הכי מטוקבקות
    ההמונים יממנו
    מי יביא את וודי אלן לישראל? ההמונים. מי יעזור להקים מרכז תרבות יהודי? ההמונים. מי ישקיע בתוכנית חינוכית חדשה? ההמונים. אבל איך מוצאים את ההמונים האלה, במיוחד עם מחפשים המונים בעלי עניין בזהות יהודית? תשאלו את Jewcer

    הגיע הזמן שוודי אלן יביים סרט בישראל! כך החליט העורך והמו"ל של העיתון "ג'ואיש ג'ורנל", רוב אשמן, במחשבה שמה שטוב לפריז ולרומא טוב גם לישראל, ומה שטוב לישראל – טוב ליהודים. הוא פרסם טור בו פרש את הרעיון ופצח בקמפיין לייצא את אלן לישראל שכלל סרטון קצר בו המפיקה והשחקנית

    נועה תשבי, המתגוררת בלוס אנג'לס, מפצירה בבמאי הניו-יורקי הוותיק לצלם את סרטו הבא בישראל. הסרטון האינטרנטי תפס את תשומת ליבם של עיתונים כמו ואניטי פייר, אל.איי טיימס, הוליווד ריפורטר, הארץ, טיימס אוף יזראל, וכן עיתונים בספרד ואיטליה, ועוד. אבל הסרטון גם תפס את תשומת ליבם של חמישה צעירים באל.איי, שהקימו את האתר הנקרא Jewcer, והם מיהרו ליצור קשר עם אשמן כדי לקדם את הרעיון שלו.

     

    דור המייסדים: נעמי לייט, מוריה בלומנפלד, עמיר גבעון ושירה שמעוני ()
    דור המייסדים: נעמי לייט, מוריה בלומנפלד, עמיר גבעון ושירה שמעוני 

       

      רגע, מה זה Jewcer? או. מדובר באתר שעלה לרשת בחודש מרץ במטרה לסייע לבעלי רעיונות יצירתיים בתחומים שונים לממן ולקדם פרויקטים הקשורים בכל דרך שהיא בזהות יהודית ו/או במדינת ישראל. איך Jewcer יכולים לעזור? בכסף, בהגברת המודעות, בחיבור לחברים שלכם ולחברים של החברים שלכם. וליתר דיוק: ג'וסר מתמחים ב"מימון המונים", או Crowd Funding, שמשמעו גיוס סכומים קטנים מציבור רחב – לרוב באמצעות הרשת החברתית – כדי לממן פרויקטים שונים. כינסנו את חמשת מקימי ג'וסר כדי לשמוע עוד על מימון המונים ופרויקטים יהודים.

       

      סכומים קטנים, הרבה מקורות

      עמיר גבעון (38), הוא מהנדס מכונות חלל העוסק במחקר בג'יי.פי.אל, שהוא מכון המחקר הסילוני של נאס"א. בנוסף גבעון הוא מקים אירגון "בינה אל.איי", המאגד "יאנג ג'ואיש פרופושיונלס" סביב רעיונות לחיזוק הקהילה היהודית והקשר לישראל. גבעון חי 17 שנים באמריקה אך מעיד על עצמו כ"100% ישראלי". הוא מסביר: "מימון המונים משמעו הנעת המונים לסיוע במימון פרויקטים. האתר 'קיקסטארטר' הוא הגדול ביותר בתחום ויש עוד רבים".

       

      מוריה בלומנפלד (24), טוענת שהיא דווקא "120% ישראלית". בלומנפלד, הלומדת כאן כלכלה וששימשה בעבר כעוזרת לרמטכ"ל הנוכחי, בני גנץ, וכן לשגריר ישראל הנוכחי בוושינגטון, מייקל אורן, מבהירה: "חשוב לומר שמה שמקבלים מההמונים זה לא רק כסף, וכאן נכנס האלמנט של הקומיוניטי. הרעיון הכללי הוא שבמקום לבקש הלוואה מהבנק או לחפש משקיעים, מקבלים סיוע ממספר גדול של אנשים, כלומר סכומים קטנים מהרבה מקורות שמצטברים לסכום הגדול שזקוקים לו כדי לממש את הפרויקט".

       

      שירה שמעוני (40), מנהלת פרויקט בחברת התוכנה לשיווק אונליין, "מג'נטו", מורידה את ממוצע הישראליות. לטענתה היא "רק 20% ישראלית, פעם חשבתי שאני 50-50 אבל כיום יש לי חברים ישראלים אז בהשוואה אליהם אני פחות". היא מסבירה על המודלים לגיוס המימון: האחד באמצעות מכירה מוקדמת של המוצר העתידי (פרי-סייל), שבו, לדוגמה, חברים התורמים 50$ להפקת סרט דוקומנטרי יקבלו עותק של הסרט בדי.וי.די כשהוא יהיה מוכן. המודל השני בודק את השוק ומכין את הפרויקט למימון הגדול יותר: אם מצליחים לגייס דרך קהילות האינטרנט, נאמר, 10,000$ אפשר להמשיך למשקיעים גדולים ולאירגונים ולהראות שיש עניין בציבור, שהרבה אנשים חושבים שזה רעיון טוב. בנוסף, השיטה עובדת כ"הכל או כלום": מציבים סכום יעד ומבקשים מהתורמים הפוטנציאלים להתחייב על תרומה בסכום מסוים במידה והיעד יושג. אם מצליחים להשיג התחייבויות בסכום הכולל של היעד, יוצאים לדרך וגובים את הכספים מהתורמים. בצורה כזו אין חובות למשקיעים אם הפרויקט לא יוצא לפועל ואיש לא מוציא את כספו לחינם.

       

      זיו כהן (32), עובד בהייטק, כמעט 6 שנים בארה"ב, מסכם את התופעה בקצרה: "מימון המונים במשפט אחד: קל יותר היום לקבל דולר אחד מ-10,000 אנשים, מאשר 10,000 דולר מאדם אחד. וכל זה בעזרת רשתות חברתיות".

       

      עמיר מרחיב: "את יותר מחוברת כיום ליותר אנשים ברמה נמוכה מאשר אי פעם, נכון? יש מאות חברים בפייסבוק, הם לא באמת חברים, אבל יש קו תקשורת ישיר אליהם, מה שאומר שתוכלי לקבל אולי דולר, או יותר, מאחוז מסוים מהם. זה נראה קל כשמסתכלים על קיקסטארטר: מגישים רעיון ועושים כסף. אבל מסתבר מכל מה שראינו וחוינו שזה לא כל כך פשוט, צריך לעבוד הרבה בדרך ספציפית, וזה מה שאנחנו עושים".

       

      מוריה בלומנפלד מחדדת את ההבדלים: "אין לך מושג כמה שעות אנחנו מבלים על הטלפון עם מנהלי הפרויקטים, בנהיגה, במעלית, זה מאוד אינטנסיבי. אנחנו עוזרים כל הזמן. בנוסף, הערך המוסף העצום שיש לג'וסר הוא כמובן הקשר היהודי. יש סיכוי גדול שרוב התנועה באתר תהיה של אנשים המעונינים בפרויקטים. המכנה המשותף הוא אפקט חיובי על הקהילה היהודית ועל ישראל".

       

      יזמית נוספת בג'וסר, נעמי לייט (29), שהיא עוזרת-מנהל למחקר ופרסומים במכון לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטת דרום קליפורניה, מדגישה את הקשר האישי שנוצר בין אנשי ג'וסר לאלו שלהם הם מנסים לעזור: "נהיינו חברים של אחת ממנהלות הפרויקטים שלנו ובעלה דרך ג'וסר, אז זה רק מוכיח עד כמה אנחנו מעורבים".

       

      אבל איך בעצם אתם יודעים מה להציע, מאיפה הנסיון?

      "למדנו את הנושא ביסודיות, חמישתנו. קראנו מאמרים, בדקנו פרויקטים שהצליחו ונכשלו, המון אינפורמציה טכנית. התחלנו לייצר תוכן משלנו – איך לבנות קמפיין מצליח, איך להריץ אותו וכו'. יש לנו גם עמוד פנימי בפייסבוק למנהלי הפרויקטים השונים, והדהים אותנו לראות כמה מהר הם התחילו לעזור אחד לשני, כי התחלנו את זה במקור כדרך לתקשר עם כל פרויקט. תוך כמה שעות נוצרה שיחה בין כולם ותמיכה הדדית. שני פרויקטים מפילדלפיה תרמו אחד לשני והצליחו – 'קפה עולם', פרויקט של לורה קליין להרמת מקום לאירועים חברתיים עם זיקה יהודית, ו- Roundtrip Radio, יוזמה של אדם עודד להביא פודקאסט של מוזיקת אנדרגראונד ישראלית לקהל רחב ובאנגלית".

       

      הקמפיין לשכנע את וודי לצלם את סרטו הבא בישראל

       

      אז מתי ג'וסר עלה לאוויר?

      נעמי: "בסוף מרץ 2012, לפני ארבעה חודשים, קשה להאמין!" כולם צוחקים. "זה נראה כמו תקופת חיים! עבדנו על זה כל כך קשה כמעט שנה, ולכולנו יש 'דיי ג'ובס', אז השקענו בזה את כל הזמן החופשי שלנו".

       

      וכמה פרויקטים הגיעו למטרה עד עכשיו?

      "שמונה פרויקטים. התחלנו עם עשרה ושמונה מתוכם הצליחו, כלומר 80%, שזה ממש גבוה. באתרים אחרים אחוז ההצלחה הוא 45%-40%".

       

      אבל יש להם גם הרבה יותר פרויקטים.

      "נכון, יש להם 55,000 פרויקטים, אבל הם גם רצים כבר ארבע שנים והשקיעו מיליונים בהקמת האתרים".

       

       

      איך מעריכים 'קוּל'?

      מאיפה בעצם הגיע הרעיון להקים את ג'וסר?

      מוריה: "זיו ואני עברנו לאל.איי ושמענו על 'בינה', האירגון שעמיר הקים".

       

      עמיר: "החזון המקורי של 'בינה' היה לחבר בין ישראלים ואמריקאים, כדי שקבוצות קטנות יצמחו מזה ויעשו דברים שטובים לקהילה ולישראל. באחד האירועים של בינה, ח"כ עינת ווילף דיברה על כך שאין יותר את היכולת לתת קצת; קופסאות קרן קיימת לא קיימות יותר. רוב הכסף שמגיע לאירגונים יהודים הוא מתורמים גדולים".

       

      שירה: "האמצעים לגיוס כספים הם גם מאוד אולד סקול. בג'וסר אנחנו עובדים איפה שכולם נמצאים, בפייסבוק, שם אפשר לראות מי תרם למה. זה הופך תרומות לדבר קול, מגניב".

       

      זיו: "בעצם מדובר על חיזוק הקשר בין יהודים בארה"ב לישראל דרך מייקרו-פיינננסינג ותרומות לעסקים קטנים".

       

      נעמי: "הנקודה היא שזה לא רק הכסף ומערכת יחסים חד-כיוונית, אלא חיזוק הקשר לישראל. הקשר המסורתי היה או לעשות עליה או לתרום כסף".

       

      מוריה: "וכולנו מאוד אוהבים את ישראל, יש לנו קשר מיוחד. כולנו מתרגשים למצוא דרכים לחזק את ישראל מכאן, להראות כמה ישראל יפה, כמה הקשר חשוב בין יהודים לישראל".

       

      מעניין, כי טוענים שהיום הקשר בין אמריקאים יהודים לישראל הוא החלש ביותר אי פעם.

       

      מוריה: "בגלל שהערוצים בהם משתמשים לא נכונים. המסר שאנחנו מנסים להעביר הוא: אם אתם רוצים להגיע לבני 80-70, לא יוצרים אירוע בפייסבוק עבור זה. ואם רוצים לחבר את הדור הצעיר צריך לעשות את זה דרך ערוצים שהם משתמשים בהם כל הזמן בכל מקרה".

       

      מהו פרויקט שמתאים למימון המונים דרך ג'וסר?

      מוריה: "פרויקט שמציג זיקה יהודית וישראלית וגם השפעה חיובית על הקהילה היהודית המקומית והבינלאומית, ו/או על ישראל. אנחנו מקבלים המון אימיילים כל יום עם רעיונות ומבקשים אינפורמציה נוספת, כולל בדיקה של נוכחות ברשתות חברתיות – פרופיל בפייסבוק, לינקדאין, יו טיוב, שיראו לנו מה הם עושים – כדי להגדיר איך הם יכולים ליצור מימון המונים מוצלח".

       

      נעמי: "מימון המונים מצליח ביותר במעגלי ההיכרות הפנימיים. קמפיינים מצליחים של מימון המונים פונים קודם למעגל הראשון של חברים ומשפחה, ואז למעגל שני של אנשים שמכירים או עובדים איתם, ולמעגל השלישי, חברים של חברים. ההצלחה תלויה בפנייה לכל שלושת המעגלים האלו".

       

      ואם למישהו יש רק 100 חברים בפייסבוק...

      "נגיד לו, אתה יכול להרים פרויקט מימון המונים, אבל אנחנו רוצים שהמטרה שלך תהיה ריאליסטית. אם יש רק 100 חברים, להגדיר מטרה כ-100,000 דולר או אפילו 10,000 דולר זה לא ריאלי".

       

      אז הכל מבוסס על כמה חברים יש לך בפייסבוק?

      זיו: "זה קשור למונח Clout – השפעה. יש לנו מטריקס שדרכו אנחנו מעריכים כל פרויקט, את הקשר יהודי שלו, Coolness Factor, עד כמה הפרויקט קול, וקלאוט – השפעה. לפי הקלאוט אנחנו חושבים מה תהיה המטרה הכספית תהיה".

       

      איך בדיוק מעריכים 'קוּל'?

      כולם יחד: "אנחנו לא תמיד מסכימים... זו הערכה סובייקטיבית ואישית... זה איך שאנחנו רוצים שהאתר שלנו יראה, הבראנד שאנחנו בונים".

       

      ואם למישהו יש זיקה יהודית חזקה אבל 'קולנס פקטור' נמוך...

      "אם הוא מאוד נמוך ויש 'קלאוט' נמוך, השפעה נמוכה על הרשת החברתית הספציפית שלהם, אז אולי נדחה אותם. אבל יותר מקוּלנס, מדובר על רלוונטיות לקהל היעד שלנו. אנחנו לא מסרבים במהירות לפרויקטים. ניקח את הזמן לדבר עם מישהו, ולומר 'הפרויקט שלך נשמע מעניין ויש זווית שונה שנוכל לקדם, וזה מה שכדאי ליצור לך פרויקט עבורו'. אנחנו באמת מנסים לתת הזדמנות להצליח לכל מי שרוצה להיות באתר. אנחנו מנסים לעצב את הפרויקטים כדי שיתאימו לסוג כזה של מימון".

        

      פונים לצעירים

      כפי שאנשי ג'וסר מסבירים, קהל היעד שלהם נראה כמוהם, כלומר, יהודים צעירים בטווח הגילאים 45-20, כולל סטודנטים מצד האחד ואנשים המבוססים במקצועם ובקריירה שלהם מצד שני.

       

      עמיר: "בקהילה שלנו מדובר על לחבר את הדור צעיר למשהו יהודי שאחרת לא היו מתחברים אליו".

       

      נעמי: "הדורות המבוגרים יותר של בייבי בומרס, של ההורים והסבים שלנו, רגילים לתת כסף בצורה מסורתית, סכומים גדולים יותר לארגונים מסורתיים. הדור שלנו אוהב לתת תרומות קטנות להרבה מטרות שונות, ורוצים לדעת להיכן הכסף שלהם הולך ולהרגיש שהם שותפים למטרה".

       

      שירה: "ראיתי את זה גם בשוק העבודה: אנשים צעירים יותר לא מוכנים שההנהלה תחליט החלטות שהם לא שותפים להן. 'למה אנחנו שומעים על ההחלטה עכשיו? למה לא היינו שותפים לשיחה?'"

       

      עמיר: "ומימון המונים נותן לך לעשות אז זה, כי אתה מקבל תפקיד בתהליך היצירה".

       

      מוריה: "זה זהה לאפקט של מדיה חברתית. כל אחד מאיתנו הוא קול יחודי, שיש לו השפעה על מה שהחברים שלנו קוראים וחושבים על אירועים שקורים. מימון המונים מאפשר להשתמש בכל זה כדי ליצור משהו מדהים עבורך ועבור כל הקהילה, והעולם".

       

      אבל האתר הוא אתר לצרכי רווח.

      "רווח בשאיפה", כולם צוחקים, "בבוא היום. כל האתרים האלו הם לצרכי רווח, והרווח מגיע מאחוזים מפרויקטים שהצליחו להגיע למטרה. ככה זה במודל שלנו – הכל או כלום. חייבים להגיע למטרה לפני הדדליין".

       

      בואו נדבר על דוגמאות ספציפיות של פרויקטים בג'וסר.

      "במודל הפרי-סייל המוצר עצמו הוא התגמול לתרומה. מרכוס פריד הוא מורה ליוגה יהודית, 'ביבליוגה' זה נקרא. הוא משלב אלמנטים וטקסטים יהודים עם שיעורי יוגה, אותם הוא מלמד לפי פרשת השבוע. הוא רצה לפרסם ספר בנושא הזה. בהתחלה הוא לא הבין את המושג מימון המונים, לא היה לו נעים לבקש כסף. הסברנו לו, 'אתה לא מתחנן לתרומות. מימון המונים אומר שאתה נותן משהו חזרה לאנשים שתורמים, כי הם אוהבים את מה שאתה עושה ורוצים להיות חלק מזה. זו דרך לבחון את השוק שלך וליצור את הקהילה הראשונית שתעקוב אחריך ותראה את ההתקדמות של הפרויקט'. הוא מאוד התרגש ואמר שזה הדבר הכי טוב שקרה לביבליוגה. ראינו התקדמות מדהימה. הוא יצר קשר עם כל המעגלים שלו וקיבל 138% מהמטרה הראשונית 2,500 דולר. המודל מוצלח. ההשקעה הכי טובה כוללת רכישת מוצר וכאן זהו ספר חתום על ידי המחבר. התחושה שאתה חלק מתהליך היצירה היא מעולה ומשותפת לפרויקטים המצליחים ביותר. התורם חושב: 'הוא יכול להפיק את הספר רק כי אני עוזר לו, בלעדיי זה לא היה קורה'.

       

      השחקנית ג'סי קאהנוויילר בפרויקט Dude Where's My Chutzpa

       

      "הפרויקט של אלישה פדוביץ, למשל, לא היה קורה בלי קמפיין בג'וסר. היא בנתה מערך שיעור בשם Embracing Holiness , שמיועד לבתי ספר ועוסק בדימוי עצמי, דימוי גוף, וכל מה שמשפיע על איך ילדים ובני נוער רואים את עצמם. המטרה היא ליצור קהילה יהודית יותר בריאה עם דימוי עצמי יותר גבוה. ללא המימון, היא לא הייתה יכולה לבנות את מערכי השיעור. כרגע היא שוכרת מטפלים ותרפיסט כדי לבנות את מערך השיעור, שילמד בבתי ספר ובמחנות קיץ יהודים.

       

      "לשחקנית ג'סי קאהנוויילר יש פרויקט בשם Dude, Where's My Chutzpa. מדובר בסידרה אונליין, שבה ג'סי מנסה למצוא את ה'חוצפה' שלה את ה'ביצים היהודיות' או את היהדות שלה, בצורה קומית. עד עכשיו 48 אנשים התחייבו לתרום אם הפרויקט יגיע למטרה, 4,000 דולר. היא הגיעה עד כה ל-75%, והדדליין הוא ה-6 באוגוסט.

       

      "דינה פיינגולד רוצה להקים ערוץ טלוויזיה עם תכנים יהודים בשםJewish Family Channel , כי יש ואקום של תוכניות שמיועדות במיוחד לילדים יהודים. היא הפיקה תוכניות יהודיות בעבר ויצרה 16 פיילוטים לתוכניות שונות. היא מנסה ליצור ערוץ יהודי לילדים ומבוגרים בכל גיל, ובין התגמולים – קרדיט מפיק בתוכניות ומנוי לערוץ עצמו".

       

      האם מנהלי הפרויקטים מצליחים להגיע גם לאנשים מעבר למעגלים הפנימיים שלהם?

      "זו העבודה שלנו, הפלטפורמה שלנו הופכת את השיתוף בכל רשת חברתית לקל יותר. זה כמו משחק: יש דדליין ואם אני לא מגיע אליו, אני מפסיד הכל".

       

       

      אלן לישראל

      בואו נדבר על הפרויקט שיצר את הבאזז, הבאת וודי אלן לבימוי סרט בישראל. רוב אשמן התכוון להגיש את הפרויקט לקיקסטארטר, ומה קרה אז?

      "פגשנו את אשמן באירוע יהודי בעיר וסיפרנו לו על ג'וסר ועל היתרונות שלנו, כולל הג'ואיש קונקשן והעבודה האישית איתנו על הפרויקט. היה לו את הרעיון הראשוני והוא כתב עליו בג'ואיש ג'ורנל, ואנחנו חזרנו אליו מהר לאי-מיילים ונתנו לו טיפים מוכחים להצלחה. הוא התייחס להצעות שלנו לגבי הקליפ עם עם נועה תשבי ועזרנו לו לגבש את התגמולים לפי רמת התרומה – קרדיט במודעה בעיתון, בפייסבוק, בטוויטר, מנוי לעיתון, אי-מייל אישי, פגישה איתו, מסיבת קוקטייל עם נועה תשבי וכו'".

       

      פרויקט ויראלי. אלן לישראל ()
      פרויקט ויראלי. אלן לישראל 

       

      נעמי: "אני מאמינה שזה פרויקט מדהים, המסר הוא ברור. מנקודת המבט של דיפלומטיה ציבורית, אם וודי אלן יעשה סרט בישראל עם ישראלים זה רק יעזור, אפילו אם זה סרט ביקורתי כלפי המדיניות הישראלית. הסרטים שלו שצולמו באירופה מראים את התרבות והאנשים, והאנשים הם מה שעושה את המדינה".

       

      איך הפרויקט הזה הפך לסנסציה תקשורתית?

      שירה: "אנחנו עשינו יח"צ לג'וסר עם ההקמה, אבל זה הכל. אנחנו לא עושים יח"צ לפרויקט מסוים אלא לג'וסר והפרויקטים תמיד נהנים מזה. ברור שג'ואיש ג'ורנל עשה יח"צ לפרויקט וודי אלן. אנחנו רק המתווכים".

       

      אתם חושבים שהוא יצליח להגיע למטרת הפרויקט, 9 מיליון דולר? לא קצת בעננים?

      "זה יעד אמביציוזי. אנחנו המלצנו על מטרה ריאלית יותר, אבל זה רק מראה שלמנהל הפרויקט יש את האמירה האחרונה. ג'ואיש ג'ורנל רוצה שהקהילה תעמוד מאחורי הפרויקט – כל הקהילה, לא רק הקהילה היהודית באל.איי אלא בכל העולם. זה הפך לפרויקט ויראלי ברשת ובתקשורת".

       

      שירה: "הויז'ן שלי הוא שבעוד כמה חודשים ניצור כרטיסי מתנה של 50 ו-100 דולר, ויתנו אותם לילדים לבר ובת מצווה, כדי שילמדו על נתינה ועזרה לקהילה. הם יחליטו באופן אישי אם לתת 10 דולר לעשרה פרויקטים, או כמה לתת לכל פרויקט, והכל נמצא בספייס אחד".

       

      האם יש מגבלה לכמה פרויקטים אתם יכולים להריץ באותו הזמן?

      מוריה: "לא, אנחנו גדלים. אם למישהו יש רעיון, הוא מוזמן לפנות אלינו דרך האתר. יש לכם רעיון נהדר שיכול לעזור לקהילה היהודית? אל תפחדו לנסות, אין ריסק, זה יכול לעזור לכם ולכולם אז פשוט תעשו את זה".

       

      שירה: "תהליך ההגשה הוא פשוט: מה הפרויקט, הרעיון, מה האימפקט על הקהילה, מה אעשה עם הכסף. אנחנו מציעים להם להיות כמה שיותר שקופים ולהציג עלויות ספציפיות כדי שידעו בדיוק לאן הכסף הולך, כי זה מה שהדור הצעיר רוצה לדעת".

       

      עמיר: "אנחנו מאפשרים לאנשים למנף את הנטוורק החברתי והמקצועי שלהם, כדי לממן ולהביא לחיים רעיון או יוזמה. הם לא רק מקבלים מימון אלא גם בונים קהילה מסביב לפרויקט שלהם ומגדילים את ה'חותמת חברתית' שלהם".

       

       

      Leshem@ynetus.com

       

      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה ההמונים יממנו
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      תרבות
      רוב אשמן. רוצה את וודי
      רעיונות לחיזוק הקהילה היהודית והקשר לישראל