שתף קטע נבחר

איך מכשירים כלי חלבי שנעשה בו שימוש בשרי?

שאלה:

 

איך מכשירים סכו"ם או כלי חלבי שנעשה בו שימוש בשרי ולהיפך? היכן לטעות יש תקנה (ומהי), והיכן אין לכלי תקנה ויש לזרוק אותו? בביתנו מטפלת שאינה רגילה בהפרדת הכלים, וחשוב לי לדעת איך לתקן, ולהימנע מעוגמת נפש (אבי, תל-אביב)

 

תשובה:

 

ראשית, כדי למנוע טעויות הנגרמות בוודאי בשגגה ועוגמת נפש מיותרת, ראוי מלכתחילה לסמן בצורה ברורה את כל הכלים שבהם נעשה שימוש ביום-יום, כך שגם אדם שאינו מבני הבית יוכל להבחין בין כלי בשרי לחלבי בצורה ברורה.

 

לגבי שאלתך אלו תקלות מחייבות הכשרה ואלו אינן מחייבות, קשה להתייחס בתשובה אחת לכל המקרים השונים ולסכם בתשובה זו את כל הלכות כשרות, אולם ננסה לתת כמה כלים כדי לסייע באיתור תקלות ופתרונן. לשם כך עלינו להכיר כמה מושגים:

 

חום התבשיל – טעם בשרי עשוי לעבור לכלי חלבי (ולהפך) ולהצריך את הכשרתו, רק כאשר מדובר בתבשיל חם. לעניין זה החום המהווה בעיה הוא חום של 42 מעלות ומעלה. מכיוון שאין לנו מד-חום ביד, ניתן לומר כי חום שבו היינו רוחצים תינוק קטן, בוודאי נמוך מטמפרטורה זו. גם הטמפרטורה שבה אנו מגישים את האוכל לתינוק נמוכה יותר. כלי שנגע במאכל שלא מוגדר כחם אינו טעון כל הכשרה, אלא שטיפה במים וסבון ותו לא.

 

כלי בן יומו – ההלכה עושה אבחנה בין כלי שהשתמשו בו ב-24 שעות האחרונות לחלב/ בשר (הנקרא כלי "בן יומו") ובין כלי שלא השתמשו בו ב-24 השעות האחרונות (הנקרא כלי "שאינו בן יומו"). כאשר אנו קוראים לכלי "חלבי" או "בשרי" עלינו לבדוק האם הוא חלבי מכיוון שרגילים להשתמש בו בדרך כלל לחלב, או שהוא חלבי מכיוון שהשתמשו בו ב-24 שעות האחרונות לחלב.

 

פרווה – מאכל שאין בו תערובת - לא של חלב ולא של בשר - נקרא מאכל סתמי, או בלשון המקובלת "פרווה". מאכל פרוה שהתבשל בכלי בשרי אינו הופך לבשרי, אלא שאסור לאשכנזים לאכול אותו יחד עם חלב ממש, אולם מותר לאכול אותו בכלים חלביים. הספרדים מקלים גם במקרה זה ומתירים לאכול מאכל פרווה אפילו עם חלב ממש.

 

הכשרת כלים – כלי שנקבע כי הוא צריך הכשרה, כגון כלי חלבי שנגע בתבשיל בשרי חם - יש להכשירו. הכשרת הכלי נעשית על-פי הכלל "כבולעו כך פולטו" כלומר באותה צורה שבה השתמשו בו, יש להכשירו. למעט כלי שעליו צולים ישירות על גבי האש, את רוב הכלים ניתן להכשיר באמצעות תהליך המכונה "הגעלה". בתהליך זה יש לבצע מספר שלבים:

 

1. להמתין 24 שעות מרגע התקלה.

 

2. לנקות את הכלי היטב מכל שאריות מזון ושומן. יש להקפיד במיוחד על התפר שבין הידית לכלי.

 

3. להרתיח מים בסיר גדול מספיק ולחכות שיבעבעו (במידה ואין אפשרות להמתין 24 שעות כמובא בסעיף 1 ניתן להוסיף

סבון למים בסיר הרותח).

 

4. להכניס את הכלי הטעון הכשרה לתוך הסיר הרותח כך שהמים יכסו את כולו. ניתן להכניס את הכלי גם בשני שלבים כלומר להכניס חצי כלי, להפכו ולהכניס את מחציתו השניה.

 

5. להכניס את הכלי לתוך גיגית של מים פושרים או לשוטפו תחת זרם מים פושרים.

 

אני מקוה שהנחיות כלליות אלו יסייעו בידכם לשמור על כשרות המטבח. אולם מכיוון שכל פרט עשוי לשנות את ההלכה מומלץ בשאלות ספציפיות לפנות לרב אשר יתייחס לכל פרטי המקרה ויקבע את ההלכה למעשה, על-פי העקרונות המובאים לעיל ועל-פי המציאות בשטח (משיב: הרב אורי סדן).

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים