שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    מי נתן להם סמלים?
    יש כל כך הרבה סמלי בטיחות, סמלי בריאות וסמלים ירוקים על המוצרים שאנו קונים. הגיע הזמן להכיר אותם וללמוד שמאחורי רובם לא עומד גוף שבודק את אמינותם, ולחלקם אין משמעות אמיתית, כי לצייר עלה ולכתוב: "ללא חומר משמר" על מוצר עתיר סוכר ושומן, זה כמו לשים לבבות על נייר טואלט

    הרימו את עכבר המחשב שלכם, הפכו אותו, והתבוננו בצידו האחורי. ודאי מצאתם שם עולם ומלואו של סמלים וסימנים. סִפרו כמה לוגואים בינלאומיים אתם מאתרים, לא כולל סמל המותג של היצרן וסמל מיקרוסופט.

     

    בבטנו של העכבר שלי למשל, ישנם הלוגו של ה-FCC, סמל ה-CE, TÜV Rheinland בתוך משולש, והסמלים GS, UL ו- VCCI. בהערכה נחפזת, אומר שרובנו לא מכירים חצי מהצירופים החזותיים והמילוליים הללו.

     

     

    כולנו מזהים סמלים של מותגים, או את שני המלבנים המקבילים שמסמלים Pause בשלט הרחוק שלנו. אבל לרובנו אין מושג מה פירוש רוב הסמלים והסימונים שנמצאים על גבי מוצרי מזון, חשמל, אלקטרוניקה וקוסמטיקה. את חלקם, בעיקר אלו המקשטים מוצרי צריכה יומיומיים, אנו דווקא מכירים היטב, אבל טועים לחשוב שעומד מאחוריהם גוף בדיקה מסודר, כזה שמחלק סמלים בצמצום למובחרים שביצרנים, אחרי מרתון של מבדקים.

     

    כי מי לא נתקל בצירופים ספינקסיים של אותיות לטיניות, קשת בענן, דולפינים, פרחים, חיטה, ועלה רענן שלצידו הכיתוב: "חומרים טבעיים בלבד", במוצרי צריכה שונים? השימוש בסמלים במוצרים הולך וגובר משום שהם משדרים לצרכן: נבדקנו, הבדיקה היתה כרוכה במסלול ייסורים שעלה לנו ממון רב, וכל זה אומר שאנחנו חושבים על הצרכנים שלנו.

     

    לכן אין פלא שכל חברה שמייצרת היום חטיף דגנים, כזה שסוכרים מסוגים שונים הם בבחינת חזון נפרץ בו, רוצה להעמיס עליו כמה שיותר סמלי: "טבעי", ו"בתוספת ברזל", כאילו אושר בחותמתו של האל עצמו. מרוב סמלים, קשה לצרכן להעריך: מה הם באמת אומרים?

     

     

     

    לפי מכון התקנים, רוב הסמלים שמוצרי הצריכה מתהדרים בהם, מתחזים לחותמת איכות, ותתפלאו לגלות שלרוב משמעותם עמומה ולא בדוקה. "רוב הציורים של דשא, קשת ועננים הם שטויות", אומר ד"ר ניצן איל, מרכז נושאי איכות הסביבה ואחריות חברתית במכון התקנים.

     

    "אלה סמלים שהם פאר יצירת המעצבים הגרפיים, שלא עומדת מאחוריהם שום בדיקה רצינית. המעצב הגרפי נתבקש לצייר את זה, כי הקונוטציה היא ירוק ובריא, וזה בכותרות, זה סקסי, וזה יעזור ליצרן למכור".

     

    אין חומר משמר! (אבל יש חומרי טעם וריח)

    בתחום אריזות המזון, יש יותר סמלים מומצאים מאשר אמיתיים. סמלים כמו, עלה שלצידו הכיתוב: "ללא חומרים משמרים" הם המצאה גרפית של יצרנים, כי סמל מושך את העין יותר מכיתוב. אז היצרן ודאי עומד מאחורי ההצהרה שלו, כי הוא מחויב לכך על פי חוק הגנת הצרכן ותקן סימון מזון ארוז, אבל אבל האם אין דבר מה מטעה בהמצאת סמלים? ובנוסף, מחלקות שירות המזון בלשכות הבריאות המחוזיות הרי בודקות באופן רנדומלי בלבד את אמיתותה של הצהרה כגון ,"מחומרים טבעייים בלבד", אלא אם צרכנים יתלוננו על חשד שלא כל החומרים במוצר הם פרי בטנה של מאמא טבע.

