מזהים לאיזו ציפור שייכים המקור והכנף?

הכוכב של החידה בעל האוזניים המסתוריות בשבוע שעבר הוא אחד הטורפים הנפוצים ביותר בארצנו: השועל המצוי.  רבים מהמגיבים צדקו, אך הויכוחים וההשערות הגיעו גם אל חיות אחרות, רובן ממחלקת היונקים: פומה, חתול ביצות, עטלף, שפן, זאב אפור, תן זהוב, כלב רועים גרמני, חתול ביתי וקרקל.

נרשמו גם תגובות מהולות בנוסטלגיה קלה, כמו של טוקבקיסט מספר 119 שטען כי זהו הכלב טוליפ משמיניות באוויר. אלי, מגיב מספר 149, גרס שזה לא אחר מאשר החתול הסיבטי, טורף קטן דמוי חתול מאזור אסיה, שמחרבן פולי קפה יקרים להחריד. 

האוזניים המסתוריות (צילום: רועי גליץ)

מי שצילם את בעל האוזניים הגדולות הוא צלם הטבע ומנהל בית הספר לצילום, רועי גליץ, שתיעד את הטורף החשדן באזור מישור החוף. אם אתם חובבי חיות, כאן תוכלו לצלול לעשרות תמונות מרהיבות של רועי.

בעל האוזניים - השועל המצוי

לשועל המצוי (Vulpes vulpes) גוף באורך כ-60 ס"מ. אורך הזנב כ-38 ס"מ, אורך אפרכסת האוזן כ-10 ס"מ, אורך כף הרגל כ-14 ס"מ ומשקלו כ-3.3 ק"ג. הוא נפוץ באירופה, באסיה, בצפון אפריקה ובצפון אמריקה, והובא על ידי האדם גם לאוסטרליה ולאיים באוקיינוס השקט. 

השועל המצוי נפוץ בכל אזורי הארץ. בסוג שמונה מינים, מהם שלושה נפוצים בארץ - שועל מצוי (V.vulpes) שועל החולות (V. rueppelli) ושועל הצוקים (V. cana). כשאוכלוסיית התנים בארץ היתה צפופה, הם דחקו את השועלים מאזורים רבים וייתכן שתהליך דומה מתפתח היום באזורים נוספים. 

בעל האוזניים - שועל מצוי (צילום: רועי גליץ)

לשועל המצוי אוזניים ארוכות וצדן החיצוני שחור. הזנב ארוך ושעיר ומגיע עד לאדמה. הפרווה סמיכה ורכה, וצבעה צהבהב-אפור או חום אדמדם-אפור. הבדלים משמעותיים בצבע הפרווה ניכרים בין בני המין באזורים שונים, ואף בין פרטים שונים באותו אזור. קצה הזנב לבן, עם גוני אפור או שחור לפני הקצה. צורת הכתם האפור שבחזה שונה בין הפרטים, והדבר מאפשר הבחנה ביניהם. אישון העין מתכווץ באור לחריץ מאונך.

הוא ניזון ממזון מגוון ביותר (אומניבור - אוכל-כל): מכרסמים, ציפורים, חרקים, פירות, ירקות ושיירי מזון ממזבלות. ציד עכברים בעשב גבוה נעשה בעזרת חוש השמיעה ועל ידי מעקב חזותי אחרי תנועות העשב. במהלך ציד זה קופץ השועל לגובה, נוחת על הטרף ומנסה ללכדו ברגליו הקדמיות ובפיו.

השועל המצוי פעיל בלילה וחי במחילות פשוטות שחפר בעצמו, או משתכן במחילות שנכרו בידי בעלי חיים אחרים, כגון גיריות (באירופה) או דרבנים (בארץ). השועלים הם טריטוריאליים וגודל הטריטוריה נע מרבע קמ"ר ועד 10 קמ"ר, תלוי בעיקר בכמות המזון ובצורת פיזורו.

(צילום: רועי גליץ)

את היום מבלים השועלים במחסות: בקיץ במאורות, בדרך כלל בעלות פתח אחד. לכל פרט יש מאורות אחדות (כעשר) בתחום המחיה שלו והוא מבלה לילות שונים במחסות שונים. השועלים חיים בזוגות או במשפחות המונות עד 6 פרטים בוגרים. את תחום מחייתו מסמן השועל באמצעות צואתו וכן על ידי הטלת שתן שריחו חריף מאד ושניתן להבחנה גם על ידי בני אדם. גם בלוטות הנמצאות בין כריות המדרך משמשות לסימון.

השועל משמיע נביחה צרודה ומקוטעת שלרוב כוללת שלוש נביחות רצופות, בעיקר בתקופת הייחום. נביחות אלה מושמעות בעיקר על ידי זכרים כהכרזה על טריטוריה. השועלים גם משמיעים קול מיוחד בשעה שהם נפגעים ועוד מגוון רחב של קולות אחרים. עם זאת, קולניותם פחותה בהרבה מזו של התנים והיללה - שהיא אמצעי תקשורת כה חשוב בסוג כלב - חסרה לגמרי בסוג השועל.

השועלים מביאים תועלת לאדם, באוכלם מכרסמים וחרקים שונים. לעיתים רחוקות הם גורמים נזק, כשהם פוגעים בצינורות השקיה מפלסטיק. השועל רגיש לכלבת מאשר בני הסוג כלב וכיום הוא נושא הכלבת העיקרי בין חיות הבר בארץ ובאירופה.

בעבר היה התן נושא הכלבת העיקרי בארץ, אולם מאז שאירעה הרעלת התנים המקיפה בשנת 1964 התרבו השועלים וכיום הם נושאי הכלבת העיקריים בין חיות הבר. שועל הנגוע בכלבת עלול לא לפחד מבני אדם ואף לתקפם. כיום מחסנים באירופה שועלים בחומר חיסון המוכנס למזונם, שפעולתו תקפה לשנים אחדות.

בפולקלור של עמים רבים נחשב השועל לבעל חיים פיקח במיוחד. אולי גרמו לכך עיניו הגדולות וחוטמו המחודד, המקנים לו חזות של אדם פיקח. לערך המלא באנציקלופדיית ynet  

והפעם: למי שייך המקור והנוצות? 

הפעם החידה היא בתחום בעלי הכנף. מזהים למי שייך המקור הארוך והנוצות הצבעוניות? בואו לגלות לכולם בתגובות למטה. הפיתרון, כרגיל, בשבוע הבא. בהצלחה