"המעסיק רצה משרד 'צעיר' - ופיטר אותי"

"מפטרים אותי בגלל גילי", סיפרה לחבריה לעבודה אורנה כבביה, בת 48, שפוטרה אחרי 9 שנות עבודה, מ"מי השרון טכנולוגיות". לדבריה, המעסיק אמר לה שהוא מעוניין "להצעיר" את המשרד - כך נטען בכתב תביעה על סך 151,831 שקל נגד החברה, שהגישה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת. עם זאת, המנכ"ל המשותף בחברה, אבישי בן חיים, דחה את הטענות ואמר שמדובר בעובדת שלמרות התראות חוזרות ונשנות לא ביצעה את עבודתה.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה

בן חיים הציג את הדברים בצורה אחרת: "רצינו לפטר את אורנה במשך 3 שנים אבל דחינו את הקץ, כי היא עבדה כאן הרבה זמן. היא עשתה עבודה ממוצעת ושום דבר מעבר לזה, איבדה סכומי כסף, הראתה חוסר אכפתיות וחוסר השקעה". כמו כן, לדברי בן חיים, טענותיה ש"זה בא לה בהפתעה", הן מופרכות.

"פניתי אליה כמה פעמים בבקשה שתשפר את עבודתה, לבסוף לא יכולתי יותר. אמרתי לה שצריך לרענן את המשרד, בלי קשר לגילה, ואמרתי לה גם למה - כי היא אולי נחמדה, אבל לא יוזמת כלום, ולא יוצרת מקורות חדשים או דואגת לפגישות. לתפקיד יש הרבה פוטנציאל והיא הפכה אותו לפקידת תיוק והזמנות", אמר בן חיים.

תיאום עמדות בקשר לפיטורים

לדברי כבביה, אחרי הפיטורין היא זומנה לפגישה נוספת עם המנכ"ל. לדבריה, בפגישה אמר לה כי עליהם "לתאם עמדה משותפת לפיטורים, כדי שלא יהיו בושות, נגיד שהגענו להסכמה שאת הולכת הביתה". בן חיים טוען, לעומת זאת ש"זה משרד קטן, ולא רציתי לגרום להרגשה רעה. אמרתי לה שלא אומר שפוטרה אלא שבחרנו ביחד לסיים את עבודתה כדי לשמור על כבודה; היא בכלל אמרה שהיא שמחה על כך, כי היא לא צריכה את הכסף, ורצתה לטייל וללמוד בישול".

מתברר שלמרות הטענות בדבר אי ביצוע עבודתה כראוי, מחזיקה כבביה במכתב המלצה משבח של המעסיקים, למרות פיטוריה. לבן חיים יש הסבר גם לזה. הוא טוען ש"אחרי כשבועיים היא באה לבקש המלצות, היה לי אכפת ממנה, היא בכל זאת מוותיקי המשרד ואמרתי לה שתכתוב ואני אחתום על כך, היא התעקשה שאני אכתוב, וכתבתי מכתב לבבי כדי לסייע לה בדרכה הבאה".

"לא רציתי לפגוע בה"

אך מה בנוגע למעסיק הבא שייאלץ להתמודד עם עובדת בינונית? בן חיים טוען ש"הרגשתי אחריות, וגם לא רציתי לפגוע בה. כך או כך, יש מספיק עדים אשר יעידו על טיב עבודתה במשפט; והדבר האחרון שאפשר לומר על המשרד שלנו שיש בו אפליה, העובדים כאן הם מאוד מגוונים".

כך או כך, כבביה פנתה לנציבות שיוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת שנדרשה לנושא: "הפליה מחמת גיל הפכה לרעה חולה ההולכת ומתפשטת בשוק העבודה", כתבה הנציבה באזור ת"א, עו"ד אברהם-ויס, בכתב התביעה. "12% מכלל הפניות שהתקבלו מתחילת 2010 ועד ספטמבר היו פניות של אנשים שהתלוננו כי הם מופלים בשוק העבודה על רקע גילם".

האם ייתכן שכבביה אינו מקרה קלאסי של הרעה החולה, פיטורים או אי קבלה לעבודה בשל גיל מבוגר? עו"ד ויס, המייצגת את העובדת, חושבת שזה בהחלט המקרה המייצג לאפליה על רקע גיל מבוגר: "המקרה של אורנה (הוא חלק מכלל המקרים) של אנשים שפוטרו כיוון שנחשבו ל'מבוגרים' מדי למקום עבודתם, גם אם זה לא מזמן חצו רק את גיל ה-40. פיטורים שרירותיים על רקע גיל מהווים הפרה בוטה של עקרונות השיוויון וכבוד האדם".