משרד עו"ד תבע לקוח: יש לנו יחסי עובד מעביד

בית הדין האזורי לעבודה בת"א דחה השבוע תביעה לפיצויים של משרד עורכי דין שטען שבינו לבין לקוח ותיק, שעזב, התקיימו יחסי עובד-מעביד.  את התביעה  בסך 8 מליון שקלים  הגישו 3 השותפים במשרד עוה"ד בן-ציון כהן נגד בנק דיסקונט למשכנתאות.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה

משרד עוה"ד בן-ציון כהן העניק שירותי ייעוץ משפטי לבנק דיסקונט למשכנתאות משנת 1959 ללא הסכם מסודר בין הצדדים ובשנת 2001 נחתם הסכם מוסדר בין הצדדים. בהסכם נקבע בין השאר שהמשרד הוא קבלן עצמאי ולא יחולו על הצדדים יחסי עובד מעביד. כמו כן, צויין, שהפסקת התקשרות בין הצדדים תעשה בהודעה מוקדמת של 6 חודשים.

לאחר שבינואר 2005 הודיעה מנכ"ל בנק דיסקונט למשכנתאות, ענת קינן, על סיום ההתקשרות פנה משרד עורכי הדין לבית הדין לעבודה. בכתב התביעה נטען שעד למועד חתימת ההסכם ב- 2001 התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד ולכן הם זכאים לפיצויי פיטורים ותוספת הלנת פיצויי פיטורים, בסך של כ- 8 מליון שקל. לדבריהם, ההסכם עליו חתמו עם הבנק ב-2001 אינו חל רטרואקטיבית ובכל מקרה בתקופה שקדמה לו הם היו "מעין עובדים".

על מנת להוכיח את טענתם הביא משרד עוה"ד בן-ציון כהן סממנים לקיומם של יחסי עבודה: נטען שבמשך כ-46 שנים בהן עבד עבור הבנק הותקן קו טלפון פנימי של הבנק, המשרד חובר למערכת המחשב של הבנק, שותפי המשרד השתתפו באירועים של הבנק ושל עובדיו ובישיבות שבועיות. עוד נטען על ידי התובעים שהסיבה שבגינה לא הוזכו יחסי עובד מעביד בהסכם מ-2001 היא כיוון ש"לא התייחסנו לצד המשפטי".

בנק דיסקונט למשכנתאות אשר יוצג על ידי עורך הדין יחיאל כשר, נטע הדר-מנדה ותהילה פינק-בנישו ממשרד פרופ' יובל לוי ושות', טען כי ההסכם שנחתם העלה על הכתב את מערכת היחסים כפי ששררה בין הצדדים לאורך כל השנים ולא חל כל שינוי בעבודתם לפניו, ולאחריו. במקביל, טען הבנק שעצם העובדה שמדובר במשרד עורכי דין עצמאי לא מאפשרת להחיל על התובעים סטטוס של "עובד" או "מעין עובד".

בית הדין לעבודה דחה את התביעה ומתח ביקורת חריפה על התובעים. "תביעה זו נגועה בחוסר תום לב משווע מצידם של התובעים", קבע בית הדין והוסיף שלכל אורך תקופת הייעוץ המשפטי לא העלו עורכי הדין טענה זו כלפי הבנק. "התובעים הם נותני שירותים קלאסיים ובעלי עסק עצמאי ותו לא". עוד הוסיף בית הדין שלא היה שום שינוי באופי העבודה בין הצדדים לפני חתימת ההסכם ב-2001 ולאחריו; ושהטענה שעורכי דין ותיקים במשרד לא התייחסו לצד המשפטי יכולה לנבוע רק אם לא ראו בעצמם עובדים של הבנק.

לסיכום, פסק בית המשפט ש"כל התביעה הינה יצירה מלאכותית המבוססת על טענות שווא", ושהתובעים ישלמו לדיסקונט למשכנתאות 2,000 שקל הוצאות משפט, ושכר טרחת עורכי דין בסך 25 אלף שקלים.