שובו של הדון

ג'ון האם. "אני לא טוב בלספר בדיחות"

אתה יודע שבישראל כולם מעשנים והם מאוד מרוצים מזה שאתה גם מעשן בסדרה, אז אתה באמת מעשן או שזו הצגה?

צוחק. "אני לא מעשן יותר, רק סיגריות הרבליות והטעם שלהן נורא, משהו בין מריחואנה וסבון. בהתחלה אבל כן עישנתי. מישהו צפה בפיילוט וספר כמה סיגריות עישנתי. הוא ספר 74. שמעת את זה אז בקול שלי שהיה צרוד יותר. אבל לא הייתה ברירה אלא להכניס את זה לתסריט כי באותם זמנים אנשים עישנו כל הזמן. אבא שלי עישן בכל מקום, בקיץ, בחורף עם חלונות סגורים במכונית, בבית, בחוץ ... אנשים אמרו לי פעם: אתה כל הזמן מעשן ושותה בתוכנית, אבל אין מה לעשות, ככה היה אז וזה יוצר תחושה מסוימת של אותם ימים”.

מה היית אומר ההבדל בין גבר של שנות ה-60 וגברים בימינו? 

 "הם היו הרבה יותר בוגרים ומבוגרים מבני 40 היום. אתה רואה בהוליווד כאלו שהם בני 40 ומתנהגים כמו בני 15, מסתובבים עם הכובע בצד או הפוך ועושים הכל על מנת להראות יותר צעירים. גיל 40 בשנות ה-60 היה שונה לחלוטין מהיום, אז היו מסתכלים עליך כחכם ומנוסה יותר או לפחות כאחד שהגיע לאיזשהו מקום שמסמל בגרות בחיים. כל הפרסומות אז היו מכוונות לקהל הבוגר יותר, היום כל הפרסומות והסרטים פונים לצעירים בני 15. תסתכלי על משחקי רעב, תסתכלי על דמדומים, מי קהל היעד שלהם, 14-15".

"לביים טלוויזיה וקולנוע הם שני דברים שונים". האם עם חברי הקאסט של מד מן

מה קורה עם דון העונה?

"דון יכול להיות טיפוס קודר. הוא נמצא במסע והתקווה היא שהוא יגמור במקום טוב ומלא שמש. אם הכל היה טוב ונפלא בחייו, אז זה לא היה מעניין ולא הייתה לנו תוכנית. המטרה שלו היא להיות מאושר והוא מנסה לראות מה בחייו יביא לו אושר אמיתי לאורך עונה רביעית ראינו אותו מתמודד עם סוף נישואיו ולקראת סוף העונה הוא מצא קרן אור. מונוגמיה היא עוד אחת מהמטרות שהוא מנסה להשיג".

האם יש עליכם עודף לחץ בגלל 18 החודשים שחלפו מאז הפרק האחרון?

"בהחלט. יש שתי דרכים להסתכל על זה, או שהריחוק גורם ללב להתגעגע או רחוק מהעין רחוק מהלב. אני כמובן מקווה שהקהל התגעגע ושמח שאנחנו חוזרים. אני שמח שאני לא צריך לכתוב את הסדרה, כי יש ציפיות גדולות ממנה, אבל מת'יו הוא כותב מאוד מוכשר ואני בוטח בו".

מת'יו מתייעץ אתך בנוגע לדון ומה שיקרה אתו בכל אחד מהפרקים?

"אני משתף פעולה עם מת' באופן כללי, אנו יושבים ביחד בתחילת כל עונה ומדברים על איפה נמצא דון בחייו, איפה העולם בו הוא חי נמצא, ולאן אנו יכולים לקחת אותו. מה קורה כשאתה מגיע לגיל 40 ואתה מבוגר מספיק על מנת להבין שדברים שהיית מודאג בגינם בעבר, אינם חשובים יותר והגיע הזמן שתמשיך בחייך וכל השאר הוא בולשיט".

ביימת גם אחד מהפרקים בעונה החמישית, איך הייתה החוויה הזאת והאם אתה חושב שתמשיך לביים בעתיד?

"לביים טלוויזיה וקולנוע הם שני דברים שונים. לא נראה לי שהייתי רוצה לביים סרטי קולנוע אבל לביים פרק בסדרה, היתה חוויה מדהימה ופוקחת עיניים. ראיתי דברים בצורה שלא ראיתי קודם לכן וזה היה די מפתיע כי אני מבלה הרבה זמן על הסט. כשחקן לא יוצא לך לראות מה ההשקעה שביצירת סדרה, אבל כבימאי, הוילון מוסט אחרונית ואתה רואה הרבה יותר. הדבר העיקרי שהדאיג אותי בבימוי הפרק הוא שחששתי שאהיה מותש בסוף התהליך, אבל זה היה כל כך מרגש ומעניין שזה לא היה מתיש בכלל, ההיפך, זה מילא אותי באנרגיה. יצא לי גם לראות את החברה שלי מביימת וגם את בן אפלק בסרט The Town וזה בהחלט עזר. אני בהחלט חושב שאשוב לביים בעולם הטלוויזיוני".

מה לגבי השמועות שיש לפול מקרת'ני קמיאו במד מן?

"שמעתי על כך. אבל לא הצלחנו להביא את פול מקרת'ני הצעיר. תמיד השתדלנו להתרחק מפנים מאוד מוכרות בסדרה. אני מעריץ גדול של הביטלס ושל סיר פול מקרת'ני".

עשית הרבה קומדיות מחוץ לסדרה כמו סטרדיי נייט לייב, רוק 30, מסיבת רווקות, האם אתה מעדיף קומדיה על דרמה?

 "לא. אני נורא בהן. אני לא טוב בלספר בדיחות. ג'ון סלטרי נהדר בלספר בדיחות אני נורא. אפשר לכתוב לי 15 בדיחות ואני יצליח להרוס אותן".

האם יש סיכוי למעריצים של דון ובטי לראות אותם שוב ביחד?

"נראה" מחייך האם ושומר על שתיקה.