קצת קשה לחשוב על מוסד המכיל אקווריום של כרישים עסקיים ככזה המתעד לפעול לטובתו של הציבור. הרי אנשי עסקים, בטח בלבה של בירת הקפיטליזם, דואגים בראש ובראשונה לעצמם, ואם כבר, אז שגם הסביבה תרוויח. האנשים הקטנים? זה לא אלו שמנקים את המשרד?

ובכל זאת, השותפות למען ניו-יורק, שהוקמה לפני תשע שנים כתוצאה מאיחוד של שני גופים: לשכת המסחר והתעשייה ו"שותפות ניו-יורק", לפחות מצהירה על מטרות שכאלו: לשדרג את היכולות הכלכליות של חמשת רובעי העיר ולשמר את מעמדה של ניו-יורק כבירת העולם בכל הנוגע למסחר, תרבות וחדשנות.

מי שמנהלת את הקואליציה הזו ביד רמה היא קת'רין וויילד. עוד לפני מינויה לתפקיד מנכ"לית ונשיאת השותפות, שימשה וויילד במשך כ-14 שנים כאחראית על פיתוח פתרונות דיור ברמה המקומית וכן סייעה בנושא ברמה הארצית. עוד קודם לכן הייתה אחראית על קשרי הקהילה בבנק "אנקור סייבינגס" ומילאה שלל תפקידים במרכז הרפואי הלות'רני. כעת היא נבחרת כדרך קבע לאחת מנשות העסקים החזקות ביותר בניו-יורק. ואין זה פלא, שכן ה"שותפות" מאגדת בתוכה את קרן ההשקעות למען ניו-יורק, עם קרוב ל-300 מנכ"לים חברים, ביניהם כמה ענקים כלכליים דוגמת סטיבן שוורצמן, הנרי קרביס, סטיב רות', ג'יימי דיימון, רופרט מרדוק, לויד בלנקפיין ופרד ווילסון. בנוסף, עם תקציב של 120 מיליון דולר, וויילד מקשרת בין שלל תאגידי ענק וחברות מרובות זרועות המספקות ביחד 7 מיליון משרות בארצות הברית ו-740 מיליארד דולר לתוצר הלאומי הגולמי בכל שנה.

הסטטיסטיקות והמספרים הנאים מגיעים לצד מחמאות: ריצ'ארד (דיק) פרסונס, לשעבר מנכ"ל טיים וורנר אמר כי: "לקאת'י יש את הידע והדחף לגרום לדברים להתבצע. וזה כלל לא קל כשמדובר בעיר כמו ניו-יורק".

"ניו-יורק היא מקום פתוח לכישרון, אנרגיה, עבודה קשה ותרבויות שונות". וויילד 

חשיבותה של עיר

קת'רין סו וויילד נולדה במדיסון, עיירה מנומנמת במדינת הגבינה הכל אמריקאית, וויסקונסין. "אני כבר לא ממש מבקרת שם" היא מודה, "אבל זיכרון חזק שלי הוא שרציתי להיות עיתונאית פוליטית כשהייתי צעירה. ערכתי כל עיתון בית ספר מגיל צעיר, כתבתי ומה לא. אפילו שלחתי מכתב לפולין פרדריק, שהייתה כתבת באו"ם. היא הייתה הדמות המקצועית הראשונה שהערצתי. שאלתי אותה איך אישה יכולה להגיע לקריירה שכזו בעיתונות בינלאומית. היו אלו שנות החמישים, והנשים בחיי היו עקרות בית, מורות או אחיות. לא היו יותר מדי אפשרויות אחרות. אמי, למשל, הייתה אחות".

וויילד, 65, דיברה לאחרונה בכנס העצמה ליזמים מטעם חברת "בלומברג", שם הדגישה את חשיבות האדם הבודד כמנוע צמיחה כלכלי וכיצד ניו-יורק העיר תשכיל לשמר את כוח המוח המקומי ולמנוע זליגה של מקומות עבודה למדינות השכנות והמתחרות. הרי בכל זאת, מדובר בכלכלה האחת-עשרה בגודלה בעולם. היא אף אמרה שבונוס בלתי צפוי מהמשבר הכלכלי היה ש"יזמים ואנשים מוכשרים איבדו את עבודתם. כלומר, חלקם פתחו כתוצאה מכך עסקים או מיזמים חדשים וחברו לקולגות שלהם בתחומי הטכנולוגיה, למשל. העיר חזקה מתמיד בנושא יזמות וחדשנות.

