שתף קטע נבחר

שווה תפילה

אחד לאצולה הספרדית ואחר לאשכנזית, זה שאירח את האפיפיור, זה של הרבי מליובאוויטש וזה של ראש העיר, באחד מתפללים ברוקרים ובאחר הומואים: ח"י בתי כנסת מומלצים בניו-יורק

בניו-יורק, שהיססה לאשר את החוקה האמריקאית מכוון שלא כללה הגנה מפורשת לחופש הדת והביטוי, תמצאו היום מבחר אימתני של דת וביטוי יהודיים. אם לכל שני יהודים שלוש דעות, אתם מוזמנים לחשב כמה אפשרויות למניינים, בתי כנסת ובתי מדרש יש בשטעטל הגדול בעולם. לפניכם רשימה של בתי כנסת ששווים תפילה.

 

רודף שלום - עוצמה רפורמית באפר ווסד סייד

הבניין של הקהילה הרפורמית ברח' 83 על סנטרל פארק ווסט מקרין עוצמה. המבנה המפואר בהשראה רומנסקית (סגנון ימי הביניים הקדם-גותי) נחנך בשנת 1930, אבל הקהילה עצמה הוקמה עוד בשנת 1842 בלואר איסט סייד. בין לבין הקהילה התמקמה באפר איסט סייד לפני שהגיעה למקומה הנוכחי באפר ווסט סייד, הלב היהודי של מנהטן. "רודף שלום", אחת הקהילות הרפורמיות החשובות בניו-יורק, היתה הראשונה שהקימה בשנת 1970 בית ספר יהודי רפורמי בארצות הברית. כדאי לבקר בבית הכנסת כדי לראות פאר יהודי מהו. אולם התפילה הענק, ארון הקודש המפואר, העיצוב הפנימי המוקפד והמהודר מפגינים את העושר והבטחון של החוגים היהודים הפרוגרסיביים בסמוך לבנייני המגורים המפוארים שצופים על הפארק ממערב.

West 83rd Street 7

 


"כדאי לבקר בבית הכנסת כדי לראות פאר יהודי מהו". רודף שלום (צילום: באדיבות ויקיפידיה)

 

בית הכנסת סנטרל - בודפשט במנהטן

אם באמצע הקניות בבלומינגדייל'ס חפצתם פתאום בחוויה דתית מסוג אחר, "סנטרל" הרפורמי הוא התשובה עבורכם. בלקסינגטון פינת 55, בלב מקדשי הקניות, לא תוכלו לפספס את המבנה החצוף והצבעוני, שבחזיתו שני מגדלים עם כיפות בצלים. לסגנון האקלקטי הזה יש אפילו שם מרשים שממתג אותו כיאה לפרק חשוב מהמסורת הארכיטקטית היהודית: סגנון התחייה המורי. הסגנון הזה היה חביב במיוחד על יהודי אירופה במאה ה-19, בתקופה שבה הקהילה תפסה ביטחון ורצתה לקבוע נוכחות ניכרת לעין בערים האירופאיות הגדולות. היהודים שחיפשו סגנון משלהם החליטו לעשות מיתוג מחדש לסגנון המורי (כלומר התקופה בספרד המוסלמית שלפני הכיבוש הנוצרי). הם שילבו גם אלמנטים סגנוניים אירופאים ואפילו נוצרים מובהקים וגם מנה גדושה של אוריינטליזם סנטימנטלי (שנקרא לעתים סגנון ביזנטיני). אחד מבתי הכנסת המפורסמים שנבנו באירופה בסגנון הזה הוא בית הכנסת הראשי בבודפשט. "סנטרל" הניו-יורקי נחנך בשנת 1872, קצת יותר מעשור לאחר בית הכנסת בבודפשט, והוא מחקה אותו מפנים ומחוץ (אולם התפילה הוא חיקוי מדוקדק, אף שקטן יותר). "סנטרל" הוא אחד מבתי הכנסת הוותיקים בארצות הברית שמשמשים ברציפות מאז הפתיחה. הוא הוכרז אתר לאומי ושופץ מספר פעמים, במיוחד לאחר שריפה שפגעה בו בשנת 1998. בין השאר השריפה כילתה, לא עלינו, את העוגב שליווה את היהודים המתפללים ולכן תוך שנים מעטות נחנך עוגב חדש, מפואר יותר, מתוחכם יותר, רב צינורות, מפוחים ופיות. העוגב הזה, פאר היצירה של תעשיית העוגבים הקנדית, מכיל איזו פונקציה מוזיקלית מיוחדת שמדמה תקיעת שופר דרמטית, המסייעת להגברת האפקט בתפילות הרלוונטיות בימים הנוראים ופונקציה נוספת של כליזמר.

