שתף קטע נבחר

"ההצגה 'סמירה' מנותקת מקונוטציות פוליטיות"

הצגה חדשה על מחבלת מתאבדת, מאת ובביצוע השחקנית ענת ברזילי, תעלה בפסטיבל הפרינג' של אדינבורו. "הדמות המרכזית נדחקה למצב בלתי אפשרי, שאילץ אותה לבחור במעשה קיצוני"

מונודרמה ישראלית על מחבלת מתאבדת, שנתפסת על ידי כוחות הביטחון לפני ביצוע הפעולה, תציג בתחרות הרשמית של פסטיבל הפרינג' באדינבורו. את ההצגה, "סמירה", מאת ובביצוע השחקנית ענת ברזילי, ביימה אלינור אגם והיא תוצג באולם הסוקו באדינבורו בשפה האנגלית, 26 פעמים במהלך חודש אוגוסט הקרוב.

 

 

את גיבורת המחזה, סמירה, מלווים הצופים בחדר החקירות לאחר שנתפסה. שם היא מתבקשת להתעמת בין היתר עם עדויות של מקורבים לה המוקרנות על מסך וידאו. עלילת המחזה חושפת מציאות חיים שהובילה אותה אל הצעד הנואש, ומקפלת בתוכה אמירה על מעמדן הנחות של נשים בעולם פטרירכלי שנשלט על ידי כוחות דתיים קיצוניים שהולכים ומתחזקים.

 

"ההצגה הזו מנותקת מקונוטציות פוליטיות", מפתיעה ברזילי, "זו לא הצגה שעוסקת בפוליטיקה הישראלית אלא בחיים של הדמות המרכזית שנדחקה למצב בלתי אפשרי, שאילץ אותה לבחור במעשה קיצוני שיאפשר לה לפחות למות בכבוד".

 

 

ברזילי, שעשתה לה שם בעיקר כקומיקאית, אומרת שהחיבור שלה לדמות נולד מהרצאות של אביה, מזרחן ואיש מערכת הביטחון לשעבר, בנושא האיסלאם. "אחרי שאבא שלי פרש מהמוסד ויצא לגמלאות הוא החל להרצות בנושאים שונים שקשורים למקצועו כמזרחן. באחת ההרצאות הוא דיבר על האיסלם ועל גן העדן. זה ריתק אותי", היא מספרת, "יש משהו בקוראן שכתוב כמו סיפורי אלף לילה, מאוד ציורי, ויזואלי, צבעוני. אני זוכרת שיצאתי מההרצאה והבנתי למה גן העדן הזה, שמובטח לשאהידים, כל כך מושך".

 

רודפת העפיפונים

גם ספריו של חאלד חוסייני, "רודף העפיפונים" ו"אלף שמשות זוהרות", השפיעו על כתיבתה. "הרעיון למחזה התחיל להתבשל", היא אומרת ומדגישה, "מה שרציתי היה להביא לידי ביטוי את נושא זכויות האשה ואת הסכנה שאני מוצאת בהתחזקות הדת אצלנו.

 

"זה נכון שהמחזה מדבר על איסלאם, אבל גם אצלנו השלכות הדת על מעמד האשה חמורות. זה לא מעורר גלים אבל העובדה היא שנשים שרוצות להיכנס לסופרמרקט בבית שמש, צריכות לכסות את עצמן בצעיף. גם אצלנו יש אנשים שמדברים בשם האלוהים כדי לצבור כוח ולהתחזק על גבם של חלשים".


"יש היום בארץ רתיעה מלגעת בנושאים מחוץ לקונצנזוס" (צילום: אורי זמיר)

 

את המחזה היא כתבה בשלבים. בתחילה נכתב סיפור חייה של סמירה. בהמשך נכתבו עדויות בני משפחתה וחבריה של הדמות הראשית, שנמצאים איתה בחדר החקירות באמצעות קלטות וידאו שמציגים בפניה החוקרים. "בכתיבת העדויות המצולמות של בני משפחתה, נעזרתי בבן דוד של אבא שלי שהיה חוקר בשב"כ והמומחה למכונות אמת בארץ", מספרת ברזילי. "הוא לימד אותי איך מתחילים בחקירה, מה השאלות שצריך לשאול, ואיך בעצם מובילים חקירה. זו היתה עבודה מרתקת. נכנסתי לעולם שלא הכרתי".