"דיוויד רוקפלר היה הראשון שהבין וביטא את החשיבות של ערים גדולות בכלכלה העולמית. הן תשתיות חיוניות לעסקים, והוא חש שהקהילה העסקית הבינלאומית צריכה להיות מחויבת בשימור ערים שכאלו. החברים באירגון שלנו מצטרפים כי הם מבינים את חשיבותה של העיר ואת הערך המוסף שהיא נותנת. גם אישית, וגם לעסק שלהם. בעיר אנשים נפגשים, חדשנות מתודלקת, ישנה הפריה הדדית בין תעשיות שונות, דברים שהם הכרחיים למאה ה-21. זה לא רק מדיה או פיננסים או אופנה, זה כל אלו ביחד ועוד".

הם גם באים בכדי להתחכך האחד בשני.

וויילד צוחקת בקול רם: "זה נטוורקינג מעולה! אלו לא רק האינטרסים של העיר אלא גם אינטרסים שבל בניית עסקים בינלאומיים".

והחברות במועדון היא דרך הזמנה בלבד. זה לא הופך את הגוף הזה לאליטיסטי?

וויילד מחייכת בשנית "בוודאי! מאוד אליטיסטי! הרעיון הוא לוודא שהאנשים שמריצים חברות עצומות יהיו מחוברים ומעודכנים במה שקורה בעיר המגורים שלהם ושירתמו את המשאבים העסקיים שלהם לטובת העיר. הרי הם תלויים בעיר שכזו וזה סחר הוגן. אלו אנשים איכותיים מאוד עם זמן יקר".

וויילד היא תומכת מוצהרת בתכנית הגירה חיובית. "העתיד הכלכלי של המדינה תלוי בזה. זהו אינטרס של כל האמריקאים", היא אומרת, ולאחרונה אף אמרה ש"זהו לא זמן טוב להגן על העשירים". כשאני שואל על כמות הדיעות והרצונות השונים בישיבות ה"שותפות", היא מסכימה: "המכנה המשותף הוא העיר והמדינה, ואנו נושאים מבט אל ראש העיר ואל המושל בשל המנהיגות שלהם, סדר העדיפויות שלהם והמטרות שלהם, ואז אנו מנסים לשנע את הקהילה העסקית לעבוד איתם. ברוב הפעמים אנו שואפים לתמוך במנהיגים הציבוריים. למשל, אחרי אסון התאומים, הקהילה העסקית פה נרתמה למאמץ והתחייבה באופן כמעט מיידי להשאיר את עסקיהם בניו-יורק. הרי לא ידענו בזמנו אם תהיה מתקפה נוספת על העיר, והם העמידו את החברות שלהם על הרגליים במהירות. הבורסה חזרה לתפקד בתוך שבוע. ניו-יורק הייתה כמו קבוצת ספורט שפעלה ביחד למען מטרה אחת, וחלק מהסיבה היא אנשי העסקים שהיו קשובים וזמינים כל העת".

כאן כדי לעזור

בנוגע למשבר הכלכלי, שמעסיק את חברי הוועד של וויילד השכם וערב, היא אומרת ש"המשבר העלה שאלות מהותיות לגבי כלכלת העיר. הפסדנו מיליארדי דולרים במיסוי, אם כי הרווחנו כבר את חלקם בחזרה. עדיין חסרים פה כמאה ועשרים אלף מקומות עבודה ביחס לשנים שלפני המשבר, אך אנו בדרכנו להתאוששות".

מהן התלונות שמגיעות לשולחנך?

"אני חושב שאלו ימי הזהב ליזמים מוכשרים. יש להם ראש עיר שהוא יזם מצליח, מודל לחיקוי כמותו כולם רוצים להיות לכשיגדלו. הוא הקים קו לעסקים, מחלקת עסקים קטנים, מרכזי תמיכה, תוכניות ללימוד. יש יותר תמיכה לעסקים קטנים מאשר בזמנים אחרים בהיסטוריה. הכסף והכישרונות של קרנות ההון סיכון זורמים לכאן מקליפורניה ומבוסטון, כי הם מרגישים שהם חייבם להיות פה. יזמים מהגרים לכאן מכל קצוות העולם. אנחנו בשותפות מעניקים הלוואות מדי פעם לעסקים הנמצאים בכל מיני שלבים בחייהם וגם המוסדות הפיננסים והבנקים הגדולים לפחות טוענים שהם מלווים באותה רמת אשראי של הימים ההם".

לא ממש...