652 Lexington Avenue at 55th Street, www.centralsynagogue.org

 

בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי - זכות ראשונים

הקהילה היהודית באמריקה היא ברובה ממוצא אשכנזי אבל זכות הראשונים שייכת לספרדים. בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי (שארית ישראל) בניו-יורק הוא הקהילה היהודית הראשונה שנוסדה בצפון אמריקה, עוד בשנת 1654. בית הכנסת הראשון של הקהילה הזאת נבנה בשנת 1730, הרבה לפני העידן האשכנזי, ובית הכנסת הנוכחי, בעל החזית הקלאסית הסולידית, נבנה בשנת 1897, התקופה בה נבנו כמה מבתי הכנסת הגדולים של העיר. להבדיל מבתי הכנסת האשכנזים של התקופה, בית הכנסת הספרדי הזה לא עוטה את הסגנון המורי הספרדי המגונדר ומעוטר לעייפה. להיפך, אכסדרת העמודים הקורינתיים בחזית הבניין הבהיר והאלגנטי קרובה לסגנון התחייה היווני שרווח בבנייה הציבורית בארצות הברית באותה התקופה. פנים בית הכנסת נבנה במסורת של בתי הכנסת הספרדים המפוארים של אירופה, במיוחד הוא מזכיר את בית הכנסת הפורטוגזי היפהפה באמסטרדם.

8 West 70th Street, www.shearithisrael.org

 


"זכות הראשונים שייכת לספרדים". בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי (צילום: אתר בית הכנסת)

 

בני ישורון

המבנה חמור הסבר ברח' 88 על וסט-אנד (שדרת הפסיכולוגים והפסיכיאטרים של מנהטן) מספק את התפאורה המשולמת לחוש את הדופק היהודי של האפר ווסט סייד, השכונה בה מבטאים את הזהות היהודית על ידי התחבטות בשאלה הנצחית: איך מבטאים את הזהות היהודית? את חיבוטי הנפש והגוף אפשר לבחון בבני ישורון המסורתי והמרדני כאחת ותוך עיון בהיסטוריה הפתלתלה שלו. תמצית המסע של קהילת BJ (ראשי התיבות באנגלית) עד כה: הקהילה התחילה כאורתודוכסית בשנת 1825 (השניה בוותק בניו-יורק) ואת בית הכנסת הראשון פתחו ברח' אלם בסוהו. חסרי מנוחה, הם עברו דירה מספר פעמים, בין השאר לבלוק בו נמצאת היום חנות הכלבו מייסיס, ובשנת 1917 חנכו את המבנה הרומנסקי הנוכחי. בין לבין, הקהילה הייתה מיוזמי הקמת המוסד החינוכי המרכזי של הקונסרבטיבים, הסמינר התאולוגי היהודי ליד קולומביה, ועוד הספיקה להצטרף לרפורמים ולעבור אחר כך לקונסרבטיבים, להוציא סידור עצמאי ובשנת 1990 להכריז על עצמאות. ק"ק בני ישורון היא unafiliated, לא מזדהה עם אחת התנועות היהודיות המרכזיות, כלומר הם מחליטים לבד ממי הם מקבל הוראות. מה יותר יהודי מזה?

West 88th Street 257, www.bj.org

 

טמפל עמנו-אל - הקתדרלה היהודית

פרסומה של ניו-יורק בעולם אמנם לא נשען על הקתדרלות שלה, אם כי גם כאלה לא חסר כאן. ובניו-יורק, כמתבקש, יש גם תשובה יהודית הולמת שהבולטת והחשובה שבהן היא טמפל עמנו-אל המתנשא בנקודה היוקרתית והבולטת בשדרה החמישית פינת רח' 65. המבנה המרשים שנחנך בשנת 1929 בא להראות שהיהודים כאן יכולים להתפלל לא פחות טוב מהגויים מסביב. ההיכל רחב הידיים יכול להושיב קהל בן 2,500 איש, מה שהופך אותו לבית הכנסת הגדול בניו-יורק וייתכן שאף הגדול בעולם. כיום חברים בקהילה הגדולה כ- 3,000 משפחות, לרבות ראש העיר בלומברג ומשפחתו. הסגנון המפואר וחמור הסבר הוא תערובת של השפעה רומנסקית, כלומר תקופת ימי הביניים הקדם-גותית (החזית הכנסייתית-משהו והמגדל שמאחור) ופה ושם (בעיקר בפנים) השפעה מורית ולא מעט אר דקו. לפני כחמש שנים בית הכנסת שוחזר בקפדנות בהשקעה גדולה תוך שימור ותיעוד האלמנטים הרבים והייחודיים שבו. המוזיאון במקום, המכיל כ- 650 חפצי יודאיקה מהמאה ה- 14 ואילך, מציג מלבד חפצי קודש וריטואל מסורתיים נדירים גם חפצים הקשורים להיסטוריה של הקהילה ושל מבנה בית הכנסת. ההיסטוריה של הקהילה היהודית באמריקה שלובה בתולדות המקום. רשימת המכובדים שנמנו על הקהילה היא סיפור ההצלחה היהודי. למשל, אוסקר שטראוס, השר היהודי הראשון (למעט, יהודה בנימין שהקדים אותו ושירת, למרבה המבוכה, כשר המשפטים של הקונפדרציה של הדרום המורד), ארווין ברלין וג'ורג' גרשווין, וראשי ABC, CBS ו- NBC היו חברים בקהילה באותו הזמן. הדסה, ארגון הנשים הציוני, הוקם במקום בשנת 2012. כיום יש מגמה בתנועה הרפורמית של חזרה למקורות. לא כאן. הטמפל הוא הדוגמה המובהקת לחזות ביהדות הרפורמית האמריקאית הוותיקה. למשל, סידור התפילה נפתח משמאל לימין והטקסט מבוסס על אנגלית ציורית (העברית שיש מתורגמת). מי שרוצה בהשראה דתית מבלי לצאת מהבית: התפילות משודרות ברדיו ומועברות באינטרנט.

One 65th Street on Fifth Avenue, www.emanuelnyc.org

 


"ההיכל רחב הידיים יכול להושיב קהל בן 2,500 איש, מה שהופך אותו לבית הכנסת הגדול בניו-יורק וייתכן שאף הגדול בעולם". טמפל עמנו-אל (צילום: אתר בית הכנסת)

 

החברה לקידום היהדות - רקונסטרוקטיביזם יהודי במנהטן

הקטנה בין התנועות היהודיות המרכזיות באמריקה היא בעלת השם המסובך ביותר, היהדות הרקונסטרוקטיבית. מי שרוצה להצטרף למניין רקונסטרוקטיביי מוזמן לבית הכנסת באפר ווסט סייד בעל השם המחייב - The Society for the Advencement of Judiam. התנועה האינטלקטואלית משהו הזאת נמצאת בין הרפורמים לקונסרבטיבים ונוסדה על ידי הרב מרדכי קפלן שהיה איש הסמינר התאולוגי היהודי הקונסרבטיבי. בית הכנסת הוותיק הזה על רח' 86 על סנטרל פארק ווסט הוקם בשנת 1922 וקפלן בעצמו שימש כרב הראשון כאן. טקס בת המצווה שנערך כאן לבתו של קפלן היה הראשון מסוגו מעולם.

West 86th Street 15, www.thesaj.org

 

בית הכנסת של פארק אווניו (ק"ק אגודת ישרים) - רצינות קונסרבטיבית בלב האפר איסט סייד

הקהילה נוסדה בשנת 1882 על ידי יהודים יוצאי גרמניה והתחילה את דרכה כקהילה רפורמית. לאחר מעבר בין מספר אתרים בית הכנסת התמקם במשכן הנוכחי על פארק אווניו ורח' 87 והקהילה אימצה רשמית את השם המזכיר את הרחוב היוקרתי של האפר איסט סייד. המבנה המרווח, עם מקומות ישיבה לכ- 1,500 איש, נחנך בשנת 1927 בסגנון המורי האוריינטלי-עיטורי. בשנות ה-30 הקהילה התחברה אל התנועה הקונסרבטיבית והיא היום מונה כ- 1,500 משפחות ונחשבת לאחת הידועות, הגדולות והעשירות שבין הקהילות הקונסרבטיביות באמריקה. באופן הולם כל כך לתנועה, המבנה והאולם הראשי אמנם מפוארים ומרשימים אך מקרינים איפוק, כמו החליפות היוקרתיות של עורכי הדין, הבנקאים ואנשי העסקים העשירים הפוקדים את המקום. בית הכנסת הזה הוא מקום נהדר להיחשף בו לתנועה הקונסרבטיבית החשובה כל כך ביהדות ארצות הברית במיוחד מפני שלעתים היא מוכרת פחות לישראלים. ביום כיפור הייתי כאן לנעילה: האולם הראשי היה כה מפוצץ שפתחו אולם נוסף מרווח בקומת המרתף כדי לאפשר למאות מתפללים נוספים לכפר על חטאיהם.

East 87th Street 50

 

איסט פארק - אפילו האפיפיור היה כאן

לא לבלבל עם בית כנסת של פארק אווניו. איסט פארק המפואר והוותיק הוא אורתודוכסי. אם אתם צריכים הוכחה שהמקום שווה ביקור: האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר היה כאן בשנת 2008. אבן הפינה למבנה הוותיק והמפואר (בסגנון מורי-ביזנטי. שימו לב למגדלים הלא-סימטריים) הונחה בשנת 1889.

163 East 67th Street, www.parkeastsynagogue.org

  

770 - בית חב"ד האולטימטיבי

יש מקומות שידועים באמצעות הכתובת שלהם. 770 זה אולי הדוגמה היהודית המובהקת, כלומר 770 איסטרן פארקווי שבקראון הייטס, הרובע החרדי שבברוקלין. הבית הזה, שאפשר לראות את הרפליקה שלו בכפר חב"ד בדרך לנתב"ג, שימש כביתו של הרבי מליובאוויטש הוא אדמו"ר חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון (הידוע סתם כרבי או כמשיח). גם לאחר פטירת הרבי בשנת 1994, הבית המשיך לשמש כמרכז העולמי של חסידות חב"ד ושליחיה בכל העולם. זהו אולי בית הכנסת היחיד בעולם שנמצא במבנה ששימש בעברו הרחוק כקליניקה להפלות לא חוקיות.

Eastern Parkway 770

 

בית אלוהים - אפר ווסט בברוקלין

קהילת בית אלוהים הרפורמית בפארק סלופ היא הקהילה הרפורמית הגדולה בברוקלין (בת כאלף משפחות) והקהילה היהודית הוותיקה ביותר בבורו שפועלת בהמשכיות תחת אותו השם. ההתחלה היתה בשנת 1861 ובשנת 1910 הושלם המבנה הגדול בסגנון התחייה הקלאסי (סגנון הבנייה הציבורית שרווח באמריקה באותה התקופה). חלל בית הכנסת הרחב, הבהיר והמואר על ידי חלונות גדולים מזכיר קצת את הכנסיות הפרוטסטנטיות שבארצות הברית (להבדיל מאלה בסגנון הגותי או הרומנסקי שלהן דומים כמה מבתי הכנסת הגדולים במנהטן). בשנת 2006, ארבעה ימים לפני יום כיפור, קרסה התקרה. איש לא נפגע אך תפילות יום הכיפורים התקיימו בכנסיה סמוכה שפתחה את שעריה ליהודים חסרי הגג. כיום בית הכנסת הוא מוסד בולט במבנה ורוח במרכז שכונת פארק סלופ, אחת הנאות בניו-יורק. מעין אפר איסט סייד של ברוקלין. אבל מסיבות בטיחות לא משתמשים באולם המרכזי, עד שהקהילה תשפץ אותו. בית אלוהים מתהדר בגיוון וקבלת אורחים. במשך שתי שבתות בחודש בית הכנסת נותן קורת גג לקהילה צעירה בשם אלטשול, שאותה יזמו כמה חבר'ה בעת מפגש בבר בשנת 2005. באלטשול התפילה היא לפי ההלכה או המסורת האורתודוכסית אבל תוך דגש על מניין שוויוני.

