שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פיתוח אפליקציות: המדריך למתחילים
    יש לכם רעיון מבריק? בטוחים שעליתם על הדבר הגדול הבא? חולמים לפתח אפליקציה שתכבוש את העולם? רגע לפני שאתם מתחילים לקודד, הנה סקירה של השלבים החשובים בתהליך פיתוח האפליקציה, כמה דגשים על פלטפורמת iOS ואנדרואיד וגם לא מעט טיפים שישדרגו את סיכויי ההצלחה שלכם
    אפליקציות. הן נמצאות בכל מקום, וכבר כמעט אי-אפשר ללכת ברחוב מבלי להיתקל במישהו ששולף את המכשיר הנייד, מתעדכן, מצלם, מחפש מידע, משחק, מעביר את הזמן. אפליקציות לצ'ט, אפליקציות לצילום, אפליקציה כזו, אפליקציה אחרת. אין מנוס וחייבים להודות שרובנו כבר מכורים אליהן.

     

     

    אבל מהי בעצם אפליקציה? ואיך יוצרים אחת כזו?

    המושג אפליקציה כפי שאנו מתייחסים אליו כיום מתאר קוד בינארי המשולב עם קבצי תוכן שונים (לרוב

    תמונות, צלילים וכו') ומיועד לטלפונים חכמים וטאבלטים – שהם כבר מזמן מעין מחשבים אישיים מוקטנים.

     

    אפליקציה יכולה להיות משחק, לספק גישה לתכנים שונים, להיות נגן-מדיה, שעון מעורר, לעזור לנו למצוא את חברנו בפארקים או בים, ועוד המצאות שונות ומשונות. הנפחים בלתי-ייאמנו כמעט: מדי יום עולות לעולם בין 600 ל-800 אפליקציות (!) והן מתחרות על תשומת ליבם של משתמשי הסמארטפונים ברחבי העולם.

     

    כיום ישנן שתי פלטפורמות עיקריות לאפליקציות: האנדרואיד של גוגל וה iOS של אפל, הלא היא מערכת ההפעלה של האייפון, האייפד, האייפוד ואחיהם. פלטפורמות פופולריות פחות הן ווינדוס פון, בלבקברי, והמלכה של פעם - סימביאן של נוקיה - ששלטה בטריטוריה זו עד שסטיב ג'ובס ואפל משכו לה את הקוביה בתחתית המגדל.

     

    אז איך בונים אפליקציה?

    המצרך הראשון במתכון, והחשוב ביותר, הוא הרעיון. כאן חשוב שהרעיון יהיה כמה שיותר טוב, ולענות על מספר שאלות יסודיות כמו האם יש בו צורך, מי צפוי להשתמש בו, וכמה הפתרון שהוא מציע שווה למשתמש הפוטנציאלי. ככל שנעשה שיעורי בית טוב יותר, נגיע לרעיון מגובש ושלם יותר, שהוא מעין תוכנית-פעולה ליצירת האפליקציה המנצחת.

     

    אחרי שנתבשל קצת עם הרעיון, נתחיל לחשוב איך אנחנו רוצים שהאפליקציה תיראה ומה תהיה חווית המשתמש שהיא תספק. בהקשר זה נצטרך להחליט איך יראו המסכים שלה, מה תהיה הפונקציונאליות של כל אחד מהם ועוד. בשלב הזה מומלץ וכדאי להכין סקיצה ראשונית של המסכים, הנקראת בעגת טכנולוגיות המידע Wireframe.

     

    לאחר שסגרנו אפיון המסכים והתהליכים באפליקציה, הגיע הזמן להכניס את המעצבים הגרפיים לתמונה. הם יעברו על האפיון שלנו ועל מבנה העמודים, על חוויית המשתמש הרצויה (UX) ועל תהליך השימוש, ויכינו "צילומי מסכים" על מרכיביהם השונים (כפתורים, תבניות, עיצוב טקסטים, ולמעשה כל אלמנט חזותי נדרש).

     

    השלב הבא הוא הפיתוח הטכני של האפליקציה, ולעיתים גם של השירותים אליהם היא אמורה להתממשק. פעולה זו נעשית על-ידי המפתחים ובעצמה מתחלקת למספר חלקים: התכנון הטכני של האפליקציה (אחד השלבים החשובים ביותר בתהליך הפיתוח, אם לא החשוב שבהם), שלב כתיבת הקוד (קידוד) ולאחריהם תהליך בדיקות האיכות (QA) לבחינת ביצועים, שימושיות, דיוק בפיתוח, באגים וכדומה.

     

    לאיזו פלטפורמה לפתח?

    האנדרואיד היא מערכת ההפעלה הפופולארית ביותר כיום. אך האם זה אומר שעלינו למקד את מאמצי הפיתוח שלנו רק לפלטפורמה הזו? התשובה היא – כמובן שלא, ואולי אפילו בדיוק להיפך.

     

    ראשית, תמיד כדאי שהאפליקציה העתידית שלנו תהיה זמינה בשתי הפלטפורמות במקביל. הסיבה העיקרית לכך היא שקהל היעד הפונטציאלי יהיה גדול הרבה יותר, מה שיעזור להפצה הוויראלית של האפליקציה וירתום לטובתנו את הבאז שהיא עשויה לעשות עם יציאתה לאוויר העולם.

     

    אולם אם יש לנו מגבלה מסוימת, בראש ובראשונה תקציבית, המונעת פיתוח מקבילי לשתי הפלטפורמות, הנטייה שלי - אותה אני בד"כ מעביר גם ללקוחותיי (כמובן שבכפוף לאופי האפליקציה וקהל היעד שלה), היא להתחיל דווקא מסביבת ה-iOS של אפל.

     

    מדוע דווקא iOS?

    הבחירה ב-iOS היא בראש ובראשונה מכיוון שמשתמשי האייפון הם קרקע פוריה יותר לאפליקציות ולתגמול עבור המפתחים. משתמשי אפל פעילים יותר בשוק האפליקציות ומוכנים לשלם עבור האפליקציות והתכנים שהן מציעות.

     

    לצורך כתבה זו ערכתי סקר קצר באמצעות אפליקציית Thumb - אפליקציה הקיימת בשתי הפלטפורמות ומציעה פונקציונאליות פחות או יותר זהה בשתיהן. שאלתי את המשתמשים לגבי רכישת אפליקציות, והתשובה שקיבלתי לא הפתיעה אותי: 64% ממשתמשי האייפון הצהירו שהם רוכשים אפליקציות בתשלום, לעומת 45% בלבד באנדרואיד. במקביל, כ-56% מהמשיבים לסקר היו משתמשי אייפון.

     

    הסקר אמנם רחוק מלהיות סקר סטטיסטי מייצג וסביר שברגעים אלו ממש מוחקים רטרואקטיבית את השגי בקורס לסטטיסטיקה באוניברסיטה, אך הוא בהחלט מתאר מגמה המוכרת לי היטב מהמציאות. בקיצור, התוצאות שהתקבלו אינן מקריות.

     

    ההבדל באופי הפעילות בין שתי קבוצות המשתמשים, משתמשי iOS מזה ומשתמשי אנדרואיד מזה, הוא גם הסיבה שאת הגרסה האחרונה של Friends-Locator, האפליקציה הפופולארית ביותר שלי, הוצאתי לאייפון בשלב הראשון.

     

    התפלגות המשתמשים בגרסה הראשונה של Friends-Locator, בעלת מראה ופונקציונאליות זהים בשתי הפלטפורמות, לא הותירה לי ספק באשר איזו פלטפורמה תזכה לקבל את הגרסה השנייה קודם.

     

    בנוסף, מניסיוני, בהרבה מקרים הפיתוח לאייפון יהיה זול יותר מאשר לאנדרואיד, אך לתפיסתי זה יותר בונוס מאשר סיבה אמיתית לבחירת פלטפורמה ראשונה. השיקול צריך להיות, בראש ובראשונה, תואם לצרכי קהל היעד ולאופי הטכנולוגי של האפליקציה.

    למעשה, iOS אינה מתאימה לכל אפליקציה. צריך לזכור שמגוון האפליקציות שניתן לפתח עבור מכשירי אנדרואיד הוא גדול יותר (בהשוואה לאייפון שאינו פרוץ) והפצת אפליקציה בחנות של גוגל היא פשוטה ונטולת בירוקרטיה, בוודאי בהשוואה לתהליך ההפצה בחנות של אפל.

     

    אם יש חשש סביר שאפל לא יאשרו אפליקציה מסוימת או שבכלל לא ניתן ליישם את האפליקציה על אייפון שאינו פרוץ, הרי שפלטפורמת אנדרואיד תהיה בחירה מוצלחת יותר. סיבה נוספת לפתח לאנדרואיד בלבד היא אם מדובר באפליקציה שקהל היעד שלה מחזיק במכשירי אנדרואיד ברוב משמעותי.

     

    הפצת האפליקציה ב-iOS

    עתה, כשהאפליקציה מוכנה ונבדקה מגיע שלב ההפצה לחנויות השונות. ב-iOS מדובר בהליך ביורוקרטי שחבר טוב שלי מכנה: ”שבוע פלוס שעה" על שם פרק הזמן שלרוב עובר מהרגע בו האפליקציה נמסרה לאישורה של אפל ועד לקבלת "פסק הדין".

     

    במקרה שאפל לא מאשרת את האפליקציה, יאלצו מפתחיה לעבור סבב נוסף של "שבוע פלוס שעה" לאחר שייושמו ההערות מאפל והאפליקציה תשלח שוב לאישור, וחוזר חלילה עד לאישור סופי. מניסיוני ממוצע של סבב וחצי ומטה לאפליקציה בסדר גודל בינוני הוא הישג יפה. לעתים זה יכול לקחת הרבה יותר, כתלות ברמת הפיתוח והניסיון של הצוות המפתח.

     

    כמו כן, יש לזכור שאין אפשרות להפיץ יישומי iOS למכשירים שאינם פרוצים בחנות שאינה החנות של אפל.

     

    הפצת האפליקציה באנדרואיד

    באנדרואיד המצב פשוט הרבה יותר. מעלים את האפליקציה לחנות ותוך 24 שעות היא שם, כשבדרך-כלל היא עולה לאוויר בתוך 3-4 שעות בלבד. מאחר והשוק פתוח, אין צורך בקבלת אישור.

     

    יתרה מכך, אפליקציות לאנדרואיד ניתן להפיץ בכל אתר שרוצים ולא רק בחנות של גוגל, אך צריך להזהר מ"קניבליזם" (קרי הורדה של אפליקציה מאתר שאינו החנות של גוגל על חשבון הורדה מהחנות של גוגל), מאחר ובחנות של גוגל מציגים את סדרי הגודל של מספר ההורדות בכל אפליקציה ואנו מעוניינים שיהיה זה מספר גבוה ככל הניתן לצורכי שיווק וקידום הורדות.

     

    טיפ לסיום:

    באפליקציות קטנות או שדרוגים קטנים עבור שתי הפלטפורמות, אני בדרך כלל מתחיל עם אפליקציית האייפון ומפתח את גרסת האנדרואיד בזמן ההמתנה לאישור של אפל. לא ברור האם אפל חשבו על זה או שמא זה יצא במקרה, אבל זה עובד יופי ומקצר תהליכים משמעותית, ובמקביל מאפשר עלייה בשתי הפלטפורמות במקביל.

     

    בהצלחה!

      

    שי קוריאנסקי הוא עצמאי, מומחה בפיתוח אפליקציות לאנדרואיד ול iOS, עם מעל ל-14 שנות ניסיון בתוכנה. הוא היוצר של אפליקציית Friends-Locator הפופולארית ופלטפורמת SponTalk ליישומים מרובי משתתפים. לתגובות: ContactUs@CodeWithContent.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פיתוח אפליקציות: המדריך למתחילים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים