מלחמה מסביב לשעון למען חיות הבר

יש רגעים בחיים בהם אתה הולך אל הברור לך ביותר, אל הבסיס, אל המקום בו התשוקה מנצחת הכול, ולשם הלכתי אחרי שנים של עבודה בעיתונות הכתובה והמשודרת. משם יצא לדרך, לפני יותר משנתיים, הסרט שלנו "ראיתי ציפור".

רצינו לספר בסרט על המאבק הדרמטי שמתחולל על פניה ועתידה של ישראל, מאבק שיש בו הצלחות מעטות וסיומו הצפוי והטראגי מציץ מכל פריים ומכל סצנה. יותר מכול חלמנו על המפגש הקולנועי בין חיית בר לאדם שמחפש אחריה כדי לעזור, להציל ולאפשר לה סיכוי טוב יותר במציאות הישראלית.  

המפגש עם יגאל מילר שאחראי על רביית העופות הדורסים ב"חי בר" כרמל היה מסעיר כמו דמותו: אינדיאני יליד ליטא, שהצליח בשנים האחרונות לגדל ולהרבות בשבי עופות דורסים שאיש בעולם לא הצליח לפניו. המרדף אחרי יגאל היה ברור – בבוקר משחררים נשר, עיט ניצי או רחם, אחר הצהריים נוסעים לחפש אותו, לוודא כי הוא שורד. ימים שלמים נוסעים ולא רואים ציפור, רק שומעים ביפ חלש שבוקע ממכשיר הקשר שקולט את האות שמגיע ממשדר אלחוטי שמוצמד לגבו של הדורס. 

לפני כשנה כשחשבנו כי צילמנו את כל שרצינו להשיג, פרצה השריפה בכרמל, שריפה שאיימה להחריב בין היתר את הפרויקט להשבת הדורסים ב"חי בר".

האש סוגרת על החי-בר

יצאתי מהבית בחרשים, בשעות אחר הצהריים של יום חמישי ה-5 לדצמבר, אחרי שיחת טלפון קצרה עם יגאל. מהתשובות שקיבלתי ממנו עוד לא היה ברור האם החי בר בסכנה והאם יש צורך לפנות את הציפורים הנדירות שהוא מגדל ומטפח כבר שנים למקום בטוח יותר. ליגאל, בכל אופן לא היה יותר מידי זמן בשבילי. הוא רק אמר: "תגיע, אם תצליח, כי כל הדרכים חסומות".

בירידה התלולה מחרשים לכביש 85 יש נקודה ממנה ניתן לראות ממערב את הים התיכון וממזרח את הכנרת. כשהגעתי לשם והסתכלתי לכיוון הכרמל ראיתי פטריית עשן עצומה שמכסה את השמיים. ירדתי מהמכונית, הוצאתי את המצלמה וצילמתי.

כל הדרכים מערבה היו חסומות. אחרי ארבע שעות הגעתי וחניתי ליד האוניברסיטה של חיפה. המשטרה חסמה את כל השטח ולא אפשרה גישה ל"חי בר". המשכתי ברגל, כשהגעתי, מצאתי כי האש הולכת וסוגרת על ה"חי בר" ואת יגאל מתרוצץ בין הכלובים ואוסף את העופות שגורלן יכריע את עתיד הדורסים בישראל.הסרט נפתח מחדש. נצמדו ליגאל בחודשים הבאים ותעדנו את ההתמודדות שלו ושל העופות דורסים עם מה שחוללה השריפה.

חיות בידיים טובות

רצינו לתעד את המאבק על עתיד הטבע בישראל דרך מצוקתן של חיות הבר שנעלמות לטובת שכונות מגורים, כבישים ומיזמים עסקיים. נדרסות, מורעלות, ניצודות ורק לעיתים רחוקות נופלות לידיים הנכונות, לידיים של מי שהפכו לגיבורי הסרט שלנו, לידיים של ביל וודלי מרמת הנדיב, יניב לוי מהמרכז הארצי להצלת צבי ים ברשות הטבע והגנים, יגאל מילר ב"חי בר כרמל" ושמוליק לנדאו מבית החולים לחיות בר.