     

    הפופולריות של התווים האלה כה גדולה, עד שלאחרונה אפשר לראות את סמל העלה, והכיתוב, "ללא חומרים משמרים", גם על קופסאות שימורים - למרות שמעולם לא היו חומרים משמרים בקופסאות שימורים שכן, טכניקת סגירת הקופסא היא היא השימור. אז מה הצעד הבא, שיכתבו על מלח "לא מכיל סוכר"?

     

    הסמלים האלה אף מכתירים מוצר ככזה שאינו מכיל משמרים או שומן, ולכן הוא לכאורה בריא יותר, אבל לפעמים בין רכיביו ישנם חומרי טעם וריח, סוכר, ממתיקים רב כהליים או נתרן רב. גם קופסת שימורי טונה עם סמל אי הפגיעה בדולפינים לא שווה הרבה, בטח אם נזכרים שהטונות עצמן בסכנה. כך, החברה מדגישה יתרון באמצעות סמל, ומכמינה חיסרונות אחרים.

     

    אבל בין הסמלים המומצאים בתחום המזון, ישנם גם סמלים בדוקים. למשל, ה-GMP. משרד הבריאות הוא שמאשר את הסמל הבינלאומי הזה, ראשי תיבות של תנאי ייצור טובים באנגלית. המשרד מאשר כך שהמוצר נוצר בתנאים בטיחותיים, נאותים, באמצעות בדיקות בנקודות קריטיות בהליך.

     

    סימן בדוק נוסף הוא זה של האגודה לסכרת, וכך גם הסמל המצוי על גבי בקבוקי המים המינרליים של מי עדן, האותיות NSF, בתוך עיגול כחול. דווקא את הסימון האמין הזה הצרכן לא מכיר, אבל מדובר בסמל ידוע, של מעבדה אמריקאית פרטית ותיקה בשם National Sanitation Foundation, שעורכת ביקורות מתמשכות לכל אספקט במוצר, בהתאם לכללי הסניטציה האמריקאיים.

     

    בארץ אף תשווק בקרוב תוכנית choise, המנוהלת על-ידי עמותה בינלאומית שמבקשת לקדם תו סימון אחיד בחזית אריזות מזון, כדי לסייע לצרכנים בבחירת מוצרים בעלי פרופיל תזונתי בריא יותר בתוך כל קטגוריית מזון, ולעודד שיפור מוצרים על ידי תעשיית המזון. החברות ששילמו כבר על התור: אנג'ל, שמן ויוניליוור.

     

    טלוויזיה יכולה להיות מלאה בסמלים ויראו בה נורא

    אנחנו לא מנפצים כאן אלים, אלא רק אלילים. אז רגע לפני שאתם מתבוננים בעכבר המחשב שלכם שוב, והפעם בספקנות, כדאי שתדעו שאמנם על המוצר הקטן מצטופפים סמלים לרוב, כגולגלות על חגורתו של צייד, אבל דווקא בעולם האלקטרוניקה, רוב הסימנים אמינים.

    .

    במקרה הזה, כל סימון כזה אכן מעיד על עוד בדיקה בטיחותית ועוד כסף ששילמו בעלי המותג בשביל יוקרה. חלק מהסימונים הם חובה שיש מאחוריה בדיקת בטיחות (כמו הסמל של ה-FCC, הגוף הרגולטורי המפקח על התקשורת האמריקאית). אבל רובם אינם חובה, אלא סמלי סטטוס, חותמות של מעבדות בטיחות יוקרתיות.

     

    GS למשל, זה סמל של בדיקה גרמנית שעומדת בכל דרישות הבטיחות האירופיות, ויצרניות מקבלות על עצמן באופן וולנטרי, תמורת תשלום. סמל ה-GS בדרך כלל מגיע לצד סמלי מעבדות שמוסמכות להעניק אותו, לדוגמא מעבדת TÜV Rheinland,הגרמנית הוותיקה. גם UL הוא סמל של מעבדת בטיחות בתשלום, הפעם אמריקאית, ו-VCCI זו מעבדה יפנית.

     

    אבל אפילו בעולם החשמל והאלקטרוניקה, כך מסביר יואל ברגיל, ראש המעבדה לאלקטרוניה ותקשורת במכון התקנים, לא כל סימון הוא בר משמעות.