"אני יודעת. אבל הם נעים בכיוון הזה, ואני חושבת שאנחנו במצב שהולך ומשתפר. ראש העיר הציע מתווה לעידוד הגירה ודאגנו שמאה מנכ"לים מובילים יחתמו על היוזמה הזו בכדי למשוך מחוקקים משני צדי המתרס לתמוך במתן ויזות עבודה, ויזות לסטודנטים, גרין קארדס וכו'. אני מקווה שלאובאמה יהיה את הכוח והיכולת לקחת את הנושא הזה ברצינות ולבצע רפורמה בעניין".

מה לגבי המושל החדש, אנדרו קואומו?

"הוא ניצב בפני גרעון תקציבי של עשרה מיליארד דולרים והוא פנה אלינו כדי שנעזור לחנך את הציבור בכדי שהוא יוכל לחייב את המחוקקים לסגור את הפער הזה מבלי להעלות את המיסים. עשינו זאת והוא גם הצליח במשימתו. אז בגדול, כל דבר שהמנהיגים חושבים שהוא חיוני וזקוקים לסיוע או תמיכה של הקהילה העסקית, אנחנו שם בכדי לעזור".

איך משפיעה הבירוקרטיה הבלתי נגמרת והסחבת באלבני על מאמציכם?

"מממ... קשה. קשה לבצע דברים בממשלת מדינת ניו-יורק. ההליך שם לא פשוט, ואדם זקוק לאישורים ודיונים רבים בכדי לקדם או לפתח משהו. יש לנו ערימת חוקים והליכים מסובכת מאוד. המושל התחייב לנסות ולהפוך את מדינת ניו-יורק ליישות ידידותית לעסקים. אנו מלאי תקווה ומנסים לעזור לו. קואומו, למשל, מכווץ את מחלקות הביטוח והבנקאות של המדינה והוא הזמין את ראשי התעשיות האלו מהמגזר הפרטי בכדי שיציעו דרכים אפשריות לביצוע התהליך. אני מלאת תקווה שנצליח להביס את הבירוקרטיה".

האם עדיין קיימת שחיתות והעדפת מקורבים במימשל?

"בכל מקום בו אנשים שולטים תהיה שחיתות. אבל כן הייתי מוסיפה שניו-יורק שואפת לשקיפות ומסיטה קרני אור למקומות חשוכים. ולעיר הזו יש גם – כפי שאתה ודאי יודע – כלי תקשורת מצוינים, ודי קשה לאנשים להסתיר משהו לאורך תקופה מבלי שאיזה עיתונאי יעלה עליהם".

מה לגבי דיור בר השגה? מושג ערטילאי שאולי קיים במציאות, אבל איש לא ראה אותו עדיין.

"כן. יש תוכנית כזו, אם אתה זוכה בר מזל בהגרלות של העיר... אני קוראת לניו-ג'רזי הרובע השישי שלנו מפני שכל כך הרבה אנשים עברו לשם. דיור בר השגה הוא דבר קשה שיש לבחון. עכשיו פשוט קשה יותר להתעסק בזה, וגם גופי המשכנתאות נמצאים במצב לא ממש טוב. שוק הדיור לא חזר לעצמו וגם לא הצרכנים. הרווחים שכן הפקנו הגיעו כתוצאה מיעילות, כלומר פחות אנשים עושים יותר עבודה ובאופן יותר אפקטיבי. כלומר, לא דרך עבודות חדשות, וזו בעיה. עלויות ביטוח הבריאות בארץ הזו... תראה, חברות הביטוח מעסיקות אנשים רבים, אך איש לא בטוח לאיזה כיוון עלויות הביטוח נעות ואיך נוכל להתמודד עם זה, אבל זוהי סכנה גדולה לכלכלה, כמו גם העליה המתמדת במחירי הנפט והעליה הנגזרת מכך במחירי המזון. זה מטיל לחץ גדול על אנשים שלא בהכרח יכולים להרשות זאת לעצמם".

את מרגישה שבגלל הרקע שלך יש בך חמלה גדולה יותר לאדם הקטן?

"לא גדלתי בסביבת אוניברסיטאות אייווי ליג, וזהו מעגל די סגור של אנשים שמעורבים במעגלים חברתיים מסוימים. אני אאוטסיידרית במובן הזה, מישהי מוויסקונסין, וזה נותן לי פרספקטיבה שונה מהם על הנעשה".

 "אני לא אידיאולוגית אלא פרגמטית". וויילד

ויילד מבלה כמעט שבוע בכל חודש בפורטו ריקו, שם גר וילפרדו לוגו, בעלה. בשאר הזמן היא מתגוררת בברוקלין, שם היא נהנית עם צמד חתוליה מסופי שבוע רגועים: "זו בריחה לשמה. אני משתדלת לא להגיע למנהטן". לבעלה, אגב, יש עשרה כלבים ושלושה-עשר חתולים מה שהופך אותה, לדבריה, "לעקרת בית פורטו-ריקאית למשך יום ראשון אחד בחודש".

