ראש הממשלה ראוי לעידוד ולגיבוי על רקע תוכניתו להאצת הבנייה,
במטרה להגדיל את היצע הדירות ולהפחית את מחירן, אבל - אליה וקוץ בה: כאשר התוכנית אינה מותנית ומכוונת לאזורי העדיפות הלאומית - אזורי ההר: הגליל, השומרון, ירושלים, יהודה והנגב - סופה לגרום להאצת הבנייה בעיקר באזורי הביקוש, כלומר בתל-אביב ובנותיה.
יש מי שמעוניין בדיוק בכך. מדובר באותם כרישי נדל"ן שהצליחו לדחוק את פי גלילות ממקומו - מעשה מבורך בפני עצמו מבחינת איכות הסביבה ובטיחות
| מדינות ממשלתית |
|
| מי אחראי למחירי הדירות הגבוהים? / חמי דורון |
|
מחירי הדירות בישראל הם בלתי נסבלים והאשמה האמיתית היא הממשלה ולא אף אחד אחר. אז אילו צעדים צריכים לעשות, כדי להוריד את המחירים? |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
התושבים - והמאיימים לסלק את שדה דב - נכס לעיר תל-אביב - כדי לבנות רבבות דירות באזור היקר והיוקרתי שבין תל-אביב, הרצליה ורמת השרון.
מדובר אם כן בדירות יוקרה, שכמובן תימכרנה במחירים גבוהים אף יותר מן הדירות הנבנות היום. מדובר אם כן בשלמת בטון ומלט על המרחב הפתוח שעדיין נותר באזור זה, ומן הסתם גם במניעת גישה של הציבור הרחב לקילומטרים הבודדים של חוף ים שעדיין קיימים בסביבה זו.
מאז ומתמיד דיברו ממשלות ישראל גבוהה גבוהה על הצורך לפזר את האוכלוסייה, כדי שזו לא תתרכז בעיקר בין גדרה לחדרה. מאז ומתמיד דיברו ממשלות ישראל על כך, אבל פעלו בכיוון ההפוך: עודדו בדרכים שונות דווקא את הבנייה באזורי הביקוש, וכך דרדרו את מצבם של אזורי העדיפות הלאומית. כך עלו מחירי הדירות בתל-אביב ובנותיה, כך התפתחה הבועה התל-אביבית, כך גדלו הפערים בין תל-אביב לבין ירושלים ואזורי העדיפות הלאומית שנמנו לעיל, כך השתכנו מרבית העולים שהגיעו בעיקר מברית המועצות לשעבר במישור החוף הצפוף, במקום באזורי ההר המשוועים לתוספת תושבים, כך הוחמצה ההזדמנות לפזר את האוכלוסייה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתכוון להקים ועדות דיור לאומיות - וד"ל - ומתרפק על גלגולן הקודם - ול"ל - שאיפשרו לשר השיכון בעבר, אריאל שרון, לעשות את המעשה המבורך, גם אם יש צבועים המגנים אותו על כך: בנייה מהירה וחיונית - כאשר לא היתה אפשרות אחרת - במטרה לקלוט תוך שנים בודדות את מיליון העולים שהגיעו ארצה, בעיקר בימי כהונתו של ראש הממשלה יצחק שמיר.
יש טעם בהאצת הבנייה אם זו תתבצע תוך יישום מדיניות אמיתית של פיזור האוכלוסייה, ואם זו תהיה ההנחיה הממשלתית לוועדות הדיור הלאומית. אין טעם בהשקעות ברכבות לגליל ולנגב כאשר הדירות נבנות בתל-אביב ובנותיה. אין טעם בהאצת הבנייה אם כל תכליתה בניית דירות יוקרה והעשרת הקבלנים שיעסקו בכך.
יהיו מי שיתבעו מראש הממשלה להאיץ בנייה דווקא לאויב ברוואבי - במקום ליהודים; יהיו ירוקים שיחוסו על השטחים
הירוקים, אבל יתעקשו ששיקוליהם הסביבתיים ייעצרו ב"קו הירוק"; יהיו קבלנים שידרשו לחסום קטעי חוף ולבנות מעגנות לרוכשי דירות היוקרה בין תל-אביב, הרצליה ורמת השרון. יהיו קשיים וחסמים מסוגים שונים.
לתוכניתו של ראש הממשלה נתניהו להאצת הבנייה יהיו גם היגיון וגם סיכויים להצלחה רק אם היא תתמקד באזורי העדיפות הלאומית - אזורי ההר: הגליל, השומרון, ירושלים, יהודה והנגב - במקום באזורי הביקוש. אם לכך יכוון את מרצו ב-18 החודשים הקרובים, הוא יהיה נשכר וכך גם ארץ ישראל.
ד"ר רון בריימן היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005
