החיים בתלת מימד
אילן גבאי, אנימטור אפקטים שהתברג אל ליבה של תעשיית הטלוויזיה והקולנוע בארה"ב
את אילן גבאי פיתיתי לריאיון הזה באמצעות חומוס וגולדסטאר. "מה אכפת לך? על חשבוני". בסוף, מסיבות כאלה או אחרות יצא לנו דווקא להפגש בסניף סטארבקס הקרוב לביתו על קפה נטול ותה. ככה זה הישראלים בניו יורק- חולמים על הבירה של הארץ אך לוגמים פולי אמריקאיים באופן יום-יומי. מקיצון לקיצון. גבאי, בן 30, בן לאמא אמריקאית ואב ישראלי נולד בפילדלפיה ובגיל 8 עלה לארץ והתיישב עם משפחתו בפתח תקווה. "בתור ילד הייתי מצייר, אבל לא למדתי אמנות. הייתי בעיקר מצייר קומיקסים- לא היה לי שום ניסיון בציור קלאסי" לאחר שחרורו הצבא, חזר לפילדלפיה במטרה להשתקע לתקופה ארוכה וללמוד. "הדבר היחיד שבאמת עניין אותי היה משחקי וידאו, אז התחלתי לחפש בתי ספר ללימוד משחקי וידאו ויצירתם ולאחר בדיקה קצרה הבנתי שאני צריך ללמוד אמנות כדי להכנס לתחום" לאחר חצי שנה של לימודים בפילדלפיה עבר ללמוד בבית ספר "פראט" בברוקלין מתוך רצון ללמוד במוסד ותיק ומוביל בתחומו. "בהתחלה תכננתי להתעסק במשחקי וידאו, אבל עם השנים נחשפתי לתחום האפקטים ויזואליים ואנימציה ממוחשבת והתאהבתי.
ההתמחות הראשונה שלי הייתה באמ טי וי, ולאחר מכן בסדרה בשם "רסקיו מי" (המוכרת בארץ בשם "שירותי הצלה"). כשסיימתי את הלימודים קיבלתי מהם הצעה לעבוד במשרה מלאה." בשנים שלאחר סיום הלימודים עבד אילן עבור אולפנים עצמאיים העוסקים באפקטים ויזואליים עד שהגיע לאולפני "בלו סקיי" הנחשבים, השייכים ל "פוקס" ומאז הוא שם. גבאי, הנחשב לעילוי בתחומו, הספיק לצבור ניסיון מרשים בתעשייה ועבד על סדרות טלוויזיה מצליחות כמו "פרינג'", "צ'אק", "אבודים", "אחת שיודעת" לצד שוברי קופות קולנועיים כדוגמת "ריו" "מהיר ועצבני" ו"עידן הקרח 4" עליו הוא עובד בימים אלו ממש.
אתה עובד כאנימטור אפקטים, מה זה בדיוק לאלו שלא יודעים (כמוני למשל)?
"אנימציה זה הנפשה, כיום הכל נעשה במחשב אז אנחנו מתעסקים במודלים תלת מימדיים ומזיזים אותם. התפקיד שלי הוא אמן שאחראי על העיצוב, האנימציה והסימולציה של אפקטים ויזואליים. אפקטים בדרך כלל משתייכים לקטגוריה של כל מה שזז, והוא אינו הדמות- אלא בא איתה באינטראקציה. זה כולל בתוכו עשן, אש, גשם, שלג, חפצים מתפוצצים וכל מיני אוביקטיים קסומים שאתם רואים על המסך שלכם. האולפן שבו אני עובד מעסיק כ-450 אמנים. כל אמן מתעסק במשהו אחר. אחד יוצר את הדמויות, אחד צובע אותן, אחד מעניק להן טקסטורה, אחד רק אחראי על הביגוד של הדמויות. הקטגוריות הן מאוד ספציפיות."
איפה נכנס לעסק הצד היוצר שלך?
אין ספק שכיום התחום הוא הרבה יותר טכני מאנימציה קלאסית, כמו בסרטים של דיסני בזמנו. ההבדל הוא שאנחנו פחות מציירים אלא בעיקר צריכים לחשב חישובים מתמטיים. הייתי אומר שזה 50 אחוז טכני ו50 אחוז אומנותי.
האם אמן-מתכנת צריך השראה כמו אמן רגיל?
"ברור, אני יוצר משהו מכלום. לדוגמא כשאני עובד על אפקט של לבה או עשן שיוצאים מהר געש והדמות בורחת ממנה, אני נעזר בסרטוני יו-טיוב או צופה בנשיונל ג'יאוגרפיק. אני חושב איך הלבה תראה מבחינה תנועתית ואני שואב הרבה דברים מהמציאות. אישתי, שעובדת גם בתחום, עבדה בזמנו על סרט האנימציה "גשם של פלאפל". יום אחד היא הגיעה לעבודה וראתה כמה חבר'ה על הגג זורקים המבורגרים ובחור שמצלם אותם כדי שיוכלו לדמות את התנועה. יש לנו שעה ביום שמוקדשת לחיפוש השראה ואנחנו עושים ניסויים. אם צריך להתעסק בעשן יוצרים סביבה בטיחותית ומצלמים. אם זה אפקטים של מים הולכים לבריכה ומשפריצים מים."
גבאי מגדיר את סביבת העבודה שלו כ"כיפית ומהנה. אני מגיע לעבודה בתשע ופותח בארוחת בוקר בבר הבייגלים ודגני הבוקר שהאולפן מציע. לאחר מכן אני מתפנה לעבודה ובהפסקת הצהריים שלי משחק סנוקר, פינג פונג או משחקי וידאו- מה שמתחשק לי באותו יום. יש גם מכון כושר באולפן ואולם קולנוע" . בזמן שגבאי מספר לי זאת, אני חושבת לעצמי שהדבר הכי אטרקטיבי במקום העבודה שלי הוא מתקן למי שתייה שביולוגים ישמחו לעשות עליו ביוטופ. אבל כנראה שזה מה שאתה מקבל כשאתה עובד באחד האולפנים הנחשקים בתעשיית סרטי התלת מימד, המתחייבים לייצר סביבת עבודה ידידותית פלוס לעובדיהם, על מנת לעודד את הפן היצירתי שלהם.
כמה זמן לוקח לך לעבוד על פרויקט?
"כשעבדתי בטלוויזיה, העבודה הייתה יותר אינטנסיבית. היינו צריכים לעבוד במהירות ויש רק שבוע וחצי לעבוד על פרק של סדרה. זו עבודה של 14 שעות ביום ואתה סחוט. וודאי שאין זמן למשפחה וחברים וזו גם אחת הסיבות שגרמו לי לעזוב את התעשייה הזאת ולעבור לסרטים. כשעובדים על סרט זה אחרת. יום עבודה ממוצע נמשך כ-8 שעות, והעבודה היא הרבה יותר רגועה והרבה פחות מלחיצה. אנחנו צוחקים על זה בעבודה וקוראים לזה "בית הבראה" .עבודה על סרט נמשכת באיזור השנה וחצי. "
ולסיום, מה היצירה שאתה הכי גאה בה?
"כל שנה אני עובד על פרויקט יותר גדול מהקודם, אז אותו אני הכי אוהב. יצירה שאני מאוד גאה בה זה העבודה שעשיתי ב"אבודים" כי זו סדרה גדולה ומאוד מוערכת. יצרתי בעונה השישית את מפלצת העשן. התבקשתי מהאולפן ליצור מפלצת חדשה- שתהיה מפחידה יותר ותזזיתית. התנועות היו יותר אגרסיביות ותקיפות עם דמויות הסדרה. אני מאוד אוהב גם את ריו שעשיתי, סרט תלת מימד לילדים שיצא השנה. אני תמיד שואף ליותר ותמיד רוצה לייצר משהו יותר טוב. בסך הכל אני מרגיש שהגשמתי חלום. יש המון ביקוש להתקבל לאולפנים הבכירים, אני מרגיש בר מזל וגם אחרי שנה וחצי שאני ב"בלו סקיי" אני עדיין מתקשה להאמין שהתקבלתי לשם. "
