זו קנאה או אהבה? איפה בדיוק עובר הגבול
חיטוט במיילים, התערבות בשיחות טלפון, ביטול דעת בן הזוג או התפרצות למרחב הפרטי והאינטימי נתפסים כמעשים חודרניים, אף שלעתים זה מחמיא לבני הזוג בתחילת מערכת היחסים. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסביר מתי מערכת יחסים כזו יכולה להיות הרסנית
הוא מתעלם מתחינותיה שלא ייכנס לחדר המקלחת כשהיא שם, עסוקה בענייניה. הוא מציץ לא פעם ברשימת השיחות הנכנסות והיוצאות בטלפון הנייד שלה.
הוא דוחק בה לצמצם את הקשר עם משפחתה, בטענה שבניגוד אליו, הם ממילא "לא שם בשבילה" כשהיא באמת צריכה. הוא באמת לא מבין למה חשוב לה כל כך להתמיד בחוג הפילאטיס שלה במקום לבלות איתו (גם) את שני הערבים הללו בשבוע.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עובדים על היחסים:
- לשרוד את החגים ולהישאר יחד
התיאור הזה אמנם קיצוני מעט, אבל לגמרי אפשרי. זו לא קנאה, זו לא רכושנות. מדובר במה שהמומחים מכנים 'חודרנות בקשר הזוגי.' וזה קיים כנראה אצל רובנו, באופן כזה או אחר ובעוצמות משתנות.
"חודרנות בקשר הזוגי היא למעשה כניסה למרחב האישי והפרטי של האחר בלי לקבל אישור לכך ותוך ניצול מצבים שמאפשרים זאת," מסבירה המטפלת הזוגית והמינית אריאל שער-מנדל.
"זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים או רק בחלקם. ההתייחסות לעניין משתנה מאדם לאדם, ומה שייתפס בעיניי כחודרני לא בהכרח ייתפס על ידך ככזה.
"זה יכול להיראות כוחני - אבל גם נחמד ואכפתי, אלא שבכל מקרה התחושה שהחודרנות מעוררת היא לא נעימה ולא נוחה, תחושה שמופעל עלינו איזשהו כוח, שלא נותנים כבוד לרצון שלנו, לצורך שלנו, לחופש שלנו, שגורמים לנו לשתף פעולה עם משהו בניגוד לרצוננו."
מופיע בעיקר ביחסי תלות
נשים וגברים כאחד עלולים להיות חודרניים. מטבע הדברים, המרכיב הזה בקשר הזוגי חזק במיוחד אם מדובר ביחסי תלות - בין אם אלה מתקיימים בין מפקד לפקודה, בוסית לעובד זוטר או בזוגיות רגילה. לדברי שער-מנדל, הטיפוס החודרני חש חזק יותר מעצם התלות של האחר בו.
ישנה גם חודרנות במישור החברתי והמשפחתי, מציינת שער-מנדל. היא יכולה להתבטא ב'גניבת' חברים, ביצירת קשר הדוק מדי עם הורי בני הזוג או עם בני משפחה אחרים, או לחלופין - בחבלה בחברויות במשפחה ובמעגל החברתי.
"ההשתלטות הזאת וגזילת הקשרים חברתיים והמשפחתיים בעייתית מאוד," אומרת שער-מנדל. "אפילו במקרים שבהם הכעס מוצדק, עצם הצגת הדברים באופן כזה על ידי בן/בת הזוג מונעת מהאחר את האפשרות לכעוס, כיוון שהוא עסוק בהגנה על קרוביו ובלימוד סנגוריה עליהם."
ואם לא בא לך לזרום?
כאמור, החדירה למרחב האישי יכולה להתבטא בתחומים שונים. ברמה הגופנית היא מתבטאת בהתעלמות מהעדפת האחר למעט פרטיות, בנגיעות אינטימיות לגיטימיות לכאורה אבל כאלה שהצד האחר מעדיף להימנע מהן כרגע (נניח, היא שולחת יד למבושיו כשהם בסלון של הוריו או בבר הומה.(
זה יכול ללבוש גם צורה של התערבות בשיחות הטלפון של האחר בזמן שהן מתקיימות, כולל הערות על הנושא המדובר או הפרעה לשיחה.
בהיבטים הנפשי והמחשבתי תתבטא החודרנות הזאת באי נתינת זכות להבעת דעה/רצון/צורך של הצד האחר, עד כדי שתילת רעיונות בראשו. אם זה קורה, הצד האחר, ה'נחדר,' מבין בשלב מסוים שכל הבעת דעה מצידו תעורר סצנה, למשל, ומתחיל להימנע מהבעת דעותיו ורצונותיו.
ביטוי אפשרי נוסף הוא הפעלת לחץ בסגנון "מה אכפת לך, תזרמי,"... לגבי דברים שלך אישית ברור שממש לא בא לך לזרום איתם. שיתוף הפעולה במקרה כזה יבוא לרוב מתוך רצון לחסוך ריב ודרמה, ולא מתוך הסכמה אמיתית, כמובן. האיום יישמע לא פעם כך: "כל עוד את כך וכך - את תהיי מלכה אצלי, אבל אם לא - הכל בינינו ייהרס." מה שלא מותיר מקום לשניים בתוך הזוגיות הזאת.
חפשו את הילדות
בתחילת הקשר הזוגי עשויה הגישה החודרנית להיחוות כנעימה ואכפתית. למעשה, היא חלק מאותה תחושה של 'כגוף אחד', שכה אופיינית להתלהבות ההתחלתית. אלא שבמקום שבו יש אחד - אין מקום לשתי דעות, לשני רצונות, לצרכים שונים, והרי לא סביר שנרצה תמיד אותו דבר בדיוק, שנחוש תחושות זהות במאה אחוז מהמקרים והנסיבות.
בצורתה הקיצונית עלולה החודרנות להוביל לביטולו של אחד משני השותפים בקשר. במקרה כזה בן הזוג הנחדר בהכרח ינסה למצוא לעצמו מקום פרטי חלופי, מה שיוביל לרוב להיווצרות סודות והסתרות גם אם אין כל סיבה הגיונית לכך.
שער-מנדל" :אם אנחנו חיים בתחושה שכל מידע שניתן עלול לשמש נגדנו ולעורר מתיחות ובלגן - נתחיל להסתיר גם שטויות. ההסתרה הזאת, שהיא מנגנון טבעי לשמירה על מרחב פרטי, בהכרח מזינה את החשדנות ואת החודרנות של הצד האחר, וזה יכול להסתבך מאוד. אני נתקלת בנשים שנמנעו מלספר לבעל על ארוחת בוקר עם חברה, אחרי שבעבר זה קרה והוא הגיב ב'אז החברה שלך חשובה לך יותר ממני"'?
החודרנות היא סוג של כלא למי שחודרים לו למרחב, אבל בדרך כלל הטיפוסים החודרניים עצמם סובלים גם הם. הם לרוב אלה שנפגעו בשלב ההתקשרות בילדות, והם חרדתיים יותר ומשתמשים בחודרנות כדי להתמודד עם פחדיהם ולחוש יותר שליטה. אלא שהתוצאה שהם משיגים - הפוכה.
החיטוט במיילים או בטלפונים, השאלות החטטניות, המעקבים, תחושת הצד הנחדר שעליו לתת דין וחשבון על כל צעד שלו, שאין לו זכות לחיים פרטיים - כל אלה מובילים, לפי מחקרים, לחוסר שביעות רצון קיצוני בזוגיות עד כדי פרידה.
אז לפני שאתם עושים צעד - נסו לנסח יחד, לאו דווקא במילים, מהם הגבולות הלגיטימיים עבורכם בתוך הקשר. היחד חשוב, חשוב מאוד אפילו - אבל לא בכל מחיר.
לפנייה לכתב/ת 