     

    "יצרן יכול לשים על מכשיר אלקטרוני את הסמל CE, שהוא חובה באירופה, ולהצהיר שהמוצר שלו עומד בסטנדרטים של בטיחות, בריאות וסביבה לפי כללי האיחודי, אבל זה סמל שאין מאחוריו בדיקה, אלא הצהרת היצרן בלבד. שום צרכן בר דעת לא אמור להסתמך על הסימון הזה. וחשוב להבין, שכל סמלי המעבדות הבינלאומיות רק מעידים שהמוצר נמצא בפיקוח, ולא אומרים כלום על התפקוד של המוצר. יכולה להיות טלוויזיה שמלאה בסמלים, ויראו בה איום ונורא".

     

    רוב סמלי הארנבים לא שווים

    לעומת תחום האלקטרוניקה המפוקח יחסית, המצב בתחום הסימון הירוק הכה פופולרי, כאוטי ממש. רוב הסמלים הירוקים הם הצהרה וולנטרית של היצרן, והצרכן אמור לסמוך על כנותו, אבל במכון התקנים קוראים להם: "סימנים ירוקים שמעניקים לעצמם טפיחה על השכם". אחד מהם הוא סמל הארנב, שאמור לסמן שהליך הייצור של המוצר לא כלל ניסויים על בעלי חיים.

     

    "אין גוף מוכר שעומד מאחורי הארנב הזה", אומר ד"ר ניצן איל. "עד כמה שאני יודע זו הצהרת יצרן, אין מישהו שבאמת בדק את כל תהליכי הפיתוח של המוצר ובאמת הוכיח שאין כאן ניסויים על בעלי חיים".

     

    לארנב הזה, יש לא מעט וריאציות, ומסתבר שרוב סמלי הארנבים לא שווים. אין חוקים לגבי סמל הארנב, אין עליו פיקוח ויצרן הישר בעיניו יעשה. זו הסיבה שהארנב הזה נראה שונה מעט מיצרן ליצרן, הכל לפי רוחו של המעצב הגרפי או הסמל שהוריד מהאינטרנט.

     

    יצרנים שמנסים את מוצריהם על בעלי חיים לא ישתמשו בסמל הארנב, אבל אל תשכחו שחברות בדרך כלל לא מרמות צרכנים בפרצוף, אלא מאחורי גבם. כך למשל, חברה יכולה להטביע את סמל הארנב על מוצר נקי מניסויים, בעוד שמוצרים אחרים של אותה חברה בדיוק נוסו גם נוסו על בעלי חיים. יצרן אף יכול להטביע את סמל הארנב על מוצר מוגמר שלא נוסה על בע"ח, למרות שהוא יודע שחלק מרכיביו כן נוסו על בעלי חיים במפעלים אחרים. אמינותו של סמל הארנב, אם כך, לוטה בערפיח במיוחד בארץ, שכן משרד הבריאות לא דורש אותו ולא בודק את אמיתותו.

     

    בתחום הלא מפוקח הזה של סמלים נגד ניסויים בבע"ח, אפילו הסימול של PETA, הארגון הקולני ביותר נגד התאכזרות לבע"ח, הוא רק הצהרה של היצרן, מעין מבחן אמון. הארגון לא עורך בדיקות כדי לוודא שהחומרים, הפורמולות והמוצר המוגמר לא נוסו על בעלי חיים.

     

    ובכל זאת יש לוגו ארנב אחד שאין ספק באמינותו: הארנב המנתר (Leaping Bunny ) - לוגו הארנב היחיד שיש מאחוריו בדיקות מקיפות, והוא לא נפוץ בארץ. כדי לקבל אותו, על היצרן לשלם אפס דולרים, ועם זאת להסכים לעבור בדיקות דקדקניות.

     

    כדור הארץ לא, תו ירוק כן

    מה לגבי סמלי כדור הארץ שמבטיחים אי פגיעה בשכבת האוזון? "אין גוף שעומד מאחורי זה", אומר אייל. "הסמל עד כדי כך לא מפוקח, אחד מיצרני הספריי לשירותים כנראה שמע שספריי מזיק לאוזון, אז הוא כתב שהספריי אינו מכיל אוזון.

      

    "אבל ישנם סמלים ירוקים שאנחנו מכירים בהם, כי עומדים מאחוריהם גופים שעורכים בדיקות עבור קבלת הסמל. למשל תו של האיחוד האירופי שצורתו כפרח ירוק, עם כוכבי האיחוד כעלי כותרת וסמל E כאבקנים.

     

    "ויש גם סימון ישראלי, תו ירוק, שמו, ששייך במשותף למכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה, למוצרים שפוגעים כמה שפחות בסביבה, כלומר, עומד מאחוריו גוף. ופה יש הליך מוסדר, דרך חתחתים של בדיקות ואישורים עד לקבלת התו, וגם אחריו".

     

    וסמלי המיחזור אמינים?

     

    "סמלי המיחזור לא מעידים על זה שמוצר הוא ממוחזר אלא בר מיחזור, או מסייעים לצרכנים למיין מוצרים לקראת מיחזור. ישנו סמל גרמני שנקרא הנקודה הירוקה (Der Grüne Punkt), שני חיצים שיוצרים עיגול על המוצר, ורבים חושבים שזה אומר שהעטיפה ממוחזרת. זו הטעיית ציבור מכוונת או לא מכוונת. משמעותו היא רק שהחברה תורמת כסף למחזור בגרמניה והמוצר ניתן לאיסוף עבור מחזור, אבל בארץ לרוב לא ממחזרים. אז לסימן הזה אין משמעות".

     

    ישנו גם סמל המיחזור של גרי אנדרסון, משולש עם חצים עבים מתקפלים, שגם הוא מעיד על מוצר, לרוב נייר, בר מחזור. אך ורק כשהוא מגיע כלבן בתוך עיגול שחור במוצרי נייר זה אומר שהמוצר 100% ממוחזר. כשהוא שחור על גבי עיגול לבן, זה אומר שזה נייר שעשוי בחלקו מחומרים ממוחזרים. בארץ יש הרבה טעויות בשימוש בו, ובכלל, מה עוזר הסימון במדינה שכמעט לא ממחזרת?

     

    כמו לשים לבבות על נייר טואלט

    מי שבכל זאת מחפש סימן אמין על מוצרי קוסמטיקה, שיחפש את סימון הקופסה עם האות M בתוכה ומספר לצידה. הוא מכונה (

    והוא מציין את מספר החודשים בהם התכשיר טוב לשימוש לאחר פתיחתו. זה הסימן היחיד שמוכר על-ידי משרד הבריאות, שאימץ את התקנות האירופאיות בנושא תאריכי תפוגה על תמרוקים. כל מוצרי הקוסמטיקה מסומנים בו למעט מוצרים לשימוש חד פעמי, שאינם באים במגע עם האוויר כמו תרסיסים, מוצרים עמידים מאוד, מוצרים שאורך חייהם פחות מ- 30 חודשים שיסומנו בתאריך תפוגה, וסבון מוצק שמפוקח על-ידי התמ"ת.

     

    מה הפיתרון לכל זה? סטנדרטיזציה. "ישראל חזרה והצטרפה ל-GEN, גלובל אקו נטוורק, ארגון שעוסק בניסיון לסטנדרטיזציה בינלאומית", מסביר ד"ר איל. "המטרה היא סטנדרטיזציה של השיטות, שכל העולם יעבוד לפי אותם כללים. , ולא הכרה בינ"ל בסמלים כמו שיש לתקנים של ISO".

     

    נכון יהיה לומר שחברות הופכות ליותר בריאות שקופות וירוקות כשהן מקבלות על עצמן תקן בינלאומי אמין?

     

    "תלוי אם הסימן אמיתי, או שהדפיסו סתם ציור על העטיפה. אם התהליך אמיתי, המוצר המוצר יותר ידידותי לסביבה, או יותר בריא, אבל אם זה רק ציור שהדפיסו על האריזה, לוגו שאין מאחוריו כלום, או שהוא לא מכסה על בעיות אחרות של המוצר, אז זה כמו לשים לבבות על נייר טואלט, אין לזה משמעות, חוץ מלתפוס את עין המשתמש ולעשות למוצר יחסי ציבור".

     


    פרסום ראשון: 30.10.10, 16:43
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מי נתן להם סמלים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    הארנב האמין היחיד. הארנב המנתר
    זה לא נייר ממוחזר זה נייר בר מחזור
    אמין: סמל בדיקות סניטריות על מי עדן
    מומלצים