כללי זהב לגולש ירוק בחופשה לבנה

אל תוותר על מלון צמוד מדרון. נכון, חדר במלון סקי-אין-סקי-אאוט יעלה בערך פי שניים מבית הארחה מינימליסטי במרחק 10 דקות נסיעה מאתר הגלישה. אבל 50 יורו נוספים ללילה יהפכו סיוט בבוקר וגיהנום אחר הצהריים, לתענוג צרוף של יציאה מהחדר ישר למדרון, וגלישה בחזרה אליו בסוף היום. סקי-אאוט בבוקר יחסוך לך משהו כמו רבע שעה של צעידת פינגווין בעלייה עם כל הציוד; סקי-אין בערב יחסוך קרטוע דומה בירידה כשאתה בקושי עומד על הרגליים, ויאפשר לך לגלוש עד שעה מאוחרת כשהמדרונות ריקים. כל זה יכול להצטבר לשעה חיסכון ביום. תכפיל את זה בימי הסקי, ותקבל כמעט עוד יום שלם על השלג.

(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

לא קונים. שוכרים. ציוד סקי אישי אולי נשמע כמו רעיון טוב, אבל זה כבד, יקר, תופס המון מקום ומתיישן מהר. המגלשיים שהיו המילה האחרונה השנה יהיו לא רלוונטיים בעוד שלוש שנים, ובעוד חמש שנים הם כבר ייחשבו לפריט מוזיאוני. נעליים, כפפות, קסדות וגוגל'ס הן בעיקר עניין של נוחות והגיל פחות משפיע עליהם, אבל זה הכסף הקטן. בקיצור, עזוב את הציוד האישי ושכור בכל פעם את הציוד העכשווי. ואל תתקמצן על עוד כמה עשרות יורו בחנות נידחת שמבטיחה את המחיר הכי נמוך (ב', שומע?). את הכסף הזה כבר חסכת כשלא הטסת את הציוד באל-על.

בלי ביגוד מגניב. שיער אסוף על גב של גבר בן 40 הוא אחד המחזות היותר מביכים שיצא לך לראות. כאילו, בן אדם, תתעורר ותריח את הקוקו. מעיל גלישה עם משבצות אדומות, ציור של השטן וכל מיני כיתובים בצהוב ובירוק זרחני? מעולה על אמריקאי בן 20, שזה כבר שני דברים שאתה לא. ותר גם על הפוזה של המכנסיים הרחבים וכובע הצמר עם הצמות הסגולות. אתה לא עד כדי כך טוב.

(צילום: TVB Paznaun-Ischgl)

ובלי סנובורד. עברת את גיל 22 ועוד לא למדת לגלוש על סנובורד? עזוב, זה כבר לא יקרה. הזמן שתבזבז בניסיון ללמוד לגלוש נכון, ללמוד ליפול - ואחר כך לאחות שברים וסדקים ולשחרר רצועות מתוחות ושרירים מכווצים - לא שווה את זה. אם אתה גר באזור שאמוני או אספן, מותר לך לנסות לעלות על קרש הגיהוץ הזה עד גיל 28, כי יש לך תנאים מושלמים ללמוד איך מתרסקים נכון. אם אתה גר בראשון לציון, יש לי רק דבר אחד לומר: לך על סקי.

עם קסדה. גם אני לא התלהבתי מהרעיון. הרי קסדה זה משהו מסורבל, מטופש ומעצבן שנועד להגן על הגולגולות של המפגרים מהסנובורד שמתרסקים 200 פעם ביום. ואז נזכרתי שעל השלג אני עובר את המהירות המותרת באיילון (ב', שומע?), ובמקום סט צמיגים על אספלט, מה שמפריד ביני ובין הקרקע זה זוג מגלשיים מתחת לשרירי רגליים עייפים. לגלישה עם קסדה יש אפילו כמה יתרונות, כמו האפשרות להצמיד לה מצלמת HD שתתעד אותך נעקף על ידי חבורת ילדות אדישות שמחליקות ברוורס.

(צילום: Getty Images Imagebank)

במילה אחת: אוסטריה. צרפת יקרה בטירוף, וגם קצת מרוצה מעצמה יותר מדי. איטליה היא מקום נהדר לנופש, אבל מבחינת אתרי סקי היא לא ממש מצטיינת. מזרח אירופה זולה, אבל אוקראיניות יש גם בארץ. מה שנשאר זה אוסטריה, ואם כבר, אחד מהשניים: סנט אנטון אם אתה צעיר ומגניב, ואישגל אם עברת את גיל 30. בראשון תשתה הרבה יותר; בשני תוכל לעלות למלון מדלן ולראות בחניון שורה של בנטלים ששייכים לאוליגרכים רוסים בני 24, ואז לקחת להם את הכסף בפוקר ולהחזיר את עלות החופשה (אם ב' לא היה הורס הכל).

שתה. זה מועיל לטכניקה. ספורט ושתייה לא מתחברים בדרך כלל, אבל כשהספורט המדובר הוא סקי, אלכוהול הוא יותר פיתרון מאשר בעיה. שתייה במידה סבירה משחררת אותך, מסלקת פחדים, מרככת זיכרונות כואבים מנפילות קודמות ומעניקה ביטחון שחסר לכל המתחילים. אחרי כוסית או שתיים תרשה לעצמך לעשות דברים קצת יותר מורכבים מגלישה איטית במדרון; נכון שאין לך ממש מושג איך עושים את זה אז כנראה שעדיין תתרסק על הפרצוף, אבל לפחות תיפול עם גוף משוחרר יותר. וסביר להניח שגם תצחק מהקטע הזה.

בחר קבוצה ברמה שלך. אחת הטעויות הנפוצות בחופשת סקי היא ליצור קבוצה שמורכבת מגולשים ברמות שונות. החבר מהצבא הוא באמת אחלה של בן אדם, והשכן מלמטה שהצטרף לנסיעה גם ממש סבבה, אבל אם אתה רוצה לגלוש בכיף, נסה לשמור על אחידות מסוימת. אין הרבה דברים מעצבנים יותר מלעצור כל חמש דקות של סקי לעשר דקות קפואות של המתנה. במיוחד כשזה שמחכים לו הוא אתה (One).

ואל תבנה על מין מזדמן. אפשר לתפוס זיון בחופשת סקי. זאת אומרת, אני מניח שאפשר. אבל ברוב האתרים יש רוב גברי ביחס של 30:70, ורוב הנשים באות עם בני זוג, ככה שהסיכוי לחזור עם סיפור לחבר'ה לא גדול בהרבה מהסיכוי לשרוד בחתיכה אחת מסלול אוף-פיסט תלול, אחרי שבוע בלבד של שיעורים למתחילים. כל זה כמובן בהנחה שאתה מעדיף את קרבת בנות המין השני: אם אתה מעדיף גברים, הסיכויים שלך לגלוש ביום ולעבוד בלילה גדלים משמעותית. ב', אני לא שופט, כן? רק מדווח.

• רגע, וגם מילה על Nordica Hot Rod Tempes

   

הטוב: המגלשיים האלה נותנים יופי של תשובה למגוון רחב של מדרונות. הם מספיק רחבים לאפשר דהרה מחוץ למדרונות המסודרים ועל שלג רך יחסית, והם מסתדרים היטב גם על הנתיבים המסודרים והנוקשים יותר. רדיוס קטן לאללה למי שזה משנה, ומחיר עסיסי לגמרי למי שזה מדבר אליו.

הרע: ברצינות, רק שלושה ימים לחופשת סקי? עדיף ללכת לבננה ביץ'

המכוער: ישראלי על סנובורד עם הכיתוב "אין כמו דודה"

המחיר: 4,999 שקל, להשיג בחנויות "סקי פס" בתל אביב ובחיפה

הכותב היה אורח חברת "סקי דיל". בעצם, גם כן אורח. כולה שלושה ימים