שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איך העולם מתכונן לפגיעת אסטרואיד?
    אין שום אסטרואיד שצפוי לשנות בקרוב את מהלך ההיסטוריה. אבל יש לצפות שב-200 השנים הקרובות יפרוץ את האטמוספירה סלע חלל קטן באנרגיה שדי בה כדי להחריב עיר לא גדולה

    ב-13 ביוני 2010 חלף ביעף על יד כדור הארץ אסטרואיד ושמו 2007 XB10, שקוטרו 1.1 קילומטרים, ושהיה ביכולתו לגרום נזק גלובלי חמור. למרבה המזל הוא עבר די רחוק: כ-10.6 מיליון קילומטרים מאתנו, כלומר רחוק פי 27.6 מן הירח.

      

    אסטרואיד או שביט, מוגדר כ"קרוב לכדור הארץ" (NEO, near-Earth Object) אם המסלול שלו במרחק של 195 מיליון קילומטרים או פחות. ב-2009 ספרו בנאס"א 90 עצמים שיתקרבו לכדי חמישה מרחקי-ירח או פחות ו-21 עצמים שיתקרבו לכדי מרחק-ירח אחד ומטה.

     

    ציידי העצמים האלה מזהים אותם בדרך כלל כנקודות בתמונות, וקשה לחשב את מסלוליהם על סמך ההצצות החטופות האלה. לכן החוקרים יכולים רק להמר על סיכויי הפגיעה בעודם ממתינים לנתונים נוספים.

     

    נאס"א זיהתה 940 עצמים קרובים בקוטר קילומטר ויותר (כ-85% ממניינם המשוער של עצמים בגודל זה), ואף אחד מהם אינו צפוי להתנגש בכדור הארץ. קוטרו של האסטרואיד שחיסל את הדינוזאורים לשם השוואה, היה כ- 10 קילומטרים.

     

    כמה קטנים - ככה מסוכנים

    המועצה הלאומית האמריקנית למחקר (NRC) קבעה לפני כמה חודשים שהסכנה הגדולה ביותר כרגע היא סלעים קטנים יותר. עצמים אלה, שכ-100,000 מהם עולים בקוטרם על 140 מטר, קטנים מכדי להשמידנו כליל, אבל פגיעתם שקולה לכ-300 מגה-טון של TNT לפחות. ואירועים אלה שכיחים בהרבה (אחת ל-30,000 שנה בממוצע) מפגיעה של עצם שקוטרו קילומטר אחד למשל (אחת ל-700,000 שנה).

     

    ב-2005, לנוכח הסכנה, הורה הקונגרס האמריקני לנאס"א לאתר 90% מאותם עצמים עד 2020, אך נראה שבגלל היעדר תקציב (רק כ-4 מיליוני דולר פדרליים לשנה) לא יצליחו המדענים לעמוד במשימה הזאת בזמן.

     

    אבל החוקרים חושבים גם על עצמים קטנים מזה, משום שהתרחיש הסביר ביותר הוא פגיעה של עצם שקוטרו 30 עד 50 מטרים: "קוטל ערים" שיתפוצץ באטמוספירה.


    הסכנה: אסטרואידים קטנים שיהפכו לקוטלי ערים (צילום: Getty)

     

    המפורסם שבאירועים ממין זה, המכונים "פרצי הדף", אירע ב-1908 מעל טונגוסקה שבסיביר. אזור מיוער שגודלו כגודל העיר לונדון נרמס ושוטח. את מכתש המטאור המפורסם על יד וינסלואו שבאריזונה, חפר מטאור בגודל כזה.

     

    לחשוף את הסכנה

    כיום, מקצת המידע המועיל ביותר על פרצי הדף שמור במשרדי ההגנה והאנרגיה האמריקניים ובתחנות הניטור של האמנה למניעת ניסויים גרעיניים וה-NRC קוראת להגדיל את הנגישות למידע הסודי הזה.

     

    המועצה מעריכה שתכיפותם של פרצי הדף מעצמים שקוטרם 25 מטר היא אחת ל-200 שנה בממוצע. רובם מתפוצצים מעל הים, שם הסכנה העיקרית הנשקפת מהם היא צונאמי. חבר צוות המועצה מארק בוסלו מן המעבדות הלאומיות האמריקניות סקנדיה אומר שעצם שקוטרו 4 מטרים מבהיק בשמי כדור הארץ פעם בשנה.

     

    ומה נעשה אם נגלה עצם חלל בדרכו אלינו? תכניות ישימות להפחתת הנזק מצויות עדיין בחיתוליהן, אומר חבר המועצה מייקל פ' א'הירן מאוניברסיטת מרילנד. במקרה של עצם לא גדול מדי, ובהתרעה של כמה שנים, הכי הגיוני להשתמש במסיטי תנועה, כלומר להטיח בעצם רכב חלל גדול, או כמה רכבים, ולשנות כך את מסלולו.

     

    פיצוץ גרעיני היא האפשרות היחידה כשמדובר בעצם שקוטרו יותר מ- 500 מטר, עם התרעה של כמה חודשים עד כמה שנים מראש.

     

    נגד עצמים בגודל "קוטל ערים", כשזמן ההתרעה קצר, אין הרבה מה לעשות. ייתכן שפינוי היא האפשרות היחידה. ובשלב זה נצטרך מזל כדי לבצע פינוי יעיל בזמן, סבור א'הירן. אם כך, עלינו לשמוח עוד יותר, כנראה, ששום עצם אינו בדרכו אלינו, ככל שידוע לנו.

     

    הכתבה התפרסמה בגיליון אוקטובר-נובמבר של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "איך העולם מתכונן לפגיעת אסטרואיד?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים