שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
זירת הקניות

הצהרות נתניהו: גלולת הרגעה או שינוי סביבתי?

ראש הממשלה, שנתפס כקפיטליסט ללא תקנה, מבטיח הטבות כלכליות לשכבות החלשות, הורדת מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית בפריפריה והשקעה באנרגיות מתחדשות. כל אלה צעדים סביבתיים ראויים, אך כעת נותר לראות האם הוא שוב יוצא בהצהרות ללא כיסוי

אני לא בטוח שראש הממשלה בנימין נתניהו, מתכוון להציג מדיניות כלכלית-חברתית-סביבתית חדשה. עם זאת, ההצהרות הכלכליות האחרונות שלו בדבר הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית בפריפריה ובדבר הצורך בניצול אנרגית השמש, לצד התוכנית להקלות כלכליות שהציג לפני כשבועיים, מבוססים על עקרונות של כלכלה בת-קיימא.

 

לעמוד ynet בפייסבוק

 

הכלכלה הקלאסית עוסקת בעיקרה בפעילות של פרטים או חברה להשיג אמצעיים חומריים לטובת קיום ולרווחה ושמה את האדם במרכז. בשונה מכך, כלכלה בת-קיימא גורסת שיש לגלם את המחיר הסביבתי של משאבי הטבע בעלות שלהם ולהשתמש במיסים כדי לווסת את הצריכה והפגיעה באיכות הסביבה.

 

כל זאת יש לעשות תוך שמירה על האיזון החברתי והצדק הסביבתי ועל נגישות וחלוקה צודקת של משאבים בין כלל האוכלוסייה.

 

הקשר בין מדיניות כלכלית לרווחה חברתית החל עוד בימי המהפכה התעשייתית, עם יסוד מעמד הפועלים. אולם הקשר בין כלכלה לסביבה הולך ומתהדק רק בשנים האחרונות.

 

הדיון בנוגע להשפעה של החברה האנושית על מאזן משאבי הטבע ואיכות הסביבה יצא כבר מזמן מהאקדמיה וממפגשים בינלאומיים אל הרחוב. הקשר האמיתי בין סביבה לכלכלה מורגש אצל כל אחת ואחד מאיתנו בכיס, בהוצאות היומיומיות על מזון, חשמל, מים וכדומה, ובתשלומים עקיפים על בריאות, דיור ועוד.

 

חוסן סביבתי

הגידול באוכלוסיית העולם ובאיכות החיים של האוכלוסייה, לצד שינויי האקלים ותופעות טבע קיצוניות, משפיעים באופן ישיר על מאזן משאבי הטבע ועל פליטה של זיהום ופסולת. לכן חשוב להבין, שהחוסן הלאומי אינו רק חוסן חברתי, כלכלי או ביטחוני, אלא גם התנהלות סביבתית שקולה ומאוזנת, שמצמצמת פערים סביבתיים ומבטיחה איכות חיים וסביבה בסיסיים לכל אזרח. 

 

באופן כללי, העלאת שכר המינימום והטבות כלכליות לשכבות החלשות, זה צעד חברתי נכון לצמצום הפערים אבל גם צעד סביבתי ראוי. אין צורך לעשות מחקר מדעי כדי להוכיח את הקשר בין עוני לבין הזנחה סביבתית. גם שמירה על מסגרת תקציב ותכנון מקדים לטווח הרחוק הם כלים חשובים שיכולים להבטיח, שלא נקלע למצב של הישרדות כלכלית, שמשמעה שימוש בלתי מאוזן ובלתי מבוקר במשאבים הציבוריים. 

 

הורדת מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית והעדפת הפריפריה, ועל אחת כמה וכמה על חשבון פיתוח אין סופי של כבישים, הם צעד ראשוני לשפר את הנגישות והניידות החברתית, אך גם לשיפור איכות האוויר שלנו ולהפחתת פליטות גזי החממה.

 

גם השקעה בהתייעלות אנרגטית ובאנרגיות מתחדשות היא דרך נכונה לאזן בין צמיחה לצריכה. אומנם, מבחינה סביבתית, לא מין הנמנע שמחירי המזון, המים והדלק חייבים לגלם בתוכם, מעבר למחיר הפקתם וייצורם, גם את הפגיעה הסביבתית שבתהליכים אלו. עם זאת, במקרה של מוצרי צריכה בסיסיים - המחיר חייב להיות דיפרנציאלי כך שיווסת בין צורך קיומי לבזבוז.

 

עכשיו רק נותר לכולנו לראות האם נתניהו, שנתפס לרוב כקפיטליסט ללא תקנה, מבין את המשמעות של השינויים הגלובליים, או שאלו שוב רק הצהרות ללא כיסוי וגלולת הרגעה לטווח הקצר.

 

פרופ' עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים