רעש ורגיעה
המהומה שעוררו ראשי השב"כ והמוסד לשעבר דווקא הצליחו להרגיע את אנשי המימשל: נראה כי הסיכויים לתקיפה ישראלית באיראן הולכים ומצטמצמים
רעם תופי המלחמה נדם, לפחות לעת עתה, ובוושינגטון הרשמית החלו פה ושם להישמע אנחות רווחה: העימות הצבאי מול איראן כבר לא נראה באופק הקרוב למרות שבמהלך החורף האחרון האופק הזה החל להעלות עשן. עדיין לא נשמעה צפירת הארגעה, אבל גם בבית הלבן וגם במחלקת המדינה הקשיבו היטב למה שאמר ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, ולמה אמר ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, ומה הוסיף על דברי שניהם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. השלושה, כל אחד נחשב בזמנו למצטיין בתחומו, אמרו פחות או יותר שאין להם אמון בראש הממשלה נתניהו ובשר הביטחון ברק, שיצליחו להוביל את ישראל למלחמה עם איראן וגם להוציא אותה משם. היו גוונים באמירותיהם, היו ניסוחים שונים, אבל השילוב של דברי השלושה יצר מסה חזקה, שהטביע רושם עמוק על קובעי המדיניות בוושינגטון. עתה, אחרי שמומחים לנושאי ביטחון ומודיעין, אנשים שעשו בחייהם כמה דברים בתחום, משמיעים ביקורת כל כך נוקבת, ניתן להניח כי גם ההנהגה הישראלית המכהנת תחשוב פעמיים, שלוש או ארבע לפני יציאה לעימות צבאי, שצפוי להיות שנוי במחלוקת וזאת בלשון המעטה.
אבל זו לא הסיבה היחידה שגרמה לראשי המימשל האמריקאי להעריך כי הסיכוי למבצע צבאי מול איראן הולך ופוחת: בשטח ומתחת לפני השטח מתרחשים במקביל סדרה של אירועים המאפשרים לאנשי המימשל האמריקאי לפתח אופטימיות זהירה באשר לאפשרות לפתור את המשבר עם איראן בדרכים דיפלומטיות. בסבב השיחות שהתקיים בין איראן לנציגי מדינות המערב באיסטנבול התרשמו גורמים אמריקאים רשמיים כי "האיראנים גילו עמדה גמישה ופרגמאטית". ההערכה היא כי האיראנים מגלים גמישות מתוך חשש הולך וגובר מגל הסנקציות הבא שיוטל עליהם החל מהראשון ביולי. בניגוד לעמדותיהם של נתניהו וברק כי הסנקציות לא עובדות ולא יעצרו את תוכנית הגרעין האיראנית, בוושינגטון מציינים כי הסנקציות פועלות באופן מובהק וכבר ניכרים אותות של מצוקה בקרב אנשי המשטר האיראני החוששים מהידוק נוסף של החבל סביב צווארם. גם הרמטכ"ל הישראלי, בני גנץ, שותף להערכה האמריקאית ולהערכתו של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, כי המשטר באיראן פועל באופן רציונלי וכי עד כה לא קיבל החלטה פוליטית לפתח נשק גרעיני.
"כרגע המטרה היא לתת זמן למהלך הדיפלומטי", אמר השבוע בכיר בבית הלבן. "הנשיא אובאמה והמימשל האמריקאי לא יאפשרו לאיראן להשיג נשק גרעיני, וכרגע יש סיכוי למהלך דיפלומטי כך שצריך למצות אותו".
הדבר האחרון שרצו בבית הלבן זה לצפות במטוסי קרב ישראלים שועטים לכיוון מתקני הגרעין של איראן ערב הבחירות לנשיאות בארצות הברית, כלומר בסתיו הקרוב. אנשי המימשל הבהירו זאת למקבלי ההחלטות בירושלים בכל דרך אפשרית: עם חיוך, בקריצה, באיום מרומז, בפניה לתבונה המדינית. המימשל האמריקאי, למרות הכחשות דובריו, היה זה שעמד מאחורי ההדלפות, לפחות חלקן, על אי התועלת שבהפצצה צבאית של מתקני הגרעין של איראן. אפילו שר ההגנה האמריקאי, ליאון פנטה, הידוע כידיד חשוב לישראל, אמר כי בניגוד לעיראק, שם הפציצה ישראל כור אחד בלבד בשנת 1981, הרי שבאיראן מדובר בעשרות מתקנים השייכים לתוכנית הגרעין, כך שהתועלת במבצע כזה היא מפוקפקת; יתכן שהפצצה אווירית תעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, אבל היא לא תשמיד אותה. פנטה גם הזכיר את היום שאחרי והביע דאגה קשה ממה שעלול לקרות.
