מי יהיה הלוביסט של הילדים שלנו בכנסת?

אחד החידושים המעטים והחשובים של הדמוקרטיה הישראלית, שאומץ בהתלהבות על ידי פרלמנטים ברחבי העולם, עומד להעלם - חברי הכנסת העבירו אמש (ב') בקריאה ראשונה את הצעת החוק לביטול נציבות הדורות הבאים.

• מנסים להשתיק את הדורות הבאים
  

המשברים העולמיים גרמו למדינות רבות להבין את הצורך בחשיבת עתיד ובתכנון לטווח ארוך, ואימצו את היוזמה הישראלית. דווקא ישראל, שהגתה את הרעיון, נסוגה כעת צעד גדול לאחור בתחום זה.

בפתח הדיון אתמול, נכשל אחד הדוברים בלשונו, כשהכריז על דיון ב"ביטול הדורות הבאים". ואכן, ניכר, שחלק ניכר מחברי הכנסת חוששים עמוקות מפני דיון נוקב על המשמעות של החלטותיהם לגבי דורות העתיד.

מכיוון שנציבות הדורות הבאים היא גוף מייעץ בלבד, הכפוף לכנסת וממומן על-ידה, לא ברור מה מטריד כל כך את חברי הכנסת שלנו. האם זה החשש מפני שמיעת דעה עצמאית, שאינה כפופה לשיקולי רייטינג ופריימריז? ואולי זו העדפה לעצום עיניים ולהתעלם מהשלכות ארוכות-טווח של החלטותיהם?

בלי לחשוב קדימה

במקביל לדיון בכנסת, נפתחה אתמול גם ועידת האקלים של האו"ם בקנקון, המוקדשת לתכנון כלל-עולמי לעשורים הקרובים. דווקא בימים אלה יש חשיבות מיוחדת לקיומו של גוף האמון על חשיבה לטווח הארוך, בעיקר בנושאים שההשפעות עליהם מתבררות רק לאחר שנים, כמו תחום הסביבה. 

חברי הכנסת עמוסים יותר מאי פעם במידע ועוסקים בעשרות נושאים במקביל. הם נדרשים לקבל החלטות בלוח זמנים קצר וללא יכולת מספקת ללמוד ולהעריך את המידע המגיע אליהם. הדבר קשה עוד יותר בניסיון להתחשב גם בהשפעות לטווח הארוך של החלטותיהם.

חלק ניכר מהמידע שמגיע לח"כים, מתקבל מגורמים בעלי ענין ולוביסטים למיניהם, וגוברים הניסיונות של גורמים חיצוניים להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות. משום כך, הקיום של מנגנון הפועל תחת הכנסת ושמביא בפני הח"כים חוות דעת אמינות ועצמאיות בנוגע להשלכות ארוכות הטווח של תהליכי החקיקה הוא חשוב במיוחד.

מה יהיה עם הסביבה?

בעידן הנוכחי, כאשר עקרונות כמו זהירות מונעת ופיתוח מקיים צריכים להנחות את עיצוב המדיניות בתחומים רבים, דרוש מנגנון שיכול להביט אל מעבר לאופק, ולהעריך את ההשלכות של הצעדים שננקטים כיום. בישראל דלת המשאבים חובה לנקוט זהירות מיוחדת בקבלת החלטות הקשורות לניצול משאבי הטבע, בעיקר בכל הקשור למשאבי אנרגיה ומים.

בתחום הסביבתי בפרט, יש חשש מפני החלטות לא שקולות, שעלולות לגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים לסביבה. ייבוש החולה, לדוגמה, שהוכתר כהצלחה בטווח הקצר, התגלה ברבות השנים כטעות חמורה, ומשמש כדוגמה לתוצאות התערבות האדם בטבע, שהשלכותיה עלולות לגרום לנזקים בלתי צפויים.

דוגמאות למעורבות של נציבות הדורות הבאים בקבלת החלטות, היא הסיוע בקידום של חוק אוויר נקי, שהטמיע את הקשר בין בריאות לסביבה. הנציבות התייצבה גם מאחורי חוק החופים, שבלם את תהליך הפרטת חופי ישראל וקבע כי החופים שייכים לציבור ויישארו כאלה גם בעתיד.

חברי הכנסת התנערו אתמול מאחריותם כלפי עתיד ילדינו והדורות הבאים, שהם נטולי זכות הצבעה או לוביסט שמייצג אותם בכנסת, ושקולם לא יכול להישמע. עלינו כציבור מוטלת האחריות להזכיר להם את מאמר הנביא ירמיהו, "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה". הדורות הבאים הם אותם בנים, והם נושאים את עיניהם אל נבחרינו.

נאור ירושלמי הוא מנכ"ל חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל