה כנגד גדר ההפרדה. אנחנו תושבי יהודה ושמרון, אוהבי האדם והאדמה, מתנגדים לפחות כמו צמד הכותבים למה שמכונה גדר ההפרדה. בלי להיכנס לתוואי עצמו ולשיקולים הפוליטיים שיצרו אותו, ברור שמדובר בפגיעה חמורה ואנושה בטבע, בשטחים הפתוחים, במגוון המינים ובבני האדם.

 

אך למען ההוגנות נזכיר כי פקחי רשות הטבע והגנים עושים, כשליחינו האמונים על שמירת הטבע והנוף, כמיטב יכולתם בנושא.

 

עלינו להירתם למאבק משותף כנגד כל העוולות הסביבתיות המתקיימות במרחב כי יש להם השלכות נרחבות עלינו ועל ילדינו אך כל זאת ללא הבחנה פוליטית מוטה ומטעה.

 

עיקר מאמרם של הכותבים עסק בהתנגדות השר להגנת הסביבה להקמת היישוב הפלסטיני רוואבי, משום שלדבריו אינו עומד בסטנדרטים סביבתיים. אכן, מבחינה סביבתית מדובר באסון. קצרה היריעה מלפרט; חוות דעת מקצועית ומקיפה שהוכנה על ידי המשרד להגנת הסביבה לא מותירה מקום לספק: העיר רוואבי לא עמדה בתנאי אחד בו התחייבה לעמוד. לא הוגשו תוכניות תחבורה, שפכים, תמהילי קרקע, פסולת, אקולוגיה ועוד.

 

עם זאת אנו מברכים את הפלסטינים על נכונותם לעבור לבניה עירונית מתוכננת אך כמדינה ריבונית שיש לה הסכם חתום ומחייב עם הרשות הפלסטינית מחובתנו לדאוג למימוש מירב הזכויות הסביבתיות של כולנו, לטובת כולנו.

 

הכותבת היא יושבת ראש ארגון "ירוק עכשיו"
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בנייה ביהודה ושומרון. ירוקה?
צילום: AFP
מומלצים