כיסאות מוזיקליים ב-HP: סימפטומים של גיל המעבר
כדי לצאת מהסחרור, HP לא צריכה לעקוב באדיקות אחרי המסלול של IBM. עדיף מבחינתה לנצל את ההזדמנות להוביל את מהפכת "ה-PC החדש"
המספרים של מגי
את מקומו של ליאו תתפוס מגי וויטמן (Whiteman), מי שהיתה מנכ"לית EBay במשך עשר שנים (2008-1998) ומאז ינואר השנה יושבת ב-Board של HP. מגי נחשבת למנהלת טובה, למרות שהיא לא בעלת חזון טכנולוגי וכריזמה מסוג שיש לסטיב ג'ובס או אפילו במינון הצנוע יותר של לארי אליסון. אבל המספרים שלה טובים: כשהיא נכנסה לתפקיד מנכ"ל EBay עבדו בחברה 30 אנשים וההכנסות ברוטו הסתכמו בפחות מ-5 מיליון דולר. ב-1998 האתר החובבני עדיין נחשב לסטארט-אפ מוצלח. כשמגי וויטמן העבירה את המושכות למנכ"ל חדש ב-2008 עבדו ב-EBay כ-15,000 עובדים וההכנסות ברוטו הסתכמו ב-7.7 מיליארד דולר. לא רע בשביל מי שנכנסה לעסקים כמנהלת מוצר ב-Proctor & Gamble,עשתה קריירה באולפני וולט דיסני ו-DreamWarks ובשיא הקריירה עד אז עמדה בראש חטיבת PlaySchool של יצרנית המשחקים Hasbro.
בחינה לעומק של כהונת מגי וויטמן בראש EBay מראה, שההצלחה שלה נובעת ונמדדת בעיקר במהפכה הארגונית שהיא חוללה זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד. היא רכשה 26 חברות, בעיקר בתחום המכירות והמכרזים באינטרנט, אך גם רכישה "אסטרטגית" חשובה של PayPal, לתמיכה בתהליכי התשלום עבור קונים ומוכרים שלא מעוניינים להשתמש בכרטיסי אשראי. לעומת זאת, הרכישה של Skype תמורת 4.1 מיליארד לא עלתה יפה והיא נמכרה זמן קצר אחרי פרישת מגי וויטמן תמורת 2.75 מיליארד דולר בלבד. ברמות האלה של קבלת החלטות כנראה שלא מתרגשים יותר מדי מהפסד 1.35 מיליארד דולר. אבל, על אף הגידול, EBay נשארה שחקנית בזירה אחת של עסקים, ארגון גדול אבל לא מורכב קונספטואלית, בשונה מאוד מהגיוון העצום שיהיה עליה להנהיג ב-HP.
לא להשתחרר, לחדש
חשובה יותר לענייננו העובדה שלמגי וויטמן אין ניסיון ממשי בניהול חברת טכנולוגיות ומוצרים. ולמרות כל התהפוכות בהנהלת HP בעשור האחרון, היא נשארה ברוחה ובעסקיה בעיקר חברת מוצרי טכנולוגיה. מה הביא את הנהלת HP לחשוב שמגי מתאימה לתפקיד? HP לא זקוקה לאדמיניסטרטורית טובה יותר בראש הפירמידה, אלא למנהיג שמסוגל להמציא את החברה מחדש. למהדורה בריאה של סטיב ג'ובס. כי המערכה הנוכחית בטרגיקומדיה הזאת נפתחת בהזדמנות חד-פעמית: להמציא מחדש את ה-PC. במקום לנסות "להשתחרר" מחטיבת המחשבים האישיים, HP צריכה להפוך אותה למנוע צמיחה מחודש. לא על ידי תחרות מחירים מול מייקל דל הבלתי נלאה וגדודי הסינים המסתפקים במועט, אלא על ידי המצאה מחדש של הפלטפורמה.
ה-CP תוכנן לפני 30 שנה כצעצוע מתוחכם לחובבי מחשוב. אף אחד לא חלם שהוא יימכר במאות מיליוני עותקים בשנה, יתפתח וישתכלל במהלך תריסר דורות למכונה שמסוגלת לעשות כמעט כל עבודה דיגיטלית, יגדל ענפים צדדיים של מחשבים ניידים, שרתים, מחשבי לוח Tablet ומחשבי רשת (NetPC) בלי לשבור את רצף התאימות לאחור! נכון שבסוף שנות ה-80' ניסתה IBM לשבור את הרצף, עם PS/2-OS/2, ונכשלה. אבל היום התנאים שונים ואפשר להיות קצת יותר נועזים. שוב אפשר ללמוד מסטיב ג'ובס, שכדי להמציא מחדש את המקינטוש הוא החליף פעמיים את פלטפורמת החומרה ופעם נוספת את מערכת ההפעלה. כנגד כל ההמלצות ותחזיות האסון, ג'ובס הראה שכאשר המק החדש טוב משמעותית מהקודם לו, המשתמשים ישמרו אמונים למותג.
ללא תחרות רצינית
במילים "להמציא את ה-PC מחדש" אין כוונתי להתחרות במגרשים ש-Apple המציאה ונהנית בהם מביתיות. לא תחליף ל-iPad או ל-iPhone. כמובילת שוק, HP צריכה להמציא הגדרה חדשה למחשב האישי שתיתן חיים חדשים לתחנת העבודה המשרדית, למחשב הנייד, למרכז המדיה הביתית ולמכונת המשחקים. לאחר ההשקעות העצומות בכיבוש ההולכה, HP גדולה מספיק כדי להוביל את השוק למקומות שונים ממה שהקומודיזציה האסיאתית מתגלגלת אליהם. ובכך גם אין לה תחרות רצינית מ-Dell, המותג האמריקאי החשוב (חוץ מ-HP), אף פעם לא שאף להוביל לטריטוריות חדשות. תמיד היה לו נוח יותר לקבל את הסטנדרטים שקובעים אחרים ולהסתפק בטכנולוגית יצור ומערך הפצה יעילים יותר. IBM כבר שנים שלא משחקת בליגה הזאת וכמוה כל המותגים "הבינוניים", מ-Gateway עד מיקרון. HP יכולה לקחת את ההובלה כברירת המחדל - והאחרים יגידו לה תודה על המנהיגות.
מגי וויטמן לא יכולה להוביל את זה - כפי שלא היה מסוגל לכך ליאו אפותקר. כשמינו את ליאו למנכ"ל HP האמנתי כי הרציונל הוא להביא מישהו שיכול למנף קשרים כדי לאפשר מיזוג עם SAP. אך נראה שמבנה הבעלות בחברה הגרמנית לא מאפשר השתלטות עוינת בנוסח האמריקאי. אז ליאו עוזב בלי להביא את מדלית הזהב. ומי מביאים במקומו? לא אתלטית טובה יותר אלא בחורה חכמה שיודעת להפוך אסופת חובבים לקבוצה מקצועית. לא נראה לי שהתרופה מותאמת לסימפטומים.
התנהלות של קבוצת כדורגל ישראלית
וזה מפתיע. במועצת המנהלים של HP יושבים אנשים חכמים, מנוסים בעסקים ובניהול, אנשים עם קבלות ועם קשרים מצוינים בתעשייה. ופעם אחר פעם הם בוחרים האדם הנכון לתפקיד הלא נכון. מאז שנבחרה קרלי פיורינה לעמדת הקברניט ב-1999, הם בוחרים מנהלים על פי אופנות חולפות. פעם זו מולטימדיה ותכנים בידוריים, אחר כך מערכות ניהול IT, אחר כך תוכנה עסקית ושירותים מקצועיים, ועכשיו (כך אני משער) Web 2.0. המוניטין של מגי וויטמן מימיה ב- EBay כנראה משכנעים את ה-Board שהיא המתאימה לנתב את HP בדרך המהמורות מיצרנית חומרה ל-Facebook על סטרואידים. למה לא טוב להם להמשיך לעשות את מה ש-HP יודעת לעשות טוב יותר מכל מתחרה אחר? למה לא לנצל את ההזדמנות ליצור זהות בין ה-PC ל-HP? למה לקפוץ בכל רגע של תסכול מאסטרטגיה אחת לשנייה? בקיצור, למה להתנהג כמו הנהלה של קבוצת כדורגל ישראלית? אל תשאלו אותי, אבל יש לי תחושה חזקה שאלה הסימפטומים של גיל המעבר.
לפנייה לכתב/ת 