חלמנו על רגע המפגש בו צבה ששחתה בלב ים במהלך 30 השנים האחרונות עולה לראשונה אל החוף כדי להטיל את ביציה, ועל יניב לוי , שלאחר לילות רצופים אותם העביר בהליכה מהירה לאורך חופי מכמורת, בצת ואשקלון, מגיע בזמן כדי לפנות מהחוף מבלים רועשים ומפגעים אחרים כדי שתצליח במשימתה. אחרי שבעה לילות של ציפיה היא הגיעה, צבת ים ירוקה אחת מבין חמש צבות אחרונות שעדיין עולות להטיל בחופי ישראל. צילמנו אותה ואת יניב.

נלחמים מסביב לשעון

הקפצות היו מילת המפתח של העבודה על הסרט. רוב ימי הצילום נולדו מעכשיו לעכשיו. כך כששמוליק לנדאו, מטפל בבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים, הקפיץ אותנו בשיחת טלפון מהירה: "זזים, יש צבי פצוע".

הטלפונים המשיכו להגיע רק המיקום השתנה בכל הקפצה: אריאל, מודיעין, התנחלות ביו"ש או במטע בצפון הארץ. צבי ועוד צבייה ועוד עופר ושוב. נסענו איתו לשטח, ומשם למרפאה, בה נשאר לעבוד לעיתים עד שעלה הבוקר ולאחר שהתברר לו כי אין דרך להציל את חיית הבר הפצועה ויש להיפרד ממנה.

עם יניב לוי שהקים את המרכז להצלת צבי הים של רשות הטבע והגנים, ההתחלה הייתה קשה. פנינו אליו ימים ספורים אחרי שאדם שישן על חוף הים שחט למוות צבת ים ירוקה שעלתה להטיל. יניב סרב לדבר איתנו, לא הייתה לו סבלנות לשמוע על שום סרט. מאוחר יותר התקרבנו, ומצאתי את עצמי בתוך מציאות חייו שאינה דומה לשום דבר אחר שהכרתי: הצלת צבי ים סביב השעון.

"תגיע לחוף אלכסנדר, תגיע לחוף השרון, תגיע לאשקלון, יש דייג עם צבה גוססת בג'אסר א-זרקה". שני צבים בלילה, גם שלושה ואפילו ארבעה. הניסיון הרב שיניב צבר והווטרינר המחונן צחי אייזנברג שעובד איתו, מובילים להצלת רבים מצבי הים העצומים שנפלטים חסרי אונים אל החוף.

את ביל וודלי, שאחראי על פרויקט חיות הבר של פארק הטבע ברמת הנדיב, הכרנו זמן קצר אחרי שקיבל גור צבוע שנדרס על ידי טרקטורון ליד מודיעין.

ביל, הגיע לפני שנים רבות מאנגליה לישראל, התאהב בבת קיבוץ והקים כאן בית. בעזרת הדרך המיוחדת שבה שיקם את חיות הבר הפצועות שהגיעו אליו ונקודת המבט הכול כך לא ישראלית שלו הצלחנו ללמוד על עצמנו ועל מה שדרוש כדי להציל את מה שנשאר. ביחד עם ביל תיעדנו את שיקמו של הצבוע ואת ההחלטה של ביל להחזיר אותו אל הטבע. 

כילד גדלתי על הספרים וההרפתקאות של ג'יין גודול, בני הזוג דגלס-המילטון, דיאן פוסי וג'ארל דארל. כאן בישראל, תוך כדי צילומי הסרט, גיליתי את גיבורי הילדות שלי מחדש.

• "ראיתי ציפור", yes דוקו, שבת 22:55, במאים: יעל קיפר, רונן זרצקי