שתף קטע נבחר

קולים מן העבר

איך הפכו דוראן דוראן מהמקובלים של האייטיז לפאנץ' נוסטלגי שמביך לשים באייפוד, ואז למבוגרים הכי מגניבים בסצנת הפופ? זה דרש שורה של אלבומים מבאסים, הופעה אחת מביכה במיוחד, ופגישה גורלית עם ילד פלא. דוראן דוראן מתקמבקים ואנחנו מתים על זה

אצטדיון וומבלי בלונדון, שנת 2007. במהלך אירוע ה־Live Earth, מקבץ הופעות למען הגנה על האקלים העולמי, עולה לבמה להקת אייטיז אחת בשם דוראן דוראן. אם גדלתם בשנות ה־80, אתם בטח זוכרים אותה, ובדיוק לאלה שזוכרים אותה מאז המראה היה טראומטי במיוחד. מי שהיו כוכבי על היסטריים לפני שני עשורים וחצי נראו אז כמו חבורת גברים תשושים בגיל העמידה שלא ממש דומים לנערים זקורי הבלורית שהיו בשיא הצלחתם. אבל הכי קשה היה לראות את הסולן, סיימון לה בון. אומנם הפעם הוא לא זייף כמו תרנגולת שחוטה, כפי שקרה בהופעה הידועה לשמצה של דוראן דוראן ב"לייב אייד" ב־85' (אותה הוא תיאר כרגע המשפיל ביותר בקריירה שלו), אבל סולן הלהקה וסמל המין לשעבר עלה לבמה כשאיתו משהו כמו עשרה קילוגרמים עודפים, אותם ניכס לעצמו במהלך שנות אי־ההצלחה הארוכות. העליבות של דוראן דוראן קיבלה פתאום פרצוף, ולפרצוף הזה היו בערך שלושה סנטרים.

 

באותו זמן דוראן דוראן נראו כמו מקרה קלאסי של מה שקורה באייטיז, נשאר באייטיז. בעשור ההוא הם היו הדבר הכי לוהט במוזיקה, שחקנים מרכזיים בסצנת הניו־רומנטיקס וחלק מהותי מהפלישה הבריטית השנייה לארצות הברית, כשבאמתחתם קלאסיקות מדבקות כמו "Girls on Film", "Rio", " "Hungry Like the Wolf ו־"Wild Boys". מאז הם התרסקו לאייטם והפכו לסוג של פאנץ' נוסטלגי שמביך לשים באייפוד. הקטע המדהים הוא שבמקום ללכת בדרך כל כוכב עבר ולהיעלם אל חיקם הבולעני של תהומות השכחה, הלהקה סירבה לוותר והמשיכה להוציא אלבומים - רובם בינוניים וזניחים - משך כל התקופה. בתחילת הניינטיז אפילו היו להם שני סינגלים שהפכו להיטים ("Ordinary World" ו־"Come Undone"), אבל שום דבר שקרוב להצלחה ולטירוף של פעם. דוראן דוראן נהייתה מילה נרדפת להאז־בינז, סמל לכוכבי פופ נואשים שפג תוקפם. עד חודש דצמבר האחרון לא היתה לאף אחד שום סיבה להאמין שזה הולך להשתנות מתישהו.


חזרו לצליל שאיפיין אותם בשנות ה-80. "דוראן דוראן"

 

ובכן, הפתעה, הפתעה. ב־21 בדצמבר 2010 נחת באייטיונז האלבום ה־13 של דוראן דוראן, "All You Need is Now", ופתאום שריקות הבוז הפכו למחיאות כפיים סוערות. לפרגון כל כך נרחב אפילו חברי הלהקה לא ציפו בחלומותיהם הרטובים: מבקרי המוזיקה בעולם הכריזו פה אחד שדוראן חזרו לעצמם ולסאונד שפרסם אותם (והעניקו לו בממוצע את הציון המכובד, 84, על פי אתר Metacritic שמשקלל ציונים של מבקרים ברחבי הרשת), והאלבום הגיע למקום השני במצעד ההורדות האמריקאי של אייטיונז ולמקום הראשון בזה הבריטי. בלועזית מדוברת קוראים לזה קאמבק.

 

אז מה הופך את האלבום החדש של דוראן דוראן למוצלח יותר מהקודמים? האמירה הרווחת היא שהלהקה שוב נשמעת כמו בימים הטובים של תסרוקות המולט המחומצנות, והתקליט נחשב כמעין המשך ישיר ל"ריו", אלבומם השני והמוצלח ביותר. "לרוב הלהקות יש את תסמונת הקשיים באלבום השני, אבל לנו היה את זה באלבום השלישי", סיפר לה בון בראיון ל"יו.אס.איי טודיי". "האלבום הנוכחי הוא ההמשך ל'ריו' שמעולם לא קרה". באתר "האפינגטון פוסט" נכתב "במקום להישמע כמו דוראן דוראן שמנסים להישמע כמו דוראן דוראן, הם נשמעים כמו דוראן דוראן בעצמם", ובמגזין "רולינג סטון" החמיאו: "זו חזרה לשורשים עבור הלהקה". הסינגל הראשון, הקרוי בשמו של האלבום כולו, הוצע להורדה חינמית באייטיונז ("אנחנו מעדיפים שחמישה מיליון אנשים ישמעו אותו חינם מאשר שמיליון אנשים ישלמו עבורו", אומר לה בון), אתר GeneroTV מנהל בימים אלה תחרות בין הגולשים על הפקת קליפים לשירים החדשים של הלהקה, ויש גם סיבוב הופעות מתוכנן באפריל. "אנחנו חייבים לחזור אל התרבות המוזיקלית המיינסטרימית", הכריז לה בון בראיון ל"הוליווד ריפורטר". אווררו את כריות הכתפיים והחותלות, דוראן דוראן שוב על הסוס.

 

את מרבית השבחים על התקליט החדש של דוראן דוראן לא גרף סיימון לה בון אלא דווקא מארק רונסון, השם החם שהפיק להרכב את האלבום הנוכחי (שיגיע פיזית לחנויות רק בפברואר). כנראה שרונסון המנוסה והמקושר (האיט בוי זוכה הגראמי של עולם המוזיקה שכבר עבד בעבר עם אמנים כמו איימי וויינהאוס, הקייזר צ'יפס, לילי אלן ומדונה) הוא בדיוק מה שהכוכבים המזדקנים היו צריכים. רונסון דאג לשמור אותם מעודכנים, וזו כנראה הסיבה שהדיסק כולל שיתופי פעולה עם אמנים כמו קליס, אנה מטרוניק מלהקת הסיזר סיסטרס ואוון פאלט מארקייד פייר.


פולו-אפ ל"ריו" מ-82'. הדוראנים, 2010

 

ב־popculturezoo אמרו שהאלבום אינו רק "הטוב ביותר של הלהקה עד כה, אלא הוא נשמע כמו אלבומם האבוד משנת 85'. זה גם הדיסק הכי טוב שיצא ב־2010. הלהקה הצליחה לשמר את שורשיה וגם לגרום להם להישמע עדכניים בעידן המוזיקלי הנוכחי, וחלק מזה הם חייבים לקפטן מארק רונסון". ב"בוסטון גלוב" הוסיפו "כשרונסון מנהל את ההפקה, הסופרסטארים של הבריט פופ בו זמנית מסתכלים לאחור בחיבה וקדימה בציפייה". "רונסון מייצג את הדור הזה שדוראן דוראן עזרו ביצירתו", אמר מבקר ה"רולינג סטון" רוב שפילד, מחבר הביוגרפיה על הלהקה. רונסון הצעיר (35), שמתפקד בין היתר גם כדי.ג'יי, תקלט מגה־מיקס של להיטי דוראן דוראן באירוע קטן בפריז ב־2008. הוא פנה לחברי ההרכב עם רעיון לשתף פעולה, ולפי הבסיסט ג'ון טיילור הכימייה היתה מיידית. רונסון, שמתאר את עצמו כמעריץ אדוק שגדל עם שירי דוראן דוראן באוזניות, היה נרגש מאוד מהעבודה המשותפת. "זה היה ביג דיל בשבילי לעבוד איתם על האלבום", שיתף בראיון ל"מירור" הבריטי. "אף פעם לא הסתרתי את העובדה שהם היו הלהקה האהובה עליי כילד. לא רציתי לעשות את זה אם זה עומד להיות עוד אלבום בינוני של דוראן. אפילו לא הייתי משוכנע שאני האדם הנכון למשימה. אבל הבנתי שכמעריץ ענק שלהם יכולתי לדעת מה מעריצים אחרים היו רוצים לקבל מהלהקה ב־2011".

 

את תהליך העבודה הוא מתאר כלא פשוט בכלל. "זה הזמן הכי ארוך שאי פעם עבדתי על אלבום" נאנח רונסון, "זה לקח כל כך הרבה זמן בגלל שבזבזנו יובלות בניסיון לגרום למילים וללחנים להיות מושלמים. כשהתחלנו את התהליך, סיימון לה בון אמר לי לא לפחד להגיד לו אם משהו לא מספיק טוב. הוא אמר שפשוט נקרע את זה ונתחיל מחדש. יש שירים באלבום שהוא שכתב אולי ארבע או חמש פעמים". הכי היה לו קשה לבוא לאלילי נעוריו ולמתוח עליהם ביקורת. "אתה לא ממש רוצה להגיד לאלילים שלך שזה לא ממש טוב. אתה חייב להיות קצת פסיכולוג, להשתמש קצת בדיפלומטיה. זה לוקח זמן, אבל בסופו של דבר אתה מבין איך לעשות את זה".

 

חברי הלהקה אסירי תודה לאביר רונסון שהציל אותם. "מארק עודד אותנו להיות עצמנו באופן שלא היה לנו אומץ להיות כבר לא מעט שנים", הודה ג'ון טיילור בראיון ל"האפינגטון פוסט", ולה בון הסביר ל"יו.אס.איי טודיי": "הוא רצה לגלות מחדש את התמימות שלנו. זה היה החזון שלו שהאלבום יהיה פולו־אפ ל'ריו' מ־82', שהוא החביב עליו. הוא עזר לשחרר את דוראן דוראן מדוראן דוראן". ל"הוליווד ריפורטר" אמר: "מארק הוא המפיק הראשון שישב ודיבר איתנו על כיוון מוזיקלי לפני שאפילו הקלטנו משהו. הוא השקיע כל כך הרבה זמן באלבום. פעם הלכנו יחד לאיזו גלריית אמנות והיתה שם דמות של ונוס שזרועותיה פרושות סביב גבעה של בגדי יד שנייה. אמרתי לו תרשום 'חיים של אנשים אחרים' וכשחזרנו לסטודיו זה הפך לשיר. הוא מעריץ שלנו ואכפת לו מאוד איך נשמע. מארק מתאים לדוראן דוראן כמו שאנחנו מתאימים זה לזה. זה ממש כאילו יש עוד חבר בלהקה".

 

לאלבום הנוכחי מגיעים חברי דוראן דוראן אחרי לא מעט שנים יבשות. הלהקה, שקיימת כבר 32 שנה וזכתה בימיה הזוהרים לכינויים כמו "חמשת המופלאים" ו"הבנים היפים ביותר ברוק", הוציאה שני אלבומים שטיפסו לראש המצעדים באנגליה ובארצות הברית, ומאז רק ניסתה נואשות לשחזר את אותה הצלחה עצומה. גם האלבום השלישי שלהם הצליח, אבל כבר לא לגמרי סיפק את הסחורה. ואז ב־86', בדיוק כשהם היו בטופ, דוראן דוראן החליטו לקחת הפסקה ולנשום קצת אחרי ארבע שנים דחוסות. הם לא ידעו שהפעם הבאה שהם יופיעו יחד בהרכבם המקורי תהיה רק ב־2003.

 

  • את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"

 

צילומים: אימג' בנק / Getty Images
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כבר לא סמל מין, עדיין סולן מעולה. סיימון לה-בון
צילום: איי אף פי
"זה היה ביג דיל בשבילי לעבוד איתם". מארק רונסון
צילום: אור ברנע
לאתר ההטבות
מומלצים