274 Garfield Place, Park slope, Brooklyn

 

מאונט סיני - התחדשות יהודית בוושינגטון הייטס

מחוץ למסלולי התיירות של מנהטן אפשר להצפין לוושינגטון הייטס ולראות כיצד שכונה בעלת עבר יהודי מפואר מחדשת את פניה. הנוכחות היהודית ההיסטורית בוושינגטון הייטס התבססה בעיקר על יוצאי גרמניה והביאה את הכינוי "פרנקפורט על ההאדסון" (בין השאר, הנרי קיסינג'ר גדל כאן). עם השנים היהודים היגרו לשכונות אחרות והקהילה ומוסדותיה הדלדלו מאוד. אבל בעקבות ישיבה יוניברסיטי הסמוכה, משפחות אורתודוכסיות צעירות התחילו להתמקם כאן מסביב למוסדות היהודים הוותיקים בשדרת בנט ותוך ניצול שכר הדירה הנמוך יחסית. הדור הצעיר "השתלט" על מאונט סיני ותוך שנים ספורות הפך בית הכנסת האורתודוכסי מאונט סיני (פינת רח' 187) לאבן שואבת כך שמאות צעירים בשנות העשרים והשלושים גודשים אותו בערבי שבת. הנוכחות האורתודוכסית הבולטת היא מגוונת למדיי גם בסביבה מצומצמת זאת. כמה בלוקים דרומה על שדרת בנט אפשר לראות את בית הכנסת הקטן של קהילת ברויאר החרדית המסוגרת.

135 Bennett Avenue

 

בית הכנסת של השדרה החמישית - האצולה האורתודוכסית האשכנזית

העושר של האריסטוקרטיה האורתודוכסית של האפר איסט סייד לא ניכר במבנה בית הכנסת עצמו. המיקום עצמו הוא אסטרטגי ויוקרתי על השדרה החמישית ורח' 62, אבל הבניין הוא צנוע למדיי מבחוץ וגם מבפנים הוא רחוק מלנקר עיניים. המבנה מכיל את המוסדות השונים של הקהילה בשמה הרשמי "עטרת צבי" (למשל, יש כאן מקווה) ואולם בית הכנסת נמצא בקומה השלישית והוא נאה ומרווח אבל קטן וצנוע בהרבה לעומת בתי הכנסת אדירי הממדים שנמצאים בשכנות. העוצמה של הקהילה באה לידי ביטוי לא במבנה אלא באנשים החברים בה. את ספסלי העץ כאן חובשים כמה מעשירי ונכבדי מנהטן (אלי ויזל כבר אמרנו?) והחזן יוסף מלווני הוא פשוט מדהים.

East 62nd Street

 

בית הכנסת ע"ש אדמונד ספרא - האצולה האורתודוכסית הספרדית

בלוק צפונה מבית הכנסת האשכנזי של השדרה החמישית, על רח' 63 והשדרה, תמצאו את המהדורה הספרדית, שנחנכה בשנת 2003 בתרומתו של הבנקאי אדמונד ספרא לזכר אביו. בית הכנסת הספרדי הוא מאופק ואלגנטי מבחוץ - הכניסה הנאה מצופה באבן ירושלמית שנחצבה בהרי יהודה - ומבפנים החלל הפנימי מרווח, מתוכנן לפרטי פרטים בשילוב מוקפד של מודרניות עם אלמנטים מסורתיים. הסידור של החלל הפנימי מרשים כאשר הקהל יושב בספסלים המתעגלים מסביב לבמה.

11 East 63rd Street, www.ejsny.org

 


"שילוב מוקפד של מודרניות עם אלמנטים מסורתיים". בית הכנסת ע"ש אדמונד ספרא (צילום: אתר בית הכנסת)

 

קהילת בית שמחת תורה - גאווה יהודית

לקהילה הגאה של יהודי ניו-יורק (כלומר, של ההומואים, הלסביות הבי והטרנס לפי הפירוט המקובל) עדיין אין משכן קבוע, אם כי עובדים על זה. בינתיים הגייז נעים ונדים ממקום למקום לפי לוח הזמנים היהודי. בערב שבת באופן מסורתי החבר'ה משתלטים לרגע על איזו כנסייה מקבלת אורחים באיזור צ'לסי ומקבלים שם את השבת. ראשיתה של הקהילה בשנת 1973 ביוזמה של ג'ייקוב גבאי, הומו יהודי ניו-יורקי יוצא הודו, ולאט לאט היא צברה תאוצה והכרה. שמה של CBST התפרסם בגלל תפילות הימים הנוראים עת הקהילה שוכרת את מרכז הקונגרסים הראשי של מנהטן, מרכז ג'אביס שמאחורי פן סטיישן ומכריזה על מדיניות "דלת פתוחה", כלומר כל דיכפין יכול לבוא להתפלל בלי לשלם ובלי RSVP (בבתי הכנסת של מנהטן צריך לרכוש כרטיס ולהבטיח מקום מבעוד מועד בעונת החגים בה הביקוש גואה). כבר כמה שנים שהתבססה מסורת ניו-יורקית כאשר אלפי איש מכל שכבות החברה הליברלית היהודית (רבים, כמובן, אינם גייז) באים לכאן כדי לכפר על החטאים. רגע השיא הוא ב"כל נדרי" בערב יום כיפור כאשר האולם הענק מפוצץ באלפי איש כך שקשה למצוא מקום ישיבה. כאשר סיפרתי למחרת למתפלל בבית הכנסת של השדרה החמישית שהייתי בכל נדרי ב-CBST, האיש קבע בהערכה שזהו "כל נדרי" הגדול ביותר בניו-יורק. בית הכנסת הוא unafiliated, כלומר אינו מזדהה עם אחת התנועות היהודיות, אבל מתפללים מסידור רקונסטרוקטיבי (בערך בין הרפורמים לקונסרבטיבים).