 

ומה גילית?

 

"שיש באיסלאם הרבה מאוד מושגים, מונחים ותפישות שקיימות גם אצלנו. כמו ביהדות כך גם שם יש איסור על התאבדות. אבל כמו שנאמר בהצגה: לא חשוב מה כתוב, חשוב מה שאומרים שכתוב. זו הפרשנות שמעוותת".

 

להעלות הצגה שבמרכזה מחבלת מתאבדת ולא לגעת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, זה מעשה אמיץ.

 

"זו היתה החלטה ברורה מההתחלה. בדיוק בגלל זה כל המקומות שמוזכרים במחזה מומצאים. הפעם היחידה שהמילה 'ישראל' מוזכרת, היא בויכוח בין אחד הנחקרים לחוקרים. זו לא הצגה פוליטית במובן הזה של המילה".

 

אבל בישראל כמו בישראל, הכל פוליטי ולראייה, היו שחקנים שהעדיפו לא לקחת חלק בפרויקט מפחד שיבולע להם. מבלי להזכיר שמות אומרת ברזילי: "היו אנשים שפחדו, ושהבינו מהמחזה שהוא נגד האיסלאם אחרים חשבו שהוא יוצא נגד היהדות. האמת לא פה ולא שם. זה מחזה מורכב שמציג מציאות מורכבת. זו לא עוד הצגה על מסכנותם של הפלסטינים, על מלחמת אדמה או סכסוך פוליטי, אלא הצגה על הבעיה הדתית ועל מקומה של האשה".

 

את יודעת שבמקום הזה שכל דבר מעורר בו סערה, מספיק לראות פוסטר של אשה ערבייה על הכרזה, כדי שאנשים יביעו את דעתם. זה לא מלחיץ?

 

"אחרי המפגש הראשון של ההצגה עם קהל, הבנתי את מידת הלחץ. אני משערת שלהצגה הזו יהיה יותר קשה להביא קהל מאשר למופעי הבידור שלי. בגלל שאנחנו חיים כאן יש לכל אחד דעות קדומות ואני משערת שיהיו כאלה שרק הפוסטר של אשה ערבייה מכוסת ראש, יעצבן אותם.

כמו שהשרה לימור לבנת יצאה נגד סרט שהיא לא ראתה כי הספיק לה הטריילר. יש פה לא מעט כאלה שלא מעניין אותם לבדוק את הסחורה ומסתפקים בקנקן. זו בעיה גדולה ואני בהחלט חוששת שאנשים יגבשו דעה על ההצגה עוד לפני שיראו אותה.

 

"באווירה שקיימת היום גם אם חשבתי להציע את ההצגה לבתי הספר, אני משערת שיירתעו מלגעת בלזה. אולי זו הבעיה העיקרית, יש היום בארץ רתיעה מדברים שהם מחוץ לקונצנזוס".

 

זה נכון שתהיה אבטחה באולם שבו תציגי באדינבורו?

 

"דיברנו על זה. בפסטיבל אמרו שבמידת הצורך ובהתייעצות עם המשטרה, תסופק אבטחה. הם מבינים שהנושא רגיש. אני מודה שאחרי הרצח של ג'וליאנו מר חמיס, החששות התגברו. אנגליה היא לא מדינה שאוהבת את ישראל. אני משחקת ערבייה. יש חששות, אבל אני בעיקר מתרגשת".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טל שחר
ברזילי. "אני משחקת ערבייה ויש חששות"
צילום: טל שחר
לאתר ההטבות
מומלצים