י' בטבת חל בשישי: מה עושים? ומה זמני הצום?

מתי מתחיל הצום ומתי מסתיים?

הצום מתחיל בעלות השחר, ומסתיים בצאת הכוכבים. מי שהתנה בערב, יכול להשכים ולטעום לפני עלות השחר.

 

שעת צאת הכוכבים היא אחרי הדלקת נרות. ואכן, מיוחד הוא צום זה, שצמים בו עד הקידוש של ליל שבת אחרי תפילת ערבית. 

 

כניסת הצום:

 

ירושלים: 4:54

תל אביב וחיפה: 4:56

 

סיום הצום:

 

ירושלים: 16:59

תל אביב וחיפה: 16:55

 

 ()

 

עשרה בטבת הוא אחד משלושת הצומות על החורבן, בנוסף לשבעה עשר בתמוז ותשעה באב. בעשרה בטבת החל המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים, בשנה התשיעית למלכות צדקיה. בשבעה עשר בתמוז הובקעה החומה (בבית שני), ובתשעה באב – חרב הבית.

 

צומות אלו נזכרים כבר בדברי הנביא זכריה: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' בתשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (י' בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". (זכריה ח, יט)הרבנות הראשית הוסיפה לעשרה בטבת משמעות אקטואלית נוספת- זיכרון לחללי השואה הי"ד – יום הקדיש הכללי, כלומר, ביום זה אומרים קדיש על קרובי המשפחה שנהרגו בשואה, ולא ידוע באיזה יום.

 

בהלכות תענית כותב השולחן ערוך: "כל ארבעת צומות הללו (השלשה שנזכרו וצום גדליה) - אם חלו להיות בשבת, נדחין לאחר השבת". הרמ"א מוסיף: "ואם חלו בערב שבת, קורים בשחרית ומנחה ויחל" (אורח חיים סימן תקנ, ג). כלומר, אם חלו ביום ששי, נוהגים בהם כבשאר הצומות.

 

אולם המשנה ברורה מעיר כי לפי חשבון הלוח העברי, דבר זה נכון רק לגבי עשרה בטבת, ואילו שאר הצומות אינם חלים לעולם ביום ששי.

 

הפוסקים מבארים שעשרה בטבת לא היה נדחה אפילו אם היה חל בשבת (אף-על-פי שבמציאות לא יקרה שיחול בשבת), מפני שיש לגביו התבטאות מיוחדת בדברי הנביא יחזקאל: "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה". (יחזקאל כד, א-ב). הביטוי "בעצם היום הזה", בא ללמד שהצום יחול ביום זה בכל תאריך, בדומה לצום יום כיפור.

 

התפילה

התפילות ביום זה הן כבכל יום צום: בשחרית הש"ץ אומר "עננו", והיחידים אומרים "עננו" במנחה ב"שומע תפילה". לאחר חזרת הש"ץ בבוקר אומרים "אבינו מלכנו" וסליחות, מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל". גם במנחה קוראים "ויחל", ומפטירים "דרשו ה"'. בשחרית ובמנחה אומרים אזכרה לחללי השואה, כתקנת

הרבנות הראשית לישראל. אולם אין אומרים "תחנון" ו"אבינו מלכנו" במנחה.

 

יש מקומות שמקדימים להתפלל מנחה גדולה אחרי חצות היום, ויש המתפללים כרגיל עם כניסת שבת. במקרה זה צריך להקדים את התפילה (כ-15 דקות) כדי להספיק את קריאת התורה, ההפטרה וברכת כהנים לפני השקיעה.

 

הנשים מדליקות נרות בזמן, ואם רוצות להגיע למנחה לבית הכנסת, יכולות להקדים את ההדלקה, ולהתנות שאינן מקבלות שבת עד אחרי מנחה. רצוי שלא להאריך בתפילת ליל שבת, כדי להקדים לבוא הביתה לקידוש וסעודה.

 

כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכבר יאיר)

 

קישורים ממומנים
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה י' בטבת חל בשישי: מה עושים? ומה זמני הצום?
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
החדשו"ת
צילום: AP
גם ביום מושלג - מתאבלים על תחילת המצור
צילום: AP
ynet ספיישל
ביטוח