דברים דומים אמר בסוף השבוע שעבר יובל דיסקין. הוא הדגיש כי הוא איננו מטיל ספק בלגיטימיות של פעולה צבאית, אבל לטענתו היא לא תביא למצב בו איראן מתרחקת מהפצצה הגרעינית. להיפך, התקפת הכורים הגרעינים של איראן תגביר את המוטיבציה האיראנית לפתח נשק אטומי. בנוסף אמר דיסקין כי נתניהו וברק אינם משיחים ולו אישית אין אמון בהנהגתם.
דבריו של דיסקין עשו הרבה כותרות ברחבי העולם. לא כל יום ראש שב"כ לשעבר, שזכה בימי כהונתו בתפקיד לשבחים מקיר לקיר, יוצא נגד הדרג המדיני. הוא היה איתם בחדרי חדרים. הוא מכיר את תפישתם הביטחונית אולי טוב יותר מכל אדם אחר. הוא ראה אותם בעת קבלת החלטות קשות, חשובות, מסוכנות. והוא חושב שהם לא ראויים למשימה. דבריו של דיסקין, שהצטרפו לדבריו של דגן ושל אולמרט ושל גנץ, חשפו את מידת חוסר האמון שיש בין הדרג הביטחוני-צבאי לבין הדרג המדיני בישראל.
בבית הלבן עקבו מקרוב אחר הדברים וניתחו אותם מכל זווית אפשרית. אין זה סוד שבין הנשיא אובאמה לראש הממשלה נתניהו לא שוררת ידידות גדולה. הם עובדים יחד כי צריך. הם פועלים בתיאום רוב הזמן כי זוהי מסורת בין ארצות הברית לישראל שאיננה קשורה לזהותם של הנשיא וראש הממשלה. אבל אין חמימות ביחסים בין השניים, אין את רמת האמון הנדרשת. אדם שעבד בעבר בבית הלבן של אובאמה אמר לי לא מכבר שאחרי שאובאמה משוחח עם נתניהו הוא מתקשה להחליט אם מה ששמע ממנו זה דבר מוצק או מניפולציה. יש להניח כי אותה מידה של חוסר אמון רוחש נתניהו עצמו לנשיא אובאמה.
עכשיו נראה כי לא רק אובאמה מתמקד בקמפיין שלו לקדנציה שניה, כך גם נתניהו. מי שמיטיב להכיר את נתניהו טוען כי הסכמתו, או יוזמתו, להקדים את הבחירות בישראל נעוצה גם בעובדה שהוא רוצה להיבחר מחדש לפני שאובאמה יבחר מחדש. אותם אנשים טוענים כי נתניהו קרא סקרים שהוצגו לו על ידי אנשי איפא"ק על פיהם לאובאמה יש סיכוי יותר מטוב להיבחר לקדנציה שנייה ונתניהו רוצה להיבחר שוב לראש ממשלה לפני כן כדי שאובאמה לא יבחש בבחירות בישראל כאשר הוא כבר בטוח בכסאו בכהונה מחודשת. נתניהו מחובר לרפובליקאים ועל פי "ניו-יורק טיימס" שוררת ידידות של ממש בינו לבין המועמד הכמעט ודאי של הרפובליקאים, מיט רומני. השבוע, בפגישתו עם יהודים אמריקאים ידידי הליכוד, נשאל השר גלעד ארדן אם אכן נכונה השמועה על החברות בין השניים. "הפרסום היה מוגזם", אמר ארדן. "כולנו יודעים שביבי לא שומר על יחסים עם אנשים לאורך זמן". יתכן שהאמת היא באמצע ונתניהו ורומני הם קצת ידידים, אבל ברור שהם רואים עין בעין את הנושאים שעומדים על הפרק. גם הידיעה הזו לא נעלמת מעיניו של אובאמה.
בתוך כל המערבולת הזאת שיצרו השבוע הדוברים הישראלים נגד מתקפה באיראן, כשברקע פתיחת הקמפיין הרשמי של אובאמה והדיבור במערכת הפוליטית הישראלית על הקדמת הבחירות, בוושינגטון נשמעו רגועים: כרגע ובעתיד הקרוב הם לא צופים להביט במטוסי קרב ישראלים מעל שמי טהראן.
