מתחיל כמו בדיחה: Kingdoms of Amalur
כוכב בייסבול בגמלאות, סופר פנטסיה שמנמן, מעצב משחקים אגדי ואמן קומיקס חובב מפלצות מחליטים ליצור משחק תפקידים. איך תיראה התוצאה במשחק שייצא בקרוב?
המשחק Kingdoms Of Amalur: Reckoning, הוא אולי משחק התפקידים האפי הבולט של השנה הקרובה. זה מתחיל עם קורט שילינג, שחקן הרד סוקס לשעבר וגיימר נלהב בהווה. מלבד היותו אחד מהמגישים הטובים ביותר בליגת הבייסבול האמריקנית ב-15 השנים האחרונות, ככה אומרים לי אתרי הספורט, שילינג הוא גם חובב משחקי תפקידים המוניים פנאטי, אשר הקים את אולפן 38 (על שם מספר החולצה שלו) מתוך כוונה להשתלב ואף להוביל את הז'אנר. שילינג ידוע גם כבעל פה גדול: הוא אינו נוהג לחסוך שבטו מהתעשייה, וטען בעבר שתחום המשחקים ההמוניים "מלא בזבל" (רגע, מישהו אי פעם טען אחרת?) ואף הוסיף כי שאיפתו היא להדיח את World Of Warcraft מכסאו. מכאן והלאה הוא לא ישב בחיבוק ידיים.
עוד ב-Games
- אחראי משחקיות של באטלפילד 3 עובר הלאה
- פינת הנגד: pre-orders הן מהשטן
- אתר חומרה נתקע ב-DRM של יוביסופט
בניית הדרים-טים
שילינג החל לאסוף סביבו שמות גדולים, שאט-אט התהוו לכדי סוללת כוכבים של ממש, כמו בימים הטובים של ריאל מדריד. על חיבור הנרטיב ויצירת ההיסטוריה של עולם אמאלור מונה ר.א. סלבטורה, מחבר ספרי פנטזיה סדרתי והיוצר של טרילוגיית "האלף האפל" הידועה (ויש שיטענו לשמצה). על החזון האמנותי הופקד האמן המוערך טוד מק'פרלן, היוצר של הקומיקס המצליח ביותר של שנות ה-90, "Spawn".
יחד החל הצוות בהשתתפות שני הכוכבים הנ"ל לברוא יקום שיהווה את הרקע למשחק תפקידים המוני בעל שם הקוד "קופרניקוס". לאחר ששילינג רכש ב-2009 את אולפני Big Huge Games מ-THQ, שהתכוונה לסגור את האולפן יוצר Rise of Nations, החליט הצוות להפוך את הפרויקט למשחק תפקידים לשחקן יחיד - מאחר ש-Big Huge Games כבר החלו לעבוד על משחק תפקידים לשחקן יחיד משלהם.
כך הצטרף לנבחרת שחקן המפתח קן רולסטון, המעצב המוביל של Morrowind ו-Oblivion ו"הסנדק" של משחקי התפקידים של השנים האחרונות, שהפך חלק מהצוות של Big Huge עוד ב-2007. וכך הפך "קופרניקוס" ל"אמאלור" וה-MMO המתוכנן למשחק תפקידים-פעולה מבוסס עולם פתוח לשחקן יחיד.
חוץ מארבעת אלה, יכול להיות שקולה של הקריינית בטריילרים, גם קריינית המשחק, נשמע לכם מוכר. למעשה, זה קול שקשה לטעות בו - זה של השחקנית האוסטרלית קלאודיה בלאק, שגילמה את המכשפה מוריגן ב-Dragon Age.
לכאורה נראה כי שילינג בנה לעצמו צוות מנצח. תוסיפו לכך את העובדה שהמשחק מופק על ידי EA הגדולה ורבת הניסיון, ויש לכם מתכון להצלחה ביקורתית ומסחרית גם יחד. האם האולפן יצליח לרקוח קסם אמיתי, או שמא מדובר בסיפור "גלקטיקוס" קלאסי מועד לכישלון?
שחק קלפים, רכוש לך מקצוע
הציר המרכזי סביבו חג היקום של אמאלור הינו השלטון האבסולוטי של הגורל. לכל יצור ביקום זה יש יעוד ידוע מראש, וההיסטוריה של העולם דטרמיניסטית וצועדת בנתיב מוגדר. כאן נכנס לתמונה הגיבור, חסר שם ועבר שנהרג בנסיבות מסתוריות ומוצא עצמו מוחזר לחיים באמצעות "באר הנשמות", ארטיפקט מיסטי שמופעל על ידי ננס מסתורי. הנסיבות יוצאות הדופן של חייו החדשים הופכות את הגיבור ל"סוכן השינוי", הזרז שיכול לעצב מחדש את מה שנועד להיות ול"דף חלק", דמות שתשפיע על ההתרחשויות העלילתיות בהתאם לבחירות השחקן.
כל אמא פולניה טובה תעיר במקרה זה: "זה שאין לו גורל לא אומר שלא יכול להיות לו מקצוע טוב!". ובכן, אל דאגה אמא. אמנם לא ניתן לגלם רופא או עורך דין, אבל בתחילת המשחק השחקן רשאי לבחור בין שלושה מקצועות גנריים: לוחם, קוסם וגנב. אלה לא מקצועות קשיחים אלא תנאי פתיחה בלבד: במהלך המשחק רשאי הגיבור לבחון ולפתח את כל שלושת התחומים - עצמה, קסם וזריזות - ואף לשלב ביניהם.
עם התקדמות הגיבור בכוח ודרגות תתאפשר לו גישה ל"קלפי גורל", שהם גרסה צבעונית יותר של מערכת "מקצועות היוקרה" של מבוכים ודרקונים. אלה יאפשרו לו לנצל סינרגיה בין כישורים שונים שפיתח וישפיעו על מראה הדמות, מאפייניה ואופי הלחימה שלה. קלף מקצוע אחד שכזה הוא ה-Battlemage, לוחם אשר מגביר את עצמת נשקיו באמצעות כוחותיו המאגיים; אחר הוא ה-Spellcloak, מכשף שמכה מהצללים באמצעות כישורי ההתגנבות שלו; ואחד נוסף הוא ה-Seeker, הרפתקן מולטי-דיסיפלינרי אשר בקיא ברזי הלחימה, המאגיה וההתגנבות גם יחד. אלו הם רק שלושה מתוך ארבעים "קלפי גורל" שהמשחק מציע.
גמיש כמו משחק תפקידים, אינטנסיבי כמו משחק פעולה
למרות הכנסת המילה "אקשן" לכל כותר תפקידים שיוצא לאחרונה, ברוב-רובם של משחקי התפקידים תוצאות הקרב עדיין מבוססות בעיקר על נתוני הדמות ובחירות אסטרטגיות שעושה השחקן לפני ובמהלך הקרב, לא על יכולת הלחימה בזמן אמת שלו. אמאלור מתכוון לשנות זאת על ידי אימוץ מכניקות משחק מעולמם של משחקי הבתר-שסף מבוססי המיומנות כמו God Of War ו-Devil May Cry.
פטיש עצום עטוי אנרגיה חשמלית; סערה של חיצי קרח; להב מורעל מהצללים: יש אינספור דרכים למות באמאלור, ואויבי "חסר הגורל" עומדים לגלות זאת בדרך הקשה. הקרב באמאלור הינו מופע מרהיב של לוליינות ופירוטכניקה, אשר שם דגש על תזמון רצף קטלני של מתקפות והתחמקויות. מערכת הקרב אפילו כוללת מנגנון סטייל כמו משחקי DMC, שמתגמל את הגיבור על סגנון לחימה מגוון ומדוייק בתנועות סיום בשם Fate Shifts, שגם נראות מגניב וגם מזכות אותו בבונוס של נקודות ניסיון.
הלוחם, למשל, מסוגל להכות באויביו באמצעות פטיש קרב עצום וחרב ארוכה. כל תפלץ זב חוטם אשר חסר מזל מספיק לעמוד בנתיבו של הקורנס האימתני מושמד לחלוטין. לאחר מכן הוא מסוגל למשוך אליו באמצעות קסם טלקינטי את האויבים שהתפזרו לכל עבר, להוסיף שיסופים באמצעות החרב הקצרה, ולחסל את שאריות ההתנגדות באמצעות התפרצות געשית קטלנית.
גם המכשף אינו קוטל קנים, ולהבדיל מרוב משחקי התפקידים, הוא אינו החלשלוש שזורק קסמים מרחוק ומנסה ללמוד לרוץ אחורה מהר יותר משהמפלצות שתוקפות אותו רצות קדימה. מלבד שליטה ביסודות הטבע האימתניים, האוחזים בכוחות מאגיים מסוגלים להשתמש גם במספר כלי נשק ייחודיים כגון מטות קסם ולהבים עגולים שמזכירים את הצ'קרם האגדי של זינה הנסיכה הלוחמת. כך יכול הקוסם לשגר את עצמו בזריזות לאורך שדה הקרב, להנחית מכות קטלניות מטווחים שונים ולבסוף לשסף את אויבו באמצעות שני להבי אנרגיה מאגית. קח את זה גאנדאלף!
עוד חודש אבוד בחיים
מלבד קרבות, אמאלור צפוי להכיל כמות עצומה של תוכן, כיאה למשחק עולם פתוח: המשימה המרכזית של "חסר הגורל" תהיה להתמודד עם כת ה"תואט'ה", יצורים בני אלמוות המאמינים בדת פנאטית אותה הם מעוניינים לכפות על אמאלור כולו. מלבד זאת המפתחים מבטיחים שלל משימות צדדיות ופעילויות נוספות כגון פריצת מנעולים, נטרול מלכודות, רקיחת שיקויים, נפחות וחיתוך יהלומי קסם. רולסטון לא מתכוון לבייש את מורשת Elder Scrolls, כך שהמשחק מבטיח מעל מאה מבוכים ושלוש מאות קווסטים.
להבדיל מעולמות הפנטסיה האפלים והעגומים שהורגלנו אליהם במשחקים כמו ויצ'ר ודרגון אייג', העולם שעיצב מק'פרלן מדגיש את הקסם והפלא של העולם בעזרת קשת גוונים צבעונית ויצורים מוגזמים וקומיקסיים. תגובתכם לסגנון הזה תהיה עניין של טעם, אבל לפחות מבחינת רמת הפירוט אמלאור נראה כמו צעד לאחור. לאחר שוויצ'ר 2 וסקיירים חשפו אותנו לעולמות ברמת פירוט ריאליסטית חסרת תקדים, אמאלור נראה כמו דודן של WoW: הפרצופים בדיאלוגים קפואים ומשעממים, לנופים לא חסר דמיון או גיוון אבל אין להם את תחושת הגודל והמוצקות של עולמות שני המשחקים שהוזכרו. אנימציות הקרב, מצד שני, בוודאי יהיו המפותחות ביותר לכל משחק בז'אנר התפקידים מאז ומעולם.
ממלכה נשכחת או תחילתה של סדרת פנטזיה חדשה?
Kingdoms of Amalur: Reckoning נראה מבטיח, ולפחות בתחום גמישות סגנון המשחק וחוויית הקרב יכול להתגלות כעומד בראש הז'אנר שלו. כמובן שמשחק תפקידים נמדד לא רק במנגנון הקרב ופיתוח הדמות שלו אלא גם ביכולתו להציג עלילה סוחפת ועולם מרתק ולאזן את מנגנוני המשחק הנוספים כך שיהיו שימושיים אבל לא ניתן יהיה לנצל אותם לרעה. אם המפתחים יצלחו משוכות אלו, יתכן מאוד שאמאלור יהפוך למתחרה על תואר משחק התפקידים של השנה וייתן פייט רציני בתחום שילוב התפקידים-פעולה ל-Mass Effect 3, הפרק הסוגר בטרילוגיית המד"ב הפופולרית.
Kingdoms of Amalur: Reckoning יצא לחנויות ב -7 בפברואר בארה"ב וב-10 בו באירופה, ל-PC, ל-360 ול-PS3.
