שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כנגד כל השיקויים
    ערכנו טעימת וויסקי בן עשר שנים. המטרה: להעלות על נס את העשור הראשון של המגזין הזה, והאמת היא שגם את הכבד הראשון של כותביו

    ימי שנה לא קיימים מחוץ לחוויה האישית של זה שזוכר אותם. הטבע לא יודע ולא אכפת לו כשמישהו מגיע לגיל 30, ואם תתעלמו מתאריך החתונה שלכם, העולם לא יכעס עליכם. רק האישה. אבל סמלים חשובים לבני האדם, ואין דרך טובה יותר לחגוג תאריך סמלי כמו יום ההולדת העשירי של המגזין הזה מלשתות וויסקי שהגיע לאותו גיל בדיוק. תשאלו כל סקוטי בן עשר, והוא יגיד לכם אותו דבר.

     

    בגלל שתאריכים סמליים עוברים הכי טוב במקומות סמליים, הרמנו טלפון ל"נורמה ג'ין" התל אביבי ושאלנו אם בא להם לארח אותנו להרמת הכוסית. הנורמה

    ואנחנו הולכים ביחד כבר יותר כוסות ממה שניתן לזכור, ויש שם יותר סוגי וויסקי ממה שבא לנו לספור, כולל אחד של מבשלת Bruichladdich שיושן בחביות יין כרמל ואנחנו לא מכירים שום מקום אחר בארץ שמגיש אותו (בינינו, הסיפור של הוויסקי הזה טוב יותר מהטעם שלו). יואב עלון, הבעלים, אמר לנו שהוא מכין לנו שמונה סינגל־מאלטים בני גילו של בלייזר לטעימה עיוורת, ואנחנו הדפנו אותו מדרכנו באלימות עוד לפני שהוא סיים את המשפט. מה הוא מדבר כשאפשר לשתות?

     


     

    היינו חמישה. עורך שכבר מזקין, עורך משנה שנולד זקן, איציק "אפליה מתקנת" שאשו, יוני ישי שכבר שנים מהווה את רוב עמותת הוויסקי בישראל, ואני, חתיך מתמיד. הנסיבות החגיגיות לא מנעו מאיתנו לחלק ציונים, והתוצאות יצאו צמודות מאוד: ההפרש בין הציון הממוצע של המקום הראשון לזה של האחרון עמד על קצת פחות מנקודה אחת מתוך עשר אפשריות. אנחנו מצרפים את הדירוג בסדר עולה, וגם את המחיר הכי טוב שמצאנו לכל אחד מהבקבוקים, למרות שאם אתם רוצים להשיג אותם במחיר הזה תזדקקו לקשרים בגוגל.

     

    8) בושמילס מאלט 10 שנים. למקום האחרון הגיע הוויסקי האירי היחיד בטעימה. כמו אירי טוב הוא מזוקק שלוש פעמים בדוד, ועשוי מלתת שעורה שיובש בכבשן סגור, כך שהוא חף לחלוטין מעשן. הריח ירוק, והטעם מתקתק וקצת ונילי, עדות ליישון בחביות ברבן וסיום בחביות שרי. יחסית לוויסקי הוא מרענן. יחסית למים הוא חום (260 שקל ל־700 מ"ל).


    משמאל: בושמילס מאלט, Tobermory

     

    7) Tobermory. כן, גירסת העשר שנים. ואנחנו הולכים להפסיק לציין את זה לגבי כל אחד מהבקבוקים, כי אם עוד לא הבנתם את הרעיון, אז הדבר האחרון שאתם צריכים לעשות זה להמשיך לשתות. הסינגל מאלט הזה הוא אחיו הלא מעושן של ה־Ledaig, ושניהם מגיעים אלינו מאותה מזקקה קטנה ויחידה באי הסקוטי מאל. הטוברמורי יבש אך מתוק, עם טיפת יוד ושאריות קלות של עשן. נעים, גם אם לא זכיר במיוחד (280 שקל ל־700 מ"ל).