כשהיא במנהטן, היא חברה בדירקטוריונים של הפדרל ריזרב הניו-יורקי, הרשות לפיתוח כלכלי, מכון מנהטן, ובעמותת המחקר למען בתי הספר של העיר.

השותפות אותה היא מנהלת, אותה ישות של "אנשים בעלי הלך מחשבה זהה שיש להם האפשרות להשקיע את זמנם ואת המשאבים האישיים והעסקיים שלהם בפרויקטים ובפעילויות שעושות הבדל" מתעסקת גם ברובעים האחרים, לא רק במנהטן. "אני עבדתי פה באופן אישי על בניית דיור ברובעים האחרים של העיר ושמתי דגש על האיזורים האלו. אנו משקיעים ברובעים האלו ובמדינה עצמה ובקהילות שונות. יש לנו העדפה שכזו. אנו עובדים כעת בהארלם, שם אנו עוזרים להכשיר נשים להקים קייטרינג או מאפיה משלהן. בנוסף, השקענו כמה מיליוני דולרים באירגונים של פרילנסרים, במטרה להעניק לשמרטפיות, אמנים ואנשים שמעסיקים את עצמם את הגישה לביטוח בריאות בר השגה. הם גרים בכל הרובעים, אם כי בעיקר מחוץ למנהטן, ומהווים חלק חיוני בכלכלה. בטח אלו היצירתיים שבהם שלא זוכים לתמיכה של מעסיק רציני".

ומה מביא את האחרים למנהטן?

"איל הנדל"ן מורט זוקרמן רואיין לאחרונה בדו"ח שהוצאנו ואמר שניו-יורק היא מריטוקרטיה, כלומר מבוססת על מצוינות אישית. כל אחד יכול להגיע לכאן ולקבל הזדמנות לעשות את זה בגדול. הרי אני באתי לפה בלי קשרים או מערכות יחסים משמעותיות ואני מכירה דוגמאות רבות אחרות שכאלו. ניו-יורק היא מקום פתוח לכישרון, אנרגיה, עבודה קשה ותרבויות שונות. אני מדברת עם יזמים סיניים רבים וכולם רואים את ניו-יורק כמרכז עסקיהם במערב, מקום בו אפשר להתפתח וללמוד ולעבוד. כאן מכשירים אנשי עסקים בינלאומיים".

וויילד נמצאת ב"שותפות למען ניו-יורק", על גלגוליה השונים, כבר קרוב לשלושה עשורים. התפקידים השונים והאישיים אותם פגשה נתנו לה את האפשרות להתפתח כאדם וכאשת מקצוע. "אלו מנהיגים בעלי שיעור קומה, שידעו להקדיש מעצמם למען העיר ולמתן הזדמנות לתושבים. אני, אישית, נהניתי מהטוב שבכל העולמות כי עבדתי עם אנשים בעלי כוח, אבל למען מטרה עירונית".

האם חשבת לנסות ולצאת לדרך עצמאית במהלך השנים האלו?

"לא, והיו לי הזדמנויות רבות לעשות כן. אני חושבת שהחופש לעבוד באירגון ללא מטרות רווח, כשאני לא דואגת לשורה התחתונה אלא רק לתוצאות ולעזרה לאנשים, זה משהו שתמיד רציתי לעשות. אבי היה רופא ואמי הייתה אחות, והם שירתו אנשים כל ימי חייהם. הנתינה הזו, השינוי לטובה שאפשר להביא לעולם הזה הוא דבר שחשוב לי מאוד ומעיר אותי בכל בוקר. אני מעוניינת בנושאים ציבוריים, בלקחת יוזמות ולגרום להן להתבצע".

היכן היו הכישלונות או החרטות במסע הזה?

"היי, אני לא אמורה לדבר על מה יכול להיות יותר טוב! וברצינות, תמיד, תמיד אפשר לשפר. אנחנו ב'שותפות' יכולים לערב יותר אנשים בהליכים. וכן, כבר לפני שנים היינו צריכים לתת יותר תשומת לב למה שקורה במדינת ניו-יורק, כי מה שנעשה שם הפך לכזה נטל על העיר. לו התמקדנו בנושא הזה מוקדם יותר היינו בוודאי עוזרים לשפר את הכלכלה יותר ממה שעשינו עד עתה. אני לא אידיאולוגית אלא פרגמטית. אני אוהבת תפוקה טובה ואני אוהבת לדאוג לאנשים במהלך העשיה".