דילמת המורד הסורי
מסע הטרור של המשטר הסורי נבלם בשיתוף פעולה של המורדים באינטרנט. ניתוח תורת המשחקים מנבא כי לאורך זמן, לא יוכל המשטר למהפכה מלמטה
במשך חודשים ארוכים ממשיך העם הסורי להיאבק ללא חת בשלטונם של בשאר אסד וחבורתו. מדי שבוע, בעיקר ביום שישי, יוצאים רבבות לרחובות הערים בכל רחבי המדינה וקוראים להפלת המשטר. בכל שבוע יש נפגעים במהלך ההפגנות הללו, ובכל זאת המאבק נמשך. המשך המאבק בתנאים שנוצרו בסוריה מהווה חידה גדולה לכל מי שעוסק בניתוח מצבים כאלה.
המשטר מצדו עושה מאמץ ניכר, בסיוע איראני, לשבור את רוחם של המפגינים. לצד הירי בתחמושת חיה נעצרים מדי שבוע אלפי מפגינים. רובם עוברים מסכת עינויים וחקירות בבתי הכלא הידועים לשמצה של סוריה. בימים האחרונים הועלו לרשת כמה סרטונים מזעזעים המציגים גופות נחקרים שעברו עינויים קשים מנשוא. גם כתבת אל-ג'זירה שהוחזקה בכלא בדמשק מספר ימים לפני שגורשה לאיראן, סיפרה על עינויים מתמשכים שראתה ושמעה בהיותה בכלא.
מנגנוני דיסאינפורמציה סוריים מנסים לטעון להתערבות חיצונית. למרות מסע הטרור והפחד שמנהלים השליטים הסוריים, על אף ההרג הנמשך והמעצרים התכופים, על אף ההתנכלות הנמשכת להנהגה המקומית וכפיית הווידויים הפומביים, המאבק נמשך. החידה הגדולה היא מי עומד מאחורי זה. מי מצליח להוציא את הציבור לכיכרות יום אחר יום, שבוע אחר שבוע? מי מצליח לחשל את לבבותיהם לא לירוא מרובי החיילים ומעינויי הכלא?
התשובה הברורה מאליה היא היכולת של אנשים לתקשר אלה עם אלה דרך האינטרנט, ולעקוף את כל איסורי המשטר על התאגדויות ציבוריות. היכולת הזו צומחת מהרשתות החברתיות למיניהן ומתוגברת על ידי הטלפון הנייד המאפשר לכל אחד, במספר מהלכים פשוטים, להעביר סרטון וידאו קצר לידיד בלבנון או בטורקיה ולהעלותו ליוטיוב או לפייסבוק.
אלו תנאים הכרחיים אמנם, אך אינם תנאים מספיקים. כדי שהמחאה תימשך, צריכים להתמלא תנאים נוספים, כגון תחושת ביטחון בלתי מעורערת בצדקת הדרך אל מול הלוחמה הפסיכולוגית של המשטר. ולא פחות חשוב מכך: צריך לשבור את מחסום הפחד ולשם כך נדרשת אמונה במפגינים לצדך, שלא יבגדו ולא ינטשו אותך לבד במערכה. אחד ההסברים המעניינים ביותר לקשר בין האינטרנט והרשתות החברתיות לבין תנאים מהסוג הזה נותח לאחרונה במאמר של ד"ר חיים אסא במסגרת סדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל-אביב.
ד"ר אסא הביא לדיון תובנות מתורת המשחקים. מצבם של מפגינים במשטר דיקטטורי מהסוג שקיים בסוריה, הוא טוען, דומה מאוד למצב המוכר בתורת המשחקים כ"דילמת האסיר" (שהמאמר מציע להגדירו מחדש כ"דילמת המורד"): שיתוף פעולה בין המתקוממים נגד המשטר עשוי להביא רווחים גדולים של חירות ודמוקרטיה, אלא שהיעדר אמון בין המורדים, והפחד מפני בגידת השכן או הידיד, גורמים לכולם לפחד ולפיכך לשיתוק מתמשך.
האינטרנט עקף את הבידוד
האינטרנט משנה את המצב מבסיסו: ראשית, הוא יוצר סובייקט תבוני ומודע לעולמו של המורד, שהידע נמצא בהישג ידו, והפער בין השקרים שבהם הוא מולעט לבין האמת הנשקפת מהמסך נעשה נהיר וברור. שנית, האינטרנט, ובעיקר הרשתות החברתיות, מספקים דרך לעקוף את הבידוד והפחד שיוצר את דילמת המורד. דרך האינטרנט אפשר להעריך טוב יותר מה יעשו האחרים.
בכל פעם שהמורדים יוצאים לרחובות ומזהים את אותם המונים שפגשו על מסך האינטרנט מפגינים לצדם, גובר אמונם ברווח הצפוי משיתוף פעולה, והם מגבירים את נחישותם להיאבק שכם אל שכם.
לדעתו של ד"ר אסא, ניתוח מערכות הסייבר-ספייס מעיד שההפגנות יימשכו ושלא ניתן לעוצרן. כהיסטוריונים האמונים על הידיעה שאין דטרמיניזם בהיסטוריה ושכל מצב יכול להשתנות כתוצאה של סדרת גורמים שאיננו מכירים בהווה, אנחנו צריכים להיזהר בקביעות נחרצות כאלה, אולם ברור שהמשטר הסורי יצטרך לנקוט באמצעים דרסטיים הרבה יותר כדי לבלום את המרד, וסביר גם להניח שלאורך זמן לא יוכלו לעמוד נגד העוצמה של מהפכה מלמטה המתחוללת כביכול מעצמה, באמון גובר והולך בין משתתפיה וללא הנהגה שאפשר לשתק אותה.
פרופ' דרור זאבי, מרצה בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון
