"מדינה קטנה, רעיונות גדולים"

"תלשו לנו את השלטים שתלינו והשחיתו כרזות. הדביקו סטיקרים עם הכיתוב 'אפרטהייד' במקום המילה ישראל. תלו תמונות של אסירה פלשתינית על גבי מודעות הפרסום של הכנס. הדפסנו את המודעות מחדש ותלינו אותן פעם נוספת והן שוב הושחתו".

"מדינה קטנה, רעיונות גדולים", כך בחרה קבוצת סטודנטים ישראלים מאוניברסיטת הארוורד בבוסטון להציג את הכנס הראשון בנושא ישראל שמתקיים השבוע בקמפוס ושנפתח ביום חמישי. "רצינו להראות פנים אחרות של ישראל ולא ליפול למלכודת ההסברה של משרד החוץ. החלטנו לקיים כנס בנושא החדשנות הישראלית בתחומי הכלכלה והיזמות החברתית ולהציג את המדינה בפן חיובי ולא בקטע של מגננה או תגובה לאיזושהי תקרית", אומרת שרון סטובצקי, אחת המארגנות.

"לשתף את ציבור הסטודנטים ברוח החדשנות של ישראל". סטודנטים ישראלים מהארוורד

"בחרנו שלא להתמקד בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני ולהציג זווית חדשה", מוסיף זקי ג'מאל, גם הוא בין מארגני הכנס. סטובצקי, 23, מזכרון יעקב, היא סטודנטית בהארוורד קולג' המתעתדת להמשיך ללימודים בבית הספר למנהל עסקים. את ג'מאל, בן 24 מירושלים, הלומד לתואר ראשון, היא הכירה כשהשניים שירתו ביחד בגלי צה"ל. את כישורי ההפקה והראיון אותם רכשו במהלך שירותם הצבאי ניצלו השניים על מנת להבטיח את השתתפותם בכנס של כלכלנים ודיפלומטים בינלאומיים, כמו נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, והיועץ במועצה לביטחון לאומי, דניס רוס. "הארוורד היא פלטפורמה מאד מכובדת ויוקרתית וכל מי שפנינו אליו מייד נעתר בשמחה להשתתף. אנשים פשוט רוצים להיות חלק ממה שקורה כאן", אומרת סטובצקי.

איך נולד הרעיון לקיים את הכנס?

"מידי שנה מתקיים בהארוורד כנס של הליגה הערבית, שנתמך ע"י גופים גדולים כמו גולדמן-זאקס ומקינזי. בכנס משתתפים אלפים והמארגנים עושים עבודה טובה בפרסום האירועים וביחסי ציבור. יש גם כנס גרמני. חשבנו לתומנו: למה שלא נארגן כנס דומה שבמסגרתו נשתף את חברינו ללימודים בצדדים חיוביים של המקום ממנו באנו? התחלנו לפנות לאנשים ולגייס כסף ובסה"כ עבדנו על הפרויקט כחצי שנה".

מטרת הכנס היא לשפר את התדמית הבעייתית של ישראל?

"הרעיון היה לשתף את ציבור הסטודנטים ברוח החדשנות של ישראל, ממלכת ההייטק והסטארט-אפ. רצינו להראות מה הופך את הארץ הקטנה שלנו לכל כך מיוחדת ולמה היא יקרה לנו".

ג'מאל: "יש איזשהו טרנד בקרב הגרעין הפרו-פלשתיני להפוך את כל מה שישראל מייצגת לאנטי-נורמליזציה. מטרת הכנס היא לעורר דיאלוג. לא באנו לתקן את כשלי ההסברה הישראלית אלא להציג גישה שונה ולשווק את ישראל בדרך אחרת. הכנס מציג את רוח העם בישראל ומראה שיש בקירבנו הרבה רעיונות טובים ואנחנו יודעים למנף אותם".

סטובצקי: "במדד נאסד"ק רשומות יותר חברות ישראליות מאשר בהודו וביפן ביחד! במסגרת הכנס אנחנו עורכים 'תחרות שלום' ומבקשים מהסטודנטים לכתוב לנו מאמרים בני 500 מילה בנושא פתרון יצירתי לסכסוך. בסיום הכנס נכריז על הזוכה".

בנוסף יתקיימו במהלך הכנס פאנלים כמו "אומת הסטארט-אפ", שבו ישתתפו בין היתר מייסד מודו ו-אם-סיסטמס, דב מורן, פרופ' שמעון שוקן ומייקל אייזנברג מקרן ההון סיכון בנצ'מרק קפיטל. בפאנל אחר ידונו בשיתוף הפעולה האזורי בין ישראל ומדינות המזרח התיכון ובו יתארחו ידין קאופמן מסדרה ונצ'רס, שמשקיעה בחברות פלשתיניות בענף ה-IT, חביב חזן מקרן ההשקעות אל-באוודר, שמתמקדת במגזר הערבי-ישראלי וגובן סאק, מנהל קרן המחקר למדיניות כלכלית בטורקיה. כמו כן ישתתפו נשיא האוניברסיטה לשעבר, פרופסור לארי סומרס, שגם כיהן כשר האוצר האמריקאי במימשל קלינטון והפרופסור להיסטוריה של הכלכלה, ניאל פרגוסון, שנבחר בשנת 2004 ע"י "טיים מגזין" כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם.

במסגרת האירוע "הרצל טוקס", דוברים מחברות ישראליות יציגו במשך זמן קצוב של כמה דקות את פיתוחים וחידושים במתכונת של סידרת ההרצאות היוקרתית "טד טוקס".

מורגשת מתיחות בין הסטודנטים הפרו-פלשתינים לבין הסטודנטים הישראליים בקמפוס?

סטובצקי: "בדרך כלל לא. בישראל יש רושם שהקמפוסים בארה"ב ובאירופה אנטישמיים, אבל כשמגיעים לפה מתברר שזה ממש לא נכון. לא נתקלתי בשום אירוע יוצא דופן. רבע מהאוכלוסיה כאן באיזור היא יהודית אוהדת ישראל כך שמרגישים פה מאד בנוח. עד שלא התחלנו להתעסק עם פרסום הכנס לא נחשפנו לשום עוינות".

איזו עוינות?

ג'מאל: "תלשו לנו את השלטים שתלינו והשחיתו כרזות. הדביקו סטיקרים עם הכיתוב 'אפרטהייד' במקום המילה ישראל. תלו תמונות של אסירה פלשתינית על גבי מודעות הפרסום של הכנס. הדפסנו את המודעות מחדש ותלינו אותן פעם נוספת והן שוב הושחתו".

סטובצקי: "זו הפעם הראשונה בה נתקלתי בעוינות. זה אמנם לא הרוב אבל זה בכל זאת מבאס".

מארגני הכנס פנו להנהלת האוניברסיטה ודיווחו על המקרה. במקביל הם פרסמו מכתב גלוי ב"הארוורד קרימזון", עיתון הסטודנטים של הארוורד. "להפתעתנו הפוסטרים והכרזות המפרסמים את הכנס הישראלי נתלשו או הושחתו", לשון המכתב. "אנו מברכים כל ביקורת ומעודדים ויכוח לגיטימי, אבל המעשים הנ"ל הם בגדר ונדליזם. לכולנו דיעות פוליטיות שונות ויש לכבדן". המכתב גרר מאות טוקבקים באתר האינטרנט של העיתון ובעקבותיו פורסמו תגובות זועמות של סטודנטים פלשתינים.

גיליתם מי עומד מאחורי המעשה?

ג'מאל: "יש קבוצה של סטודנטים למען פלשתין המורכבת מכמה אירופאים ומסטודנטים פלשתינים ילידי ארה"ב. בביה"ס למימשל 'קנדי' ישנם כמה פעילים אקטיביים יותר. מרגיז אותי שהקהילה האנטי-ישראלית בקמפוס לא מצליחה להסתכל על התמונה הכוללת. בעיני אותה קבוצה, ישראלים הם לא לגיטימים בגלל תולדה של אותה מנטליות אנטי-ישראלית וכל הקמפיינים להחרים את ישראל. בתפישת העולם שלי אני יכול להבחין בין אנשים לבין דעותיהם. אני גם לא מכליל את המעשים כ'אנטישמיות'. במסדרונות אתה לא נתקל בעוינות. אם היה כנס בנושא 'התרבות הפלשתינית', זה לא היה מפריע לי. להיפך. אנחנו לא מנסים לברוח מהסכסוך אלא להראות את העשיה היפה שיש בארץ ואת המתנגדים זה מחרפן שאנחנו מדברים על ישראל לא בהקשר פוליטי".

מה הייתה תגובת האוניברסיטה?

ג'מאל: "הדיקן ביקש מאיתנו לפגוש אותנו ולדון איך פותרים את העניין. אני מוכרח לציין שהקמפוס הוא מקום מאד יחודי משום שהוא מאפשר לאנשים להתבטא בחופשיות. ניתן להגיב בכל נושא ואף אחד לא מפחד לדבר ולהביע את דעתו. כולנו אנשים מספיק אינטליגנטים והגיוניים המסוגלים להתמודד עם ביקורת. מה שקרה עם הכרזות היה חציה של כללי המשחק. אותו קומץ של סטודנטים אנטי ישראלים פגעו ברכוש".

השהות שלכם בארה"ב הפכה אתכם לציוניים יותר?

ג'מאל: "הבנתי שישראל לא ברורה מאליה. ברור לי יותר מתמיד שבראש סדר העדיפויות צריך להיות ההסדר עם הפלשתינים. אני רואה מה מצבנו בקהילה הבינלאומית ולצערי, אם לא יהיה פתרון לסכסוך, תוך 30-20 שנה אין לנו מדינה. כל עוד הפרטנרים שלי טוענים שאני לא לגיטימי, לא יהיה בחיים הסדר. כל פעילות מהסוג הזה מחלישה את המחנה המתון וזוהי תמצית הטרגדיה באיזור".

סטובצקי: "האמת היא שאני הפכתי ליותר ציונית. אין ברירה. אני די בבועה של סביבה אמריקאית, וכשאתה חלק מתרבות זרה יש בך רצון לשמור על ישראליות וזהות. הריחוק גורם לי להעריך יותר את הבית ואת הרצון לשמור עליו. מעניין לגלות שיש מתנגדים חריפים לישראל".