     

    6) ימאזאקי. מי שאהב את הנציג יפני בטעימה הזאת אהב אותו מאוד. השאר התחברו הרבה פחות. הריח מזכיר שמפו של אישה, הטעם הוא של טופי, פירות יער ומסטיק. המתאמצים ימצאו עשן גם כאן (333 שקל ל־700 מ"ל, נמוך בהרבה מהרגיל מהמחיר המומלץ לצרכן).


     

    5) Isle of Jura. חולק את הציון שלו עם הימאזאקי, אבל הגי'ורה זול יותר ולכן מדלג קדימה בדירוג. הוא מגיע ממזקקה שמנפקת סינגל מאלטים מעניינים ומורכבים ריח אופייני של מלוח־ים, שנוכח גם בגירסת העשר שנים. זה סינגל מיוחד, שמנוני אך מחוספס, כבולי, יבש ועצי, ועשיר מאוד בטעם (245 שקל ל־700 מ"ל).

     

    4) Aberlour. מי שהקדים ממש בקצת את הימאזאקי והג'יורה הוא אחד הסינגלים הכי נמכרים בעולם - בייחוד בצרפת, שהיא משום מה גם אחת המדינות ששותות הכי הרבה וויסקי - והוא בהיר מאוד למרות סיום בחביות שרי. הטעם מתוק ועוקצני, יכול להזכיר בפה קצת ברנדי או לפחות ענבים, ובאף אפילו זיתים. האלכוהול מורגש, אז הוא ישמח לקצת מים, אבל זה ממש לא מוריד מהחגיגה (280 שקל ל־700 מ"ל).


     

    עכשיו חכו שנייה. מישהו שלח לי סרטון של אורנגאוטן מציל אפרוח מטביעה. וואו, איזה מקסים.

     

    טוב, שלושת הראשונים:

    3) Deanston Virgin Oak. למקום השלישי מגיע המנצח במיני־תחרות של התמורה למחיר. הוא מגיע אמנם בלי הצהרת גיל, אבל מספרים לנו שהוא בן 10, אז לצורך הטעימה נקנה את זה. ב"אלון בתול" מתכוונים לאלון דה־לוקו עד גיל 26, והמשמעות המעשית היא המון טעם של עץ; באף הוא משאיר רמז מוזר, אך לגמרי לא רע, של אגוזים עם ורדים וכמובן גם עם וויסקי; ובסוף הוא יורד חלק ומשאיר סיומת פירותית־ונילית. אנחנו ממליצים (הוא חדש מאוד בארץ, אבל כבר מצאנו אותו בחנות ב־175 שקל ל־700 מ"ל).

     

    2) גלנמורנג'י אוריג'ינל. יש משהו שאתם לא יודעים על הגלנמורנג'י הקלאסי? אז רק נחזור על מה שאתם כן: וויסקי שמאזן נפלא בין פירותיות ומתיקות לתבלינים ואגוזים, עם כמות מדויקת של וניל, חמאה ועץ, וסיום שנותן הצצה קצרה לכבול לפני שהוא בולע רוק ומתעשת על עצמו. מאז הטעימה הזאת אנחנו קצת מאוהבים בו (300 שקל, שוב נמוכים בהרבה מהמחיר הלא ממש מומלץ ל־700 מ"ל).


     

    ועכשיו תופים וכל זה, כי אנחנו במקום הראשון.

    1) טליסקר 10. נציג האי סקיי עקף את המורנג'י רק במשהו כמו 0.1 נקודות, אבל שלא תטעו: אם יש משהו נכון בעולם, זה הוויסקי הזה. מעושן מכפי שזכרנו אותו אבל במידה מכובדת, עם קונטרה מתוקה, וגם שמנוני ועוקצני - מה שעיתונים שמכבדים את עצמם יותר מדי אוהבים לכנות "עגול". מתאים לכל מדף של כל שתיין, ומנצח ראוי לגמרי בטעימת העשור הראשון (320 שקל ל־700 מ"ל).


     

    מזל טוב לנו, ושלא נשתה וודקה.  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כנגד כל השיקויים "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הישיבון
    מומלצים