 

בית הכנסת ברח' אלדרידג' - העבר המשוחזר של הלואר איסט סייד

בית הכנסת האורתודוכסי הוותיק הזה, שנחנך בשנת 1887, הוא הוותיק בין בתי הכנסת באמריקה, שנבנו על ידי יהודים יוצאי מזרח אירופה. בתקופה הזאת גלים על גלים של מהגרים יהודים הגיעו לניו-יורק והתמקמו בלואר איסט סייד. בשכונה הצפופה והענייה היהודים בנו את הבניין המרשים בסגנון התחייה המורי, שעמד היטב בתחרות העזה עם בתי הכנסת המפוארים שבנו היהודים העשירים והמבוססים יותר בשכונות הצפוניות יותר של מנהטן. ככל שהיהודים בשכונה התערו בחברה האמריקאית הם נדדו לשכונות מרווחות ונחשבות יותר והלואר איסט סייד הפך למקום של היסטוריה יהודית מפוארת בעוד ההווה היהודי הניו-יורקי עבר דירה. מימי הזוהר של שנות השלושים ועד שנות החמישים הקהילה הצטמקה ובבית הכנסת המהודר מים חלחלו מהתקרה ועלויות החימום והאחזקה הכריעו את הקהילה הענייה שסגרה את האולם המרכזי ועברה להתפלל בחדר צנוע במרתף ששימש כבית המדרש. באמצע שנות ה-80 בית הכנסת הוחל בפרויקט שימור שנמשך שני עשורים בהשקעה של מיליונים, תוך שחזור קפדני של האלמנטים הארכיטקטוניים ותיעוד ההיסטוריה של הבניין והקהילה. לאחרונה הותקן ויטראז' וירטואוזי בחלון המרכזי. כיום המניין האורתודוכסי ממשיך להתכנס כאן ויש גם מוזיאון יהודי וסיורים קבועים במקום.

Eldridge Street 12. המוזיאון פתוח בימים ראשון עד חמישי משעה 10 בבוקר עד 5, וביום שישי עד שעה 3. כניסה: $10 למבוגרים, $8 לסטודנטים/פנסיונרים, $6 לילדים בגיל 5-18. ביום שני הכניסה חופשית.

 

בית הכנסת של וול סטריט - המניין של הבורסה

אם חפצתם להתחכך בבנקאים שומרי המצוות של וול סטריט בעת התפילות הקבועות שלהם, תוכלו למצוא אותם כאן בבית הכנסת הזה בן 85 שנה.

47 Beekman Street

 

רמת אורה - אורתודוכסיה מודרנית ליד האוניברסיטה

בית הכנסת במורנינגסייד הייטס הוא מעוז של האורתודוכסיה המודרנית. המיקום ברח' 110, בלוקים ספורים מהקמפוס של קולומביה, אחת האוניברסיטאות היהודיות בעולם (יש לה אפילו בית מדרש - הסמינר התאולוגי היהודי). סטודנטים ופרופסורים ורבנים חשובים מתפללים כאן במניין חוצה דורות ותארים. רבים מהסמינר, מוסד הדגל של התנועה הקונסרבטיבית, מעדיפים את בית הכנסת האורתודוכסי הזה.

550 West 110th Street

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אתר בית הכנסת
"הכניסה מצופה באבן ירושלמית שנחצבה בהרי יהודה". בית הכנסת ע"ש אדמונד ספרא
צילום: אתר בית הכנסת
מומלצים