שתף קטע נבחר
צילום: index open

ששש... וויני הכלב שומר על השקט בספרייה

אמה יראל, מנהלת הספרייה הציבורית בגני-תקווה, מביאה איתה לעבודה את וויני, כלב מבוגר ומנומנם, שפוגש את המבקרים בין הספרים. "הוא שגריר הסברה מצויין לאהבה לחיות וספרים", היא אומרת, "והוא יודע לשמור על השקט". האנשים שהולכים עם הכלב לעבודה - פרק 6

אמה יראל מתכוננת לקראת משמרת הצהריים שלה בספריה הציבורית בגני תקווה. בביתה בתל-אביב ממתין בסבלנות וויני הכלב, בן ה-11 ועוקב אחריה לכל מקום. "אתה רוצה לבוא לספריה, חמודי?", היא שואלת אותו והוא מגיב בנביחות שמחות. "קדימה, הולכים", היא מכריזה.

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet 

 

הדלת נפתחת, וויני שועט קדימה במדרגות ומחכה לאמה כבר בסמוך למכונית. השניים נוסעים לקחת את בנה הצעיר מבית הספר. סמוך לשער הכניסה למוסד החינוכי, וויני הופך לכלב שמירה זמני ומושך תשומת לב מהילדים שיוצאים החוצה בתום יום הלימודים, כשבנה של אמה מגיע, וויני מזנק לעברו בשמחה והוא מצידו, מודיע לכל הנוכחים בסביבה ש"עושים על וויני כתבה ב-ynet".

 

אמה מספרת שלוויני היה מזל גדול לפני 11 שנה. "מצאתי אותו כגור נטוש ליד חוף הים והחלטתי להעניק לו בית. מאז הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה. מדובר בכלב אנושי לחלוטין, שמכיר ומרגיש כל דבר שקורה", היא אומרת. "רק מי שמגדל או גידל כלב ידע על מה אני מדברת".

 

לאחר נסיעה קצרה, החבורה מגיעה לספרייה, הממוקמת בתוך בית הספר לחטיבת הביניים "ראשונים". וויני כבר יודע את הדרך לבדו ועוקף את כל החבורה. הוא מחכה להם בדלת הכניסה. כשאנחנו נכנסים, השקט הנעים במקום מזמין פנימה והספרים כבר צוהלים לאור המבקרים.

 
 

הילדים מתלהבים מהכלב ובאים לקרוא ספרים

איך משדכים בין כלב לספרייה ציבורית? לפני כשנה וחצי מונתה אמה הספרנית, גם כמנהלת הספרייה הציבורית בגני תקווה. "אני עובדת שעות ארוכות והיה קשה לי להשאיר אותו לבד בבית. בהתחלה חשבתי שאין סיכוי שיתנו לי להכניס כלב למקום ציבורי עם ילדים", היא אומרת. "אבל אחרי שגיששתי במועצה המקומית ובהנהלת בית הספר, הבנתי שהדברים כאן פועלים אחרת".

 

לדבריה, ראש המועצה המקומית, אבישי לוין ומנהלת בית הספר, גלית בר-אל, הם חובבי חיות ושמחו על היוזמה להביא את הכלב לספרייה. "אנחנו רוצים להעביר מסר לדור הצעיר לאהוב ולכבד בעלי חיים. וויני הוא שגריר הסברה מצויין, אדיב ונעים לאהבה לחיות וספרים", היא אומרת. "אחת המטרות שלנו היא לעודד קריאה בקרב הילדים ומסתבר שוויני הוא גורם משיכה גדול למקום. בזכותו הרבה ילדים נרשמו אלינו".

 

בזמן שאמה צוללת אל המחשב והספרים, וויני מוצא את דרכו אל כורסת המלכים שלו בכניסה לספרייה. "זו כורסה מכוערת, אבל רק בגלל שהוא אוהב אותה, אנחנו לא נפרדים ממנה". חבורת תלמידים נלהבת מגיעה יחד עם המורות למקום. המראה של ווייני על הספה מלהיב אותם, אבל נראה שאין זה המפגש הראשון שלהם עימו. הם קוראים לו בשמו, מלטפים אותו והולכים לעבר מדפי הספרים.

 

צילום: ארז ארליכמן

 

 

מבלה את הזמן בשינה

את מרבית מהזמן שלו, וויני מבלה במנוחה ובטיולים במקום. "ספרים הוא עדיין לא קורא, מקסימום מסתכל קצת בתמונות של הכריכות", צוחקת אמה. הילדים מחבקים ומלטפים את ווייני כשהוא מגיע לסיבוב תשומת לב בקרבתם, ואז הוא שב לכורסה שלו, לנוח מעט.
 
"וויני אוהב ילדים וזו אחת הסיבות שהוא מסתדר כאן. יש לו אופי טוב והוא אוהב לקבל את פניהם כאן בספרייה", מוסיפה אמה. "בהתחלה, הילדים לא האמינו שיש כלב בספרייה והוא בכלל נראה כמו בובה, כשהוא ישן. אני מודה שלחלק מהילדים היתה קצת רתיעה מכלבים, כי לא כולם אוהבים חיות, אבל עם הזמן, ככל שהם הירבו לבקר כאן, הפחד שלהם מהכלב פחת והם למדו לאהוב אותו בלי חשש. זו ממש תרפיה טיפולית בספרייה".
 


 
לפרקים הקודמים בסדרה:

 
  • לוקחים את חיית המחמד איתכם לעבודה? ספרו לנו

פורסם לראשונה 23/01/2011 14:01

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
וויני ואמה בכניסה לספרייה בגני תקווה
צילום: ארז ארליכמן
אמה בעבודה.
צילום: ארז ארליכמן
שומר על השקט בספרייה
צילום: ארז ארליכמן
מומלצים