"זו הנקמה שלנו"

אחרי שהציעו למאט לבלאנק לככב בתפקיד עצמו בסדרה החדשה שלהם, "אפיזודס", זוג הכותבים דייוויד קריין וג'פרי קלאריק ישבו בחרדה ליד הטלפון וחיכו לשיחה שבה יקבלו ממנו "לא" נחרץ. אומנם השלושה מכירים כבר שנים - קריין הוא אחד משני היוצרים של "חברים", הסדרה שפרסמה את לבלאנק בתפקיד האלמותי של ג'ואי טריביאני - ובכל זאת קריין וקלאריק, כמו שני יהודים טובים, התעקשו להיות סקפטיים. "חששנו שהוא יגיד שזו לא הצורה שבה הוא רוצה לחזור לטלוויזיה, כפאנץ' ליין", הם מספרים בראיון מביתם המשותף בקליפורניה. אבל שיחת הטלפון שממנה פחדו מעולם לא הגיעה.

הסדרה שכתבו קריין וקלאריק עוסקת בזוג בריטים (סטיבן מנגן וטמסין גרייג) שמגיעים לאמריקה כדי לעשות רימייק לסדרה המצליחה שכתבו, ובניסיון לעשות אדפטציה לקהל האמריקאי מגלים שהיצירה המופתית שלהם נהרסת לגמרי. "הדבר הראשון שקורה זה שבמקום השחקן השקספירי המבוגר והנהדר שהיה להם בתפקיד הראשי, מכריחים אותם ללהק מישהו ממש נורא", מסביר קריין. "אז ג'פרי ואני תהינו מה הליהוק הכי גרוע שאנחנו יכולים לחשוב עליו, וזה היה מאט. ברגע שהוא עלה לנו לראש אמרנו זהו, אנחנו לא יכולים לדמיין את עצמנו עושים את זה עם אף אחד אחר".

"אנחנו באמת הדמויות האלה". מימין: מנגן, קריין, לבלאנק, קלאריק וגרייג

מאט לבלאנק נדרש לשפע של הומור עצמי כדי להסכים לקחת את הג'וב הזה. ב"אפיזודס", ממש כמו בחיים, הוא מגלם את מאט לבלאנק, בעברו כוכב טלוויזיה לוהט באחד הסיטקומים הכי מצליחים על המסך, וכיום שחקן בינוני, שמנמן ומובטל שימי תהילתו מאחוריו, סוג של בדיחה מהלכת על שתיים. כך יצא שגם בעולם הבדיון וגם במציאות זוכה לבלאנק לקאמבק המיוחל. אבל בעוד שלבלאנק הפיקטיבי מקבל תפקיד בסדרה שמסתמנת ככושלת במיוחד, לבלאנק האמיתי שיחק אותה עם "אפיזודס", כנראה הקומדיה הכי מוצלחת של השנה האחרונה, שלא מזמן סגרה עונה ראשונה בארצות הברית וכבר חודשה לעונה נוספת. עכשיו, סוף סוף, כשצועקים לו ברחוב "?How you Doin", הוא יכול לענות ששלומו מצוין.

"מאט היה נהדר ולגמרי הבין את הקטע", משתף קלאריק. "הוא אהב את הרעיון שזו סדרת אנסמבל שמוצגת דרך העיניים של הזוג הבריטי, ושזו לא הסדרה של מאט לבלאנק. מצא חן בעיניו שלא הכל יהיה מונח על הכתפיים שלו".

קריין: "למאט יש חוש הומור מעולה כלפי עצמו. אחרי כל פעם שכתבנו פרק ושלחנו לו תסריט היינו יושבים ומחכים בחשש לשיחת הטלפון שבה הוא יגיד 'זהו, עד כאן'. אבל זה לא קרה. הוא ממש שיתף פעולה".

קלאריק: "לפעמים הוא היה מבקש מאיתנו להיות אפילו יותר קיצוניים. ואנחנו אמרנו, 'אתה רציני? תקשיב, אנחנו חייבים להגן קצת על התדמית שלך'. הוא כל כך לא הדמות הזו שכולם חושבים שהוא. אני יודע שזה קשה להאמין, אבל הוא ממש לא ג'ואי. הוא בחור ממש חכם, ממש מבין עניין בכל הנוגע לביזנס, ויש בו כל כך הרבה מעבר".

"מאט ממש נכווה והרגיש שנטשו אותו". "ג'ואי"

קריין: "הוא גם ממש לא הבחור שכתבנו בסדרה".

מהקאסט של "חברים" הוא נחשב לזה שהכי פחות הצליח.

"אני חושב שהסיבה שזה קרה, וג'פרי קצת רמז לזה, היא שמאט הוא כזה שחקן טוב, שהתפיסה לגביו היא שהוא ג'ואי. הוא פשוט כל כך משכנע בתפקיד שלו, שאתה מניח שזה מי שהוא באמת. זה היה אחד הדברים הכיפיים בסדרה הנוכחית, להראות הרבה צבעים אחרים שלו, אפילו צדדים די אפלים של הדמות הזו של מאט לבלאנק שיצרנו".

אז עכשיו המזל שלו השתנה והוא יתחיל להצליח?

קלאריק: "תראי, קשה לומר שלא היה לו מזל, כשמדובר בבחור שיש לו מאות מיליוני דולרים. הוא לא היה צריך לעשות קאמבק כדי להתפרנס, הוא עשה את זה כי הוא באמת חשב שזה יהיה פרויקט כיפי. אני חושב שהיתה לו חוויה איומה לעשות את הספין אוף של 'חברים' - 'ג'ואי', שחשוב לציין שלנו לא היה שום קשר אליו. מאט ממש נכווה והרגיש שנטשו אותו. הפעם הוא ידע שאנחנו נדאג לו ונשגיח ונוודא שהכל נעשה בצורה שמוצאת חן בעיניו. אני חושב שזה היה עוד פלוס עבורו, תחושת הביטחון שהפעם הוא יעשה עבודה שהוא יתגאה בה".

לא סתם בחרו קריין וקלאריק לכתוב סדרה על זוג, שרשת ברודקאסט אמריקאית לוקחת את הסדרה שהיא בבת עינו ומחרבת אותה. הם מודים שצמד הבריטים ב"אפיזודס", שון ובוורלי, בעצם מייצגים אותם, וגם להם, כמו לדמויות, יש בטן מלאה על התעשייה האמריקאית.

קריין וקלאריק חיים ביחד כבר מעל ל־20 שנה, שניהם בני 50 פלוס, ולשניהם דווקא יש עבר עשיר של הצלחות ברשתות הטלוויזיה וגם בכבלים: קריין ומרתה קאופמן, שותפתו ליצירת "חברים", אחראים גם על סיטקום בשם "Dream On", ששרד שש עונות ב־HBO, וגם ל"הארון של ורוניקה", שהחזיקה שלוש עונות ב־NBC. קלאריק, שהיה בצוות הכותבים של "Dream On", המשיך לתפקידי כתיבה והפקה בקומדיות נטוורק פופולריות, כמו "משתגעים מאהבה" ו"האמת העירומה". אבל הסדרה הראשונה שיצרו ביחד, סיטקום בשם "הכיתה" (ששודרה גם בישראל), עלתה על מסכי רשת CBS בספטמבר 2006, ובוטלה בתום עונה אחת בלבד. וזו, עבור קריין וקלאריק, היתה טראומה מצלקת.

"זו אחת הסיבות שאמרנו שלא נלך לעבוד שוב ברשת ברודקאסט אמריקאית", מבהיר קלאריק. "מאוד אהבנו את הסדרה הזו, היה לה קאסט נהדר", ממשיך קריין. "הבעיה היתה שלקח לנו קצת זמן לעלות על הגל הנכון. בעבר היתה תקופה שבה התעשייה היתה הרבה יותר סובלנית ונתנה לסדרות זמן למצוא את עצמן, ועכשיו סדרות מתבטלות אחרי פרק אחד. אנחנו זכינו לעשות 18 פרקים, ובכל זאת... זה סיפור ארוך, אבל היתה הרגשה שאם לא תספק רייטינג מדהים מהרגע הראשון, אז הם פשוט יושבים ומחכים להוציא לך את התקע מהחשמל. זו לא סביבה מאוד יצירתית לעבוד בה".

קלאריק: "הרייטינג שקיבלנו היה טוב יותר משל סדרות אחרות שכן נשארו באוויר. משהו קרה שם שלא היינו מודעים אליו ושאנחנו עדיין לא מבינים, נלכדנו באמצע של כל מיני פוליטיקות פנימיות. היינו מאוד גאים בסדרה, וזו הסיבה שמאוד נפגענו, זו היתה חוויה כואבת, כי עבדנו כל כך קשה ובאמת הרגשנו שהסדרה משתפרת עם כל פרק ופרק".

קריין: "הרגשנו שאם היתה לנו הזדמנות לעשות עונה נוספת, היינו יכולים ממש להצליח. אבל אתה פשוט לא מקבל את ההזדמנות הזאת".

החוויה הקשה שעברו הובילה את השניים לחפש גופי שידור אחרים שיהיו מוכנים להעסיק אותם, וכך הגיעו אל ה־BBC, שבסופו של דבר לקחה חסות על "אפיזודס" יחד עם רשת הכבלים האמריקאית שואוטיים. "בשורה התחתונה, החלטנו שאנחנו רוצים לעשות סדרה בלי שרשת טלוויזיה אמריקאית תתערב לנו", חורץ קלאריק, וקריין מוסיף "רצינו להימנע בדיוק מאותה התערבות שאנחנו מתארים בסדרה".

קלאריק: "בדיוק. אז היו לנו חברים בבריטניה שאמרו שכדאי לנו לבוא לשם, כי ה־BBC נותנים לכותבים לעבוד לבד. ברגע שהם קונים ממך רעיון, אתה פשוט לא רואה אותם ואתה חופשי לעשות מה שבא לך. חשבנו, 'וואו, זה נשמע נחמד'. זה גם נתן לנו את היתרון שיכולנו לכתוב את כל פרקי העונה הראשונה בעצמנו, לבדנו, וזה מאוד נדיר בארצות הברית. לא התערבו לנו, רק מדי פעם אמרו לנו כמה שהם מרוצים. כל הזמן חיכינו שייפול להם האסימון, כי אנחנו כל כך לא רגילים לכזה יחס".

